הוצאת אפיק
הספרים של הוצאת אפיק
| 1. |
במכאן ולא מכאן , ספרו המפתיע, המשעשע, והמזעזע, מושך המחבר עוזי זק, בתנופה את השטיח מתחת לכל מוסכמות היסוד של האתוס הישראלי הרשמי.
זהו סיפורו של ארי פלד, נער בן שש-עשרה, בשנת 1961, שחייו עוברים עליו בתל-אביב של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות. לכאורה, הוא כולו "מכאן": תמצית המנטליות המקומית של התקופה. למעשה הוא גם "לא מכאן": תלוש, בן בלי בית -...
|
| 2. |
אליס ביאלסקי, סופרת ישראלית הכותבת רוסית, יצרה יצירת-מופת קטנה, משהו בין “סטיריקון” מטורף המתרחש בימי פומפיי האחרונים של ברית המועצות ל”אליסה בארץ הפלאות” בגירסה פאנקיסטית המתפתחת בזינוקים מפתיעים על רקע שאון הזמרים, הגיטרות והתופים של להקות הרוק הסובייטיות, או, ליתר דיוק, האנטי-סובייטיות. הללו משמיעות בצלילים מחרישי אוזניים...
|
| 3. |
גיבור הרומן, פרופסור מתן קול הוא מנתח-מוח מבריק ונחשב. אולם בעודו מלהטט כקוסם בחדר הניתוח, חייו האישיים הם רקמה מצולקת ומחוררת: ילדות הזויה, פרשיות אהבה מנוכרות, התבודדות, רגשות הקבורים היטב בחולות המדבר, שם הוא עובד ומתגורר, ומעל הכל – שליטה מאופקת וקרה כסכין המנתחים שבו הוא אוחז ביד בוטחת.. כשנדין, עיתונאית ניו-יורקית צעירה ו"זרו...
|
| 4. |
הדרך לוונציה הוא ספר שבמרכזו עולם האמנות הישראלי, על סמליו וגיבוריו, מחוזות תשוקותיהם ועוצמת תסכוליהם.
רומן רחב יריעה זה בנוי מפרקים, הנאספים אט-אט ונארגים לסיפור אחד.
כל פרק מסופר מבעד עיניה של גיבורה אחרת: אספנית, אוצרת, חובבת אמנות, גלריסטית, אסיסטנטית, בת זוג של אמן, מבקרת אמנות ושתי אמניות היוצרות כצמד. הסיפורים מצטברים לדי...
|
| 5. |
מדוע האוכל בחתונות אף פעם לא טעים? מדוע השופטים בתוכנית מאסטר שף הם קניבלים? איך מרגישה שווארמה כשאוכל אותה ראש הממשלה? מה הקשר בין כשרות לדיאטה ובין סלט ירקות לציורים של פיקאסו? מדוע אסור שהחומוסייה הטובה תהיה קרובה לבית?
הספר ארץ אוכלת מציע לקוראיו ניתוח מבריק של הטקסים, הסיפורים, הסמלים והמשאלות שמרכיבים את תרבות המזון בישרא...
|
| 6. |
בהוראת האפיפיור, נכלאות נזירות וִינְהָאוְזֶן שבסקסוניה בין כותלי המנזר – אין יוצאת ואין בא. אם המנזר, מרגרטה הגדולה בעלת הניסים, מחליטה לרומם את רוחן של הנזירות. לשם כך היא יוזמת יצירת ענק מרהיבה: עיטור בית התפילה בציורי קיר שיתעלו על כל ציור אחר שראה העולם אי־פעם. האחיות נרתמות במרץ למשימה השאפתנית, אך נקלעות לתככים ומזימות במאב...
|
| 7. |
שלום עליכם היה לא רק גאון הכתיבה ההומוריסטית, אלא במידה לא פחותה גם גאון הכתיבה המדוברת. במיטב יצירותיו הוא לא רק "תיאר" את העולם האנושי שעליו כתב, אלא גם כאילו פרץ היישר מתוכו, ממעמקיו הנסתרים ביותר- כמו בְאֵר אַרְטֶזִית- בצורת שטף אדיר של דיבור אנושי ססגוני, עתיר מקצבים. דיבור זה לא היה רק "ראי החיים", אלא גם המשכם הישיר, ומשום כך הו...
|
| 8. |
אב מגדל את ילדו על הר ביישוב אקולוגי, אי שם בצפון.
האֵם קיבלה עבודה במרכז הארץ והיא נעדרת מהבית.
הילד גדל בין מטעי זיתים, צמחי תבלין, קידות שעירות וגינת ירקות,
אולם החיים על ההר אינם פסטורליים כמו הנוף המקיף אותו.
האב והילד מתמודדים עם אתגרים רבים.
מתוך האבנים המסותתות שמשמשות את האב לבניית הבית והסטודיו שבו הוא כותב, בוקעת הי...
|
| 9. |
ברומן קצר ומהודק בוראת המחברת עולם עשיר ומרובה פרטים, שמתקיים על קו התפר שבין מציאות לבין אלגוריה מופשטת. אסיה, המספרת, עובדת כארכיברית במוסד בירוקרטי קפקאי. כל העובדים במוסד שואפים להישלח לאיזו ´קונסוליה´ רחוקה ומסתורית, שהחיים בה נתפשים כזוהרים ומלאי קסם, אך איש אינו שב ממנה. במיקרוקוסמוס האפור, המנוכר והעקר, שלחוקיו השרירותיי...
|
| 10. |
"האוטוביוגרפיה של ז'אן ריבן" הוא ספרו המרגש ווהבשל ביותר עד-כה של יותם ראובני.
בחשיפה עצמית וידויית, שאין כמותה ליושר ולדיוק, מקלף הסופר מעל גרעין הישות של עצמו את כל הקליפות שהצטברו עליו במהלך של חיים סוערים, מלאי ניסויים וסיכונים עצמיים.
זו לצד זו מצטברות הקליפות של הזהות והשייכויות שהעניקו לחיים אלה צבעוניות ודרמטיות כה עזות:...
|
| 11. |
"כנראה אלוהים מתעסק רק עם מי שמתגרה בו ואני הערתי אותו מרבצו, נתתי לו שם ופנים והכנסתי אותו לתוך הבית הרעוע שלנו."
אסיר ציון משוחרר, אשתו הגויה ותינוקת בת שנה בשם אלונה שנוצרה במינוס 20 מעלות במחנה עבודה במורדוביה, מתקבלים בתשואות על גרם המטוס בשדה התעופה בן גוריון.
שבע עשרה שנים לאחר מכן, כשהיא יתומה מאביה ומואסת באמה השתיינית, ...
|
| 12. |
אודי בן צבי גדל והתחנך בתל אביב הישנה והנאיבית כצבר יפה בלורית ותואר,
אבל שינה את פניו כשם שהמדינה שינתה את פניה.
הוא הפך לביזנסמן צﬠיר ופיקח, מנהל מוכשר כשד, מתוחכם ויﬠיל.
כﬠת, מתחת לשכבה הדקה של הסחבקיות הצברית, מפלס את דרכו לצמרת מניפולטור ציני חסר גבולות,
מצפון וﬠרכים, הרואה בכסף את חזות הכול.
אורי חובר לנוח בורוכוב, איש ...
|
| 13. |
התחלתי לכתוב “ברצינות” בגיל תשע עשרה. לכתוב ברצינות פירושו כנראה לרצות לפרסם, אבל חשוב מזה, פירושו כנראה לרצות בכל מאודך לנצח את עצמך.
הסיפור הראשון שכתבתי ברצינות לא היה ראוי למאכל בני אדם מהרבה סיבות שונות ומשונות, אבל מעשה הכתיבה עצמו העניק לי, לראשונה, את תחושת האושר ההיא, שאיננה דומה לשום תחושת אושר אחרת. מהי התחושה הזאת? קש...
|
| 14. |
עיניו של מיכאל שוטטו במהירות מעמוד לעמוד. האובססיה של ניר כלפיו נפרשה כעת מולו במלואה, והוא לא ידע אם לקבל זאת כמחמאה או להירתע. הוא חשב על כך שמכל הייעודים שדמיין עבור עצמו בעולם האמנות, מכל הכיוונים שאליהם יכול היה לקחת את הקריירה שלו – מעולם לא תיאר שיהפוך דווקא למוזה.
רונה וניר, בוגרים טריים של המחלקה לאמנות בבצלאל, חולקים סט...
|
| 15. |
הסיפורים: מטמורפוזיס; החומר הבלתי נעתר; מאחורי גבם של הישנים; השנה ההיא בירושלים; הכורסה האדומה; ליל הסדר; הילדה האחרת; בלוע....
|
| 16. |
ברומן הקצר והדחוס שלו מעלה אורי רום בעוצמה בלתי מצויה את נופה, מראותיה, צבעיה וריחותיה של ארץ ישראל מנדטורית-כפרית, בעשורים שבין מלחמת העולם הראשונה להקמת המדינה.
על רקע המושבות הוותיקות של הגליל התחתון וחופֵי הכינרת הוא רוקם דרמה משפחתית עזה ונפתלת, בעלת איכות כמעט-פוֹקְנֶרִית.
בירכתי הבמה של דרמה זו מופיעות דמויות של קצינים...
|
| 17. |
"...בלי זנות, אף אדם סובייטי לא יכול להרים את עצמו. סטלין המציא את זה והוא ידע היטב שאפשר לתפוס בביצים כל אדם, מהקטן עד הגדול..."
אנשים מיותרים מגולל את סיפורה של משפחת בלאנק – אליסה, גיבורת ראינו לילה והוריה ז'ניה וסבה – בתקופה בה פירוק ברית המועצות עוד לא הופיע אפילו בחלומות הפרועים ביותר של מתנגדי המשטר הקומוניסטי. ביאלסקי פור...
|
| 18. |
זוכרים את פסקול הנעורים שלכם? יש אנשים שלעולם לא ישכחו, כי כשהם היו צעירים המוזיקה מילאה כל שנייה של החיים שלהם, כל תא בגופם, כל חלום או פנטזיה.
הלהקה שהם העריצו נתנה להם סיבה לקום בבוקר, שרטטה להם את המסלול להמשך היום, מילאה את הלו”ז ואת הראש ואת הלב.
מושא ההערצה הנבחר עזר להם להבין מי הם, ובלעדיו הם כנראה לא היו הופכים למי שהם היו...
|
| 19. |
ברומן החניכה הזה, המלא עד גדותיו בקטעי מציאות ישראלית ששולבו זה בזה בקשרי הסאטירה והווידוי, מצרף המחבר שני ז’אנרים נוספים של הרומן: הפיקארסקה ורומן האמן. כפיקארסקה נצמד הסיפור לדמות שנשרה מרמת הישראליות הנורמטיבית אל התחתיות בגין חטא בלתי נסלח (השתמטות משירות בצה”ל, בגידה באתוס הביטחון הישראלי), ושם היא נודדת מסצנה אחת לאחרת, ו...
|
| 20. |
אף אחד ממכריה של שרה כ' לא יודע שהיא מאיירת מופלאה של ספרי ילדים, שחותמת על איוריה בשם הבדוי "אימאן", כשם חברתה האובדת של דודתה מעיראק.
מאז מות דודתה, שאימצה אותה עם לידתה וגידלה אותה כגאונה, היא חיה לבדה, בשגרה שקטה, בדירת המרתף שירשה ממנה, ומנהלת סניף של הספרייה העירונית בירושלים.
נראה שחייה מספקים אותה: העבודה בספרייה ביום, האיורי...
|
| 21. |
"מי שהלך ברחוב ברמאללה באותו רגע, הזקן שעמד לצד העץ, נשען על מקל, חבורת הילדים שעמדו בפתח חנות מצרכים, אם ובת שעמדו לחצות את הכביש, כל אלו ראו ראו את האבן ואת הילדים עם הפאות צוחקים ונרגשים...
גם אנחנו, גם אני, שוץפים לאוןתה סערה נמשכת. גם לי, בסופו של דבר, יש חלק באותו מעגל בלתי נפסק של הנפות יד שמפלחות את האוויר."...
|
| 22. |
קיץ לוהט. שריפת קוצים מאיימת להגיע אל בתי יישוב בגליל שבו מתגוררים אורי ונעמה. הוא מוזיקולוג והיא פסיכולוגית. האש שמגיעה עד סמוך לבית העלמין הצבאי שבו טמון בנם, שספק התאבד ספק נהרג בתאונת דרכים במהלך שירותו הצבאי – מעירה בהם את האובדן ששכך מעט. זה קורה ערב נסיעתה או שמא מנוסתה של בתם לטיול ארוך שבו תחקור בין היתר את זהותה המינית.
...
|
| 23. |
ב-2014 יצאה מיה סביר לראשונה למסע לרואנדה ולדרום אפריקה, מדינות שעברו תהליכי פיוס שנראו בלתי-אפשריים. ההתבוננות, התובנות, השיחות והרשמים; ובעיקר – ההקשר הבלתי נמנע לקונפליקט המקומי, המדיני והאישי כל כך, הולידו את הספר הזה.
על הפיוס הוא מסה וגם מסע המזמין את הקוראים להכיר ולבחון במבט חדש, כן ומפוכח, את תהליך האיחוי והפיוס ואת האופן ש...
|
| 24. |
"בעד ההזיה" הוא ספרו הראשון של יותם ראובני. הספר ראה אור בשנת 1978 ועורר סנסציה בשל עיסוקו הישיר וחסר הפחדים בחיים של הומוסקסואלים בארץ, בתקופה בה קשר הומוסקסואלי היה אסור על פי חוק.
הספר התקבל בהתלהבות על-ידי הביקורת והפך עם הזמן לספר קאלט שצעירים ישראלים קראו ב מקומות נחבאים ורחוקים - חושות בסיני ובהוד, בהוסטלים בדרום אמריקה. בדב...
|
| 25. |
| 26. |
איך לנצח את העצב בשלושה צעדים, קובץ ראשון מסוגו של הסופרת והמשוררת טל ניצן, מאגד סיפורים במגוון פרוע של נושאים וסגנונות, מקצרצרים עד סמי-נובלות, מפנטזיה עד ריאליזם חד, מדרמה קטנה שמתחוללת בתחנת רכבת בברלין עד סיפור אהבה שהתגלה בעזבונו של בורחס (או לא). יחד הם יוצרים מיקרוקוסמוס צבעוני וטורד מנוחה, משעשע ונוגע ללב.
טל ניצן פרסמה שנ...
|
| 27. |
תיעוד של מפגשים וחלופת מיילים שהחלה ב–2011 בין חברים - טייסים לשעבר, מדענים, אנשי עסקים ואנשי רוח - בעקבות מחאת האוהלים, והתרחבה למשתתפים נוספים, שדנים בדילמות של החיים בישראל...
|
| 28. |
לא נשכח, נצא לרקוד”, לכאורה זהו משפט שמגלם דבר והיפוכו, הרי איך אפשר לצאת לרקוד, פיזית ומטאפורית, כשהעבר עדיין שותת בתודעה ותוסס בלבבות, ודומה כי השואה מעולם לא היתה נוכחת יותר בשיח התרבותי? אך הזמן בכל זאת עושה את שלו: עוד מחיצות ועכבות מוסרות, ומילים וסוגיות שבעבר אסור היה לדוש בהם, שוצפות את זרם הדם של השיח. הדור השלישי להיסטוריה,...
|
| 29. |
"אשדודים" היא יצירה מאז'ורית ובלתי שגרתית של הסופר והמשורר המעוטר והמוערך יותם ראובני. לכאורה, היא מספרת סיפור של שני חברים, שימי ורפי, שגדלו באשדוד של שנות השבעים, התבגרו בה, שגשגו בה ולאחר מכן התרסקו בה, כל אחד בדרכו שלו, לכאורה הפוכה לגמרי מחברו מבחינה פוליטית ומוסרית, אך קווי הדמיון בין ההתרסקות של השניים מצמררים, והולכים ומתהוו...
|
| 30. |
| 31. |
"אני מפחדת. אני מסתכלת. בכל מבט אני מודדת אם הבן שלי שמן, אם הבעל שלי שמן. אני מודדת את כולם. רנטגן על השומן. כל הזמן, כל הזמן. בכל פעם".
"שמנים" מביא את קולם הצלול של אנשים המספקים הצצה גלויית לב לעולמם הסודי, ומתארים באומץ איך משחר ילדותם היו חשופים להתעמרויות בגלל משקלם; כיצד חייהם נוהלו על ידי הקילוגרמים והקלוריות; על שנים ארוכות ש...
|
| 32. |
"קשה לי להאמין שאתה אבא," היא אמרה כשהראיתי לה תמונה שלנו צוחקים יחד, "זה נראה כאילו חטפת תינוק." גם לי קשה להאמין, אולי כי המילה אבא תמיד נשמעה לי הרת גורל, מין נקודת אל חזור, שרק האמיצים ביותר עוברים, רק אלו שכבר כבשו את העולם ראויים לתואר. והנה כולם סביבי הם אבא או אמא עכשיו, ואנחנו עדיין פחדנים, עדיין מבולבלים, עדיין בלי בתים ואחוזות...
|
| 33. |
הספר "אווזים: רשמי מסע בשוודיה" מאת העיתונאית והסופרת, עלית קארפ, הוא אסופה של מסות וסיפורים קצרים שבמרכזם המסע בשוודיה -- בנופיה, בין אנשיה ובספרותה. החלקים העיוניים של הספר והפרוזה (סיפורים קצרים) מציירים יחדיו, בעקבות הסופרת הגדולה סלמה לגרלף, את תמונתה של שוודיה. זאת בלי לשכוח להגניב מבט גם אל עבר השורשים - ישראל. ...
|
| 34. |
קדיש על חשיכה ועל אור הוא ספרה העשירי של דנה אמיר, פסיכואנליטיקאית ומשוררת, ובמובן מסוים הוא משלב את שתי סוגות הכתיבה שלה: השירה והעיון.
זהו ממואר בשירה ובפרוזה העוסק הן בבית הילדות הספציפי של המחברת והן בבית הילדות במובנו האוניברסאלי, תוך שהוא פותח צוהר אל האופן שבו מלאכת האֵבל מאפשרת את הקינה על מה שאבד יחד עם האחיזה במה שיישא...
|
| 35. |
| 36. |
| 37. |
ספר השירה הראשון של אלעד זרט, שומדבר לא ישתווה, נע קדימה ואחורה במרחב ובזמן — בין לידה ומוות, אהבה לנטישה, אבהות וילדות, מעמקי הים ומרומי הדאייה. בקול ובקצב ייחודי, בדיאלוג עם המקורות ועם ספרות העולם, ודרך סיטואציות פשוטות לכאורה, השירים מצליחים לגעת במושגים וסוגיות גדולות כמו גורל, זמן וקיום, אמת אבסולוטית, משבר האקלים, משמעות הכת...
|
| 38. |
הַכָּחָל וְהַשָּׂרָק מְאֹהָבִים עַד הָאָזְנַיִם
יֵשׁ שֶׁלֶף וְיֵשׁ קַשׁ וּגְבָבָה וְחוֹחִית
בְּצֹמֶת מְגִדּוֹ
חָרְבוֹת אֻרְווֹת הַקֵּיסָר שְׁלֹמֹה
כַּלָּנִיּוֹת בֵּין אֵיקָלִיפְּטוּסִים
וְהַיּוֹגֵב בַּשַּׁעַר.
אֲנִי נָבִיא עַל הוֹנְדָה סִיוִיק.
נֶהָג רוֹאֶה אֶת מַה שֶּׁיִּהְיֶה
מַרְאַת הַמְּכוֹנִית מַרְאָ...
|
| 39. |
עדה ואיתן עוד בחדר השינה, ועוד לא הוכרע, עוד לא ידוע איך, אם בכלל, ירד עליהם הערב הזה, על ביתם.
הרומן החדש של לילך נתנאל מתחיל ונגמר בין חמש לשבע בערב קיץ אחד. עדה ואיתן נשואים זה חמש עשרה שנה. עדה עובדת עם אביה, אברהם אבני, במשרד אדריכלים. ביחד הם שוקדים על פרויקט מגורים ברחוב נר-הלילה עבור לקוחה, נלי ענר, הקושרת קשר אינטימי עם שניהם. ...
|
| 40. |
"הוי, באמת, ריקי הגדולה חושבת עכשיו, מה הם יודעים האנשים על החדרים ההם הסגורים, על הפרחים המודבקים, על הפרפרים התמימים.... החזה שטוח, הרגליים דקות, אף אחד לא מביט בילדה והיא בשלה, הכול מתפתל, בין מחשבות על דמיונות למחשבות מיניות למחשבות שלא צריך לתת להן שם, הכול מותר, וכל הדמיונות על מה שיהיו החיים, באמת דמיונות ש... מצחיקים... ש... ככה, רי...
|
| 41. |
ניב הוא אלוהים. זה לא אומר שהוא לא בן אדם.
גאון מחשבים בן עשרים וחמש מתייסר בגלל באג לא פתיר. שלוש פגישות מקריות עם סמדר ונשיקה אחת שמצילה אותו ממוות, לא משאירות לו ברירה אלא להתאהב בה נואשות. הוא מתרגש, מתבלבל, מפחד – כמו בן אדם, ובמקביל מתחיל להבין שהוא שולט במציאות ומצליח לכוון אותה כרצונו, פעם אחר פעם.
אבל אם הוא אלוהים, למה סמ...
|
| 42. |
|
| 43. |
לגן עדן עם החמורים הוא דיוקן עצמי חסר מנוחה של אדם מתבונן: תמיד חיצוני, ספקני, בדרך. הדיוקן העצמי של בני ציפר בספר הזה מורכב מדיוקנאות של אחרים: משורר צרפתי, מנהיג תורכי, חוקר ספרות גולה, דודו המת, אמו. רבים מגדירים לעצמם את גורמי הקיום הבסיסיים וחיים על בסיסם: מקום, זמן, זהות מינית, פוליטיקה, תרבות.
ציפר מסרב להגדרה. כי התשובות לשאל...
|
| 44. |
מהנדסי הנפש האנושית היא מיצירות הספרות הייחודיות שנכתבו לאחרונה בעברית. הדבר ניכר כבר ב"הקדמת המתרגם" שפותחת אותה, המציגה את הספר כתרגומה העברי של יצירת מופת מסתורית שנכתבה ברוסית מעט אחרי מלחמת העולם השנייה. למרבה הפלא הספר מצליח להצדיק את הציפיות שההקדמה יוצרת, וההרגשה היא שמחבר הרומן, לאון פרנקו, לא רק כתב ספר עברי מפתיע ביופי...
|
| 45. |
וְיתֵֹר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ
וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר (קהלת יב, יב)
מדוע אין הבדל של ממש בין קניית ספר לקניית צ‘יפס?
מדוע העלילה שוצפת וגועשת כמו הקוקה קולה שבכוס?
מדוע הכריכה רכה כמו לחמנייה?
מדוע להמבורגר ולספר יש טעם דומה?
במחקר פורץ דרך מצביע יחיל צבן על מקומה המרכזי
של יציר...
|
| 46. |
| 47. |
|
| 48. |
"בקובץ שיריו הראשון של המספר יפתח אלוני עושים היגדים קצרים וחשופים מה שעושים בסיפוריו המצבים, הדמויות והעלילה – הם בוקעים ישירות מרגעים קיומיים מתוחים ומשדרים מצוקה ומבוכה. השדר מועבר באמצעות הצירוף של האמירה הישירה והבוטה עם המטאפורה המפתיעה, המשמשת כמין צופן המאפשר קיצור דרך ותוך כך גם הסתרה חלקית של אמיתות קשות מדי. כוחם הג...
|
| 49. |
שכנים היא סדרת ספרים שנועדה לעורר תשומת לב אל בעלי החיים המתגוררים בסמוך אלינו, לפעמים במרחק נגיעה. הספרים משלבים נקודת מבט זואולוגית עם התבוננות מתחומי האמנות: ציורים, שירים, סיפורים ומדרשים על בעלי החיים החולקים עמנו את הבית. “פליטי אור – מעוף בעקבות עטלפים” הוא הכותר הראשון בסדרה זו, המוקדש כולו לנפלאות העטלפים.
“…ההשראה...
|
| 50. |
| 51. |
| 52. |
"כל הוורידים הולכים אל הלב" הוא אוסף סיפורים על אהבה ועל מערכות יחסים אחרות. אבל מערכות היחסים בספר הזה רחוקות מלהיות שגרתיות: פגישה רומנטית המתנהלת בצל פולש לא קרוא; אהבה נכזבת בין אישה לקיר; קשר זוגי שאינו מתרחש בין גופי האוהבים אלא בתוך אחד מהם; אהבת ילד לרֹאשן; חיזור עיקש של חתולים אחר אדם; טנגו של גיבור ובבוּן, ועוד....
|
| 53. |
"אני מודיע בהכרה שלמה שהתפריט הוא בסדר גמור ואני אחראי לכך שאיש לא ימות מרעב אלא ישמור על בריאותו השלמה" (דוד בן גוריון, 1949).
הבטחתו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל שתפריט הצנע לא יגרום לאיש לגווע ברעב, מבטאת את הזיקות בין מדע תזונה ופוליטיקה בהיסטוריה של ישראל. בתרווד כשפיה מגוללת ד"ר אראלה טהרלב בן־שחר את תולדותיו של מדע התזו...
|
| 54. |
אטלנטיס הוא ספר השירה השביעי של טל ניצן, משוררת, סופרת, עורכת ומתרגמת. ספרה החדש הוא אסופה עשירה ומעמיקה של יצירתה הענפה, כאשר לצד מגוון רחב של שירים חדשים נכללים בו גם שירים נבחרים מתוך ספריה הקודמים – “דומסטיקה”, “ערב רגיל”, “לשכוח ראשונה”, ו”להביט באותו ענן פעמיים”....
|
| 55. |
בעברית רהוטה, "רזה" ושורטת כותבת רונית ידעיה רומן חד, בוטה, ועם זאת גם מורכב ואפל.
לכאורה מסתמנת בו עלילה שכמוה כתיאורמה גיאומטרית: הגיבורה נמצאת תמיד בנקודת האמצע בין קווים הפכיים חדים וברורים.
היא בת לאבא הדוניסט, נוכל, מקסים, ואמא אינטלקטואלית, אליטיסטית.
הכול מתנהל סביבה כצפוי: האב מסתבך בעסקיו, לוקה בהתקף לב ונפטר; האם שוקע...
|
| 56. |
לאחר 78 שנים יושב ישראל אלירז ומביט בתצלום
יחידי, שמכיל, כמו חידה או פשר, את מהלך תודעתו
של המשורר על ילדותו
*
אני רוצה לומר משהו על חיי בלי שחיי יהפכו משום
כך ראויים לחקירה. לומר דבר על מה שקרה בלי לבקש
בזה את ההוכחה שדבר־מה אמנם קרה
*
"אינני מדבר על יאוש, נהפוך הוא, אני אומר שאם
היאוש לא הציף אותו, פירוש הדבר שהוא רואה את
הדברים במ...
|
| 57. |
| 58. |
בתנופה סיגנונית מרהיבה ובהשתלחות דיונית-צרברלית שלוחת-רסן מציג לפנינו עמיחי שלו שני טקסטים, היכולים – ביחוד הראשון והבולט שבהם, “חדר בלי דלת” – להיקרא כווידוי, כפירוט הכנות לקראת איבוד עצמי לדעת, כמסה כמו-סוציולוגית על המצב הפוסט-מודרני, כפרק בתולדות הספרות ומה-לא. למעשה, מדובר בשני סיפורים – פאתיטיים, ובעקיפין גם קומיים – הכ...
|
| 59. |
'רודף העכוזים' היא נובלה שזכתה בפרס הזהב "כומאר" בתוניסיה והוכתרה כספר הטוב ביותר לשנת 2007. הספר הוחרם בתוניסיה בשל נימתו העוקצנית והביקורתית, ההומור השחור והלעג התוקפני שמסתתר מאחורי עלילות המשנה, והכאוס שמשקף את המציאות התוניסאית.
באמצעים ספרותיים של פנטזיה והומור מתאר ריאחי את המציאות המכוערת והמזוויעה, העלילה נעה קדימה במש...
|
| 60. |
| 61. |
צלם החי עם משפחתו על גבול הקו הירוק יוצר קשר עם חייל רוסי בודד בזמן אירוע בטחוני;
זוג בוחן מחדש את יחסיו על רקע תקופת הפיגועים בירושלים;
קבוצת מילואמניקים משעממת את עצמה למוות במחסום צבאי
– זהו ציר אחד המרכיב את עולמו הסיפורי של יואב רוזן, ציר שבו המלחמה על שלל תצורותיה לא רק מאיימת לכלות את מה שנותר, אלא גם בוראת צורות קיום מנו...
|
| 62. |
כשבשנת 1678 התפרסם בפריז בעילום שם הסיפור הנסיכה דה־קלב, איש לא שיער תחילה שכתבה אותו אישה, ושהספר הזה - חלוץ סוגת הרומן הפסיכולוגי - עתיד לשנות את פני הספרות העולמית. המחברת, מדאם דה־לה־פאייט (1693-1634) מגוללת בו את סיפורה של בת אצילים יפהפייה, שבגלל החינוך הנוקשה שקיבלה והצורך הבלתי פוסק לשלוט ברגשותיה, אבדה לה היכולת להתמסר לאהבה. בחצ...
|
| 63. |
בעולם הספורט, בּוֹסְמָן הוא מעמד משפטי שפירושו שחקן חופשי, זר הנחשב למקומי. בכדורגל של שבת בשכונה, מדובר ב"שחקן על תנאי, נוכח-נפקד, חותר להכות שורש אך אין לדעת מה יעלה בגורלו. בוסמנים באים והולכים בלי שזוכרים את שמם." אלא שהבוסמן הזה לא במהרה יישכח. כשהוא מגיע למגרש נסחף המספר אל יריבות קמאית, שזולגת אל מאבקו הנרפה לסיים את התואר השנ...
|
| 64. |
| 65. |
"שכן הילדות אבדה להם. אך לא באופן שבו היא אובדת תמיד, מנושלת אט–אט ממעמדה לטובת הסודות המתוקים של ראשית ההתבגרות.
היא אבדה להם בעיצומה, תוך כדי התרחשותה, אבדה להם תוך כדי שניתנה להם, כשם שדברים רבים כל כך ניתנו להם ונלקחו מהם בו–ברגע, כשם שאמיתות וכללים והרגלים הוצהרו בקול ואז נסתרו בלחש, או גרוע מזה, ללא מילים."
אבני ריחיים, הממו...
|
| 66. |
| 67. |
|
| 68. |
"המשפט הראשון הוא רק עניין של עצירה. למעשה גועשים תחתיו משפטים אחרים. מתחת לסיפור מסתתר סיפור שונה, זה לעולם אינו מצליח להתגבר על הרעש שנוצק בשפה", אומרת נורית זרחי כהקדמה לסיפורים, אבל הרעש הזה הוא בסופו של דבר צופן לחיים עצמם – אשה שמנהלת שיחות עם בעלה של המאהבת שבעלה הוא מאהבה; פרנציסקוס המגיח מאי שם ומניח גור בזרועות אשה שמתגלה ...
|
| 69. |
| 70. |
בשפת מקום גלויה וחשופה, באסתטיקה לשונית וצורנית הנעה במרחב הטעון של העולם הערבי והפלסטיני, מובאים בתרגום לעברית ובערבית חמישה־עשר סיפורים קצרים. קולות חדשים לצד ותיקים, כולם מהמהותיים בשיח הספרותי העכשווי בעולם הערבי: ז'אן דוֹסת, שֵיח'ה חַליווא, מַהַא ג'וַּיְני, כַּמאל רִיַאחי, אמיל חַבּיבּי, עַלי בַּדר ועוד.
מתוך דבר העורכת, רי...
|
| 71. |
עשר שנים מאז פיטוריה של לוסיאנה חפץ מעבודתה כממיינת סחורות בבורסת היהלומים ולאחר מפגש מטלטל עם עבודות האמנות של דוריס סלסדו, היא עמלה על תערוכת פיסול שאפתנית שבמרכזה הדמויות שפגשה בבורסה: “העדים” – כך היא מכנה את העתידים להפוך לפסלוני תלת מימד. רובם ככולם חברי בורסה, חלקם נפטרו. לוסיאנה, שנעה בין תחכום לנאיביות, מנסה למצוא חיים ...
|
| 72. |
הסיפור נפתח בנקודת הסיום של החיים עצמם, נקודה ממנה לא יכולה לצמוח שום עלילה. ילד נולד לעולם של אלימות וכאשר הוא מכה את אביו למוות הוא נלכד, נאסר ומוחזק בבית חולים פסיכיאטרי. מכאן לא יכולים לצמוח שום חיים חדשים והטיפול שהוא מקבל, טוב ככל שיהא, לעולם לא ישחרר אותו. כל מה שנותרו לו הן ההזיות, והגיבור תוהה אם הוא מסוגל, בכוח הדמיון, להפוך...
|
| 73. |
| 74. |
גד יעקבי (1935-2007) מוכר לרובנו בעיקר כשר בממשלה מטעם מפלגת העבודה (וממייסדי רפ"י), כחבר כמה כנסות וכשגריר ישראל באו"ם. הוא פחות מוכר כאיש ספר שחיבר ספרים ומאמרים רבים בענייני מדינה, משטר, כלכלה וחברה, לא רבים יודעים שמלבד כתיבה עיונית, שלח גד יעקבי את ידו גם בכתיבה ספרותית. פירסם שלושה קובצי שירה, רומן, אוטוביוגראפיה ואפילו סיפורים ליל...
|
| 75. |
״אני רוצה להציע לך אפשרות ליצירה המשמעותית ביותר שנעשתה מאז ומעולם, אבל כדי לדעת אם יש בך את הדעת והכישרון לעשותה, אשאל אותך שאלה פשוטה: מהו המקום הנפלא ביותר?"
הארכיטקט הסתכל על אוגוסטין כשחיוך ציני על שפתיו. "אענה לך את התשובה שאתה מחפש ללא קשר לאמונותיי. המקום הנפלא ביותר הוא המקום שלא ארצה להיות בו."
בעיר שבה מושל ביד רמה "ניאל...
|
| 76. |
"...אולי באמת זה מה שאני עושה פה כבר כמה שנים, במרפסת שירות של דירת שיכון בצפון הישן של העיר, מנסה לגלות את הסוד. ניסיתי פעם למצוא אותו במילים ואבדתי יחד איתן. המילים שמצאתי לא הניחו את דעתי, לא סיפרו את הסיפור שביקשתי לזכור. את המילים המרתי בחומר. בברזל. בפלדה".
סכינים הוא מונטאז' של חתיכות חיים חסרות והניסיון להלחים אותן מחדש. סיפור ...
|
| 77. |
| 78. |
| 79. |
"סיפרתָ וסיפרת, אבא, תמיד אותם זיכרונות. הייתה זו הגדה שאין לגעת בה."
אב מספר לבתו. בבהייה שקטה, רואה ואינה תמיד נראית, ובקשב דרוך, המערב את מלוא גופה ונפשה ותובע את דמיונה וחלומותיה, סופגת הבת לתוכה צלילים, מראות וריחות זרים ומאיימים. אט–אט היא נעשית שותפה אינטימית לפחדיו ולאהבותיו, לשיחו הפנימי של אביה .
שפת האב הנמסרת לבת היא שפת ...
|
| 80. |
| 81. |
"סטיבנס הוא אכן אזרח העולם. האמנויות האחרות, היבשות האחרות, המאות האחרות חיוניות... לאידיאה שלו על עצמו,
לזהות הבסיסית... אם סטיבנס היה יכול להשאר בבית, היה זה רק משום שברא לעצמו אירופה משלו, עבר משלו, עולם מואר שלם, ולבסוף גם עולם דמדומים שלם משל עצמו. זה עולם גדול ביותר שרק תודעה מחמירה, תחומי עניין מגוונים ואוצר מילים ענקים יכולים ל...
|
| 82. |
"את הספר הזה לא קוראים. את הספר הזה מרגישים. בגוף. בנשימה. בזיעה. בדמעות. בחיוך שעולה פתאום ונעלם באבחה. עשרים סיפורים. אין סוף שברי אדם, עדויות, זעקות ולחישות שנעות בין חיים ומוות.
יש שיקראו בספר בכל פעם סיפור אחד, חצי סיפור, ואז יחכו קצת, יתאוששו, יאספו אוויר וכוחות, ויחזרו למחרת. יש שיקראו בבת אחת, מהופנטים לחוויה המטלטלת, מתוודעים ...
|
| 83. |
| 84. |
| 85. |
| 86. |
"יחסי בעלות", ספרה השני של תהל פרוש, הוא ספר רב צורות ועשיר באופני ביטוי: שירים הדומים לפקעות הזיה, כמעט מיסטיים, מניפסטיים ומונולוגים פרוזאיים. הספר ממשיך את חקירתה הפואטית בעולם הניאו-ליברלי ועוקב אחר התפרקות הבית שלה ולידת בנה. הוא נקרא כיצירה כּוללת ורציפה.
ענת ויסמן: "שירתה של תהל פרוש היא שירת סכנת הטביעה והמחנק; שירת החמדנו...
|
| 87. |
ספר שיריו הראשון של תמיר סיילס רולאן אליעזר מוקדש לאש כיסוד מפתח באהבה; האש ככוח מחייה, מכלה ומתכלה, דוברת את יכולתה של האהבה למלא ולרוקן את חיינו. השירים החדים והבלתי מתפשרים בספר עוסקים ברגשות הגלויים והמוצפנים המתקיימים במערכות יחסים, בשאלת הזהות העצמית בתוכן, דרך הפחדים וחיפוש אחר הבית השקט, זה שבוערת בו האש אך איננה מאכלת את ...
|
| 88. |
סקס אפשר לעשות גם באור
להרגיש אפשר רק בחושך
"לקראת סוף הריצה מתחילות לי התכווצויות בבטן. אולי הגזמתי קצת עם האוקסיקונטין. זוג בבגדי ספורט מופיע מהחושך. הם רצים מולי על המדרכה הצרה וכשהם מגלים אותי הם לא לוקחים צ'אנס ועוברים לצד השני של הרחוב.
אני שוקל 110 קילו והגובה שלי הוא 1.99. פעם הייתי חתיך ושזוף. השרירים נשארו כי אני עושה הרבה ...
|
| 89. |
כתב היד של ספר זה זכה בפרס אקו"ם ע"ש נתן יונתן ליצירה המוגשת בעילום שם, 2020
הספר 'בבטן הזאב' מאפשר התבוננות על נושאים כמו מוות ואובדן, מנקודת מבטה של ילדה – שמאמינה ומקווה שכמו בסיפורי האגדה, הסוף ייגמר בטוב. באמצעות מטאפורות וכתיבה הממעטת בשמות-תואר, היא בונה עולם סוריאליסטי שבו משחקי ילדים עומדים בסימטריה אל מול טרגדיות, ומתלכדו...
|
| 90. |
עתלית. סוף מאת ניצה להט היא נובלה דחוסה, הפורשת את עולמה העשיר של נטלי, אימונולוגית וחוקרת וירוסים המתגוררת בעתלית.
מחלתה הקשה של נטלי ואובדנו של בנה מהווים תשתית טראגית להתבוננות פראית, וירטואוזית ומפוכחת על קץ העולם והאנושות; בתוך הדיסטופיה האקסטטית והאינטימית הזו מתנהל קולה יוצא הדופן, נד בין דמויות, נופים, אורגניזמים ותתי-...
|
| 91. |
| 92. |
|
| 93. |
זכרונות מעכו, בייג’ין ופריז, גלויות-ילדות מכוננות והרגע הזה שבו ניצב אדם מול בבואתו, לגמרי לבדו, בספר שיריו הראשון של ליאור מעיין - אסופה של רשמים ותובנות הנמסרים מפיו של מי שהפך ל"קרום חצי חדיר/בין האויר הזה הכלוא בחוץ, לאויר הזה הכלוא בפנים".
מעיין הוא זוכה פרס שירת חייו לזכרו של עופר לידר לעידוד היצירה בין מדענים מטעם מכון וי...
|
| 94. |
אדם עומד על הגג של בניין פנורמה. על פניו יש לו הכול: בת זוג אוהבת ועוד אחת מהצד, כסף, הצלחה אמנותית, משפחה תומכת וחברים - ולמרות כל אלה הוא קץ בחייו.
סיפור הצלחה הוא נובלה חריפה- מרירה, נוקבת ועזה, על אדם שחותר נגד הערכים הקדושים ביותר של החברה. רינת שניידובר מרכיבה קטעי מציאות שעליהם צופה הגיבור בשעות שבהן הוא עומד במרומיו של מבנה. א...
|
| 95. |
"אתנחתא לנביחות" הוא אוסף סיפורים קצרים מאת הסופרת הפלסטינית שייח'ה חליווא. חליווא היא הזוכה בתחרות הסיפור הקצר לשנת 2019 בכוויית. קובץ זה הוא קולאז' של סגנונות סוריאליסטיים, אבסורדיים, ריאליסטיים וגרוטסקיים שבמרכזם שאלות קיומיות המעמידות את קיומו של האדם, מהותו, ויחסו אל עצמו ואל העולם הסובב אותו תחת זרקור בוחן.
חליווא חותרת תחת ...
|
| 96. |
| 97. |
אולי נצטרך ליותר מיער ربّما نحتاجُ أكثر من غابة הוא ספר שירה דו-לשוני, עברי-ערבי, בו כ-30 שירים העוסקים במגוון נושאים:
החל במתח שבין מורשת המשפחה והשבט הבדואיים לבין החיים האורבניים של אשה הנקרעת בין הקצוות; דיוקנאות של גברים ונשים במרחבים שונים; שירי אהבה קרובים ורחוקים; שירים אירוניים המתייחסים לצדדים שונים של העולם המודרני; וע...
|
| 98. |
ספרו השלישי של אלדר גלאור. רחוב 60 הוא ספר המשך לספרו עטור השבחים "מדריך לגידול ילד". גלאור, ממשיך עם אישתו יעלה ובנו אמיל את המסע ברוחו של ז'אן ז'אק רוסו, מסע שהתחיל בישוב אקולוגי, בטבע, ועובר אל העיר הגדולה.
הוא משלב בספרו פרטים מחייו הפרטיים, עובדות היסטוריות, אקטואליות פילוסופיות ותרבותיות. הספר מהווה אתגר אינטלקטואלי לכל קוראיו....
|
| 99. |
השעה חמש. הזמן אוזל. עוד רגע האויר. נורית זרחי מתמידה בתרגול נדירותם של החיים. במסיבת התה הזאת, לפני ואחרי ה-7 באוקטובר, פועלת השירה כעין מכסחה בסמיכות לשורש. במהלך הטקס האינטימי הזוכה למימד אפוקליפטי, העולם בועט בך ונבחנות אושיות הקיום והשירה. בהרף שבו "גדיים טיפשים נמלטים לתוך השעון" ו"חללי הדיבור מתהפכים", מקופל עידן שלם – בין חז...
|
| 100. |
|