פאקינג שיט. יאפ זה התקציר היחיד בעולם שמתחיל בפאקינג שיט — לספר הפנטזיה השונה והראשון מסוגו, שמתאים גם לאנשים שלא קוראים ספרים.
ספר על הגשמה עצמית, על ייעוד, ועל הניצחון האישי על הפחד שעומד בדרך לגרסה הכי טובה שלנו. וגם על סקס, סמים, צחוקים רצח ודרקונים. ‘זה בכלל לא תקציר’ אתם חושבים? אוקיי זה נכון תכלס.
אז הנה תקציר: תקציר זה גיי. אין תקציר. תפתחו כמה עמודים רנדומלים ותראו אם אתם מגיבים בחיוך או בפרצוף מבולבל, אבל סקרן — ואם כן אז פשוט תקנו תפאקינג ספר יא נקניקים.
ההורים שלכם לא ידעו שאתם מחזיקים את הספר הכי גס במדינת ישראל, הם פשוט יחשבו ש’יאאא איזה כיף הילד שלנו חנון סוף סוף והוא הולך לאוניברסיטה אולי’ ויתנו לכם דמי כיס ואוטו ויסכימו לכם לשתות קולה בבית אפילו שזה רעל.
רועי מייקל שפי, יליד 89´ מהוד־השרון.
מחבר רב המכר "הדרך של יובל" אשר נחשב לספר פורץ דרך בספרות הישראלית.
שזה מצחיק כי בגדול אני כותב עלי עכשיו בגוף שלישי וזה מגה פאקינג מוזר.
טוב אז הכתיבה שלי שונה או משהו.
כנראה בגלל שאני לא ממש קורא ספרים, ומרגיש שאף אחד לא כותב אותם בשביל אנשים כמוני, אז החלטתי פשוט ללכת על זה בעצמי, בשביל כל השאר.
אני חולה על סיטונאות, שקנאים וכיסים.
ועל לונה גם, שאתם רואים אותי איתה כאן, אבל כנראה שהיא פאקינג מתה לפני מיליון זמן אם אתם קוראים את זה עכשיו.
ו...פאק. גם אני.
יש מצב שאני פאקינג מת כרגע.
כי לא 2018 עכשיו, ויותר משהו כמו 2199, ואתם מתכננים ערב סמים עתידניים במועדון לייזרים הקבוע לשנה החדשה ואני הספקתי להיות זקן אהבל ולמות.
תכלס על הזין שלי. לכו למוזיאון לראות פקס יא תינוקות, אני מתהפך עליכם מהקבר כוס רבאק תחזיקו אותי, יודעים מה, אל תחזיקו אותי. בטח התגלגלתי להיות הכלב שלכם ואני מחרבן לכם מחוץ לחדר ותשימו לי אוכל למה עוד שנייה אני אוכל לכם את כל השמפו והמרכך.
אבל בינתיים, אני פשוט הסופר ההוא עם הקללות.