הספר נכתב בהשראת מגילת אסתר.
הוא גם פרשנות וגם יצירה ועיבוד מודרני על המגילה, אם היום היא היתה נכתבת כנראה כך בדיוק היתה יוצאת לאור. עם הידע הרב של הסופרת תמר עילם גינדין ,על איראן ועם התוספת של מעיין אשכולי.
בספר הוכנסו השמות של הדמויות בפרסית (שונה מאשר במגילה) וגם הוכנסו מספר מילים בפרסית כדי לתת אותנטיות לספר ולתקופה המתוארת. בסוף הספר יש מילון קצר, שיצא י להשתמש ולהיעזר לעיתים קרובות. כאן בא לידי ביטוי ידיעותיה והיכרותה של תמר עילם גינדין עם העולם הפרסי.
בספר יש תיאורים שמעבים את סיפור המגילה (דימיוניים כמובן) אודות החיים של הדסה בבית המלך והשיחות עם הבנות הנוספות שהובאו לארמון. נוספה דמות חדשה שלא היתה במגילה של חוורנה ילד ירושלמי שהוא על ידי אביחיל המצביא לפרס. חוורנה מעביר לנו את התיאורים שלו על כל מה שהוא חווה וגם מניע את העלילה.
הקריאה בספר כל הזמן זרקה אותי למגילה. אני כל הזמן עשיתי השוואות. מגילת אסתר בת 10 פרקים והספר הוא 37 פרקים רק בספר הזה מתוך שלושה ספרים. ומכאן ההבדלים ביניהם.
בספר יש דברים שלא שלא הופיעו במגילה : במיוחד בולטת הדמות של מרדכי על פי המגילה הוא דואג לאסתר ואילו בספר הוא לא ממש מתיחס אליה ולא ממש דואג לה בספר הוא מפקד בצבא אחשוורוש . סיפור המן ותוכניתו להשמיד את כל היהודים ואת סופו וסוף משפחתו. לא מופיעים (אולי בספר השני בסדרה). דוגמא נוספת , במגילה נאמר שבלילה ההוא נדדה שנת המלך , אך בספר : בלילה ההוא נדדה שנת בוגאיוס (יועץ המלך , המן).
מצד השני יש אירועים שיש אליהם התיחסות ופירוט רב, לדוגמה : סיפורם של הוריה של אסתר, תיאורה של העיר שושן, המלחמה של אשוירוש נגד יוון וכישלונו. יש פירוט של החיים בארמון המלך ושל הבתולות ששהו בשמנים השונים במשך ימים רבים, תיאור של הנערות , שמן תוארן של הנערות. ובמיוחד דמותו של חווארנה שהוספה ועל הדרך שעבר מיום הלקחו ע”י אביחיל מירושלים וכל חייו ופועלו בפרס ובמיוחד אהבתו לאסתר/אשתר.
למרות שאנחנו מכירים מאד את הסיפור מהמגילה , עדיין היה מאד מעניין לקרוא את הספר , בגלל הנקודות והשינויים שציינתי (אולי היו עוד שלא ציינתי), היה מתח , הפתעות . הספר זרם והקריאה נעימה . יש כבר ספר המשך, היועץ, כפי שנכתב בסוף הספר ,ממש סדרה בהמשכים.












