“הטוב מכל העולמות זהו ספרו השלישי של אופיר עוז סופר ובלוגר , זוכה פרס משרד התרבות לסופרים וממה שאני התרשמתי כשקראתי את ספרו
הוא אומן מספרי הסיפורים .
הסיפור מסופר מכמה נקודות מבט של הדמויות השונות – חבורה של צעירים .כשהגיבור הראשי הוא ניב צעיר בן 25 חכם ומבריק שעובד בהייטק
חי חיים תזזיתיים של גאון מחשבים הכל זורם בחייו חוץ מענייני האהבה . הוא מתייסר עקב באג לא פתיר בעבודתו במקביל הוא מתחיל להבין שהוא שולט
במציאות חייו עם התאהבותו בסמדר ומצליח לכוון אותה כרצונו פעם אחר פעם .הוא יוצא מאיזון בחייו ומחשיב את עצמו לאלוהים ולכל יכול .
אופיר מתאר בצורה מרתקת עד ויזואלית ממש את נקודת המבט האישית שלו וחומלת לתוך עולמו של מי שמגדיר מחדש את היחס שלו למציאות וכן את ההתמודדות של הסובבים אותו .
כל פרק בספר מסופר בקול ובסגנון שונה בצורה מרתקת מסקרנת ומושכת .ספר שכיף לקרוא ופחות לסיים.
האם ניב הוא אמיתי או עושה את עצמו ? לא אהרוס לכם מה שתוכלו לקרוא בספר נפלא זה .
הרבה זמן לא קראתי ספר משובח שכזה מותח ומורכב .הדמויות כל כך חיות , המציאות כל כך שבירה מצד אחד ומאידך כל כך מוצקה . ובעיקר תיאורם של המעברים בין ההווה בסיפור לבין זכרונות העבר המתוארים ונחווים אחרת אצל הדמויות השונות בשילוב של פילוסופיה מפולפלת ייחודית בקיצור ,
ספר חכם מבריק מלא עוצמה קולח שלא תרצו להניחו להניחו מהיד.בהבטחה !”

“בין הספרים הטובים שיצא לי לשמוע השנה. הנושא כשלעצמו כבר מרגש - אדם שחושב שהוא אלוהים - בסביבה החברתית בה נוצר - מדינת ישראל - בה רבים מפחדים להגות את שם האל ללא ניתוח כירורגי בגופו בשינוי ה-ה' ל-ק', והמילה ברוך השם או בעזרת השם משמשת פועל עזר בבניית רשימות מכולת.. אישית נמשכתי לספר בשל כריכתו שהזכירה לי ציור של מגריט, ולא התאכזבתי! אמנם נכון, מדובר בספרות ישראלית והשמיים הטריטוריאלים הם הגבול (או שמע תחום השבת? עשו עירוב?) אך הספר נוגע בנושאים אמיצים וכואבים ואף על פי כן לא נעדר הומור. הוא כתוב בעברית עכשווית ולא ספרותית. רבים נוטים לשכוח שעל אף שיש ביהדות מצווה להיות דומה לאלוהים (ראה ספר המצוות של הרמב"ם) זוהי מצווה שביצועה בלתי אפשרי היות שכדי להיות דומה לו עליך לחיות לנצח (כלומר לאכול מעץ החיים). ואמנם אנו בני תמותה! אך כאן מנדנד לי פסואה שאומר שיצירה של אמן, אם היא מספיק טובה, תחיה לעד! יוצא, שעל אף שאופיר עוז כתב סיפור בדיוני על גיבור שמאושפז בעקבות מחשבות גדלות של היותו אל עליון גומר חסדים טובים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות או במילים אחרות - יהוה צבאות בעצמו ובדמותו, והוא משתחרר מהאשפוז (כלומר מסיים את הספר) בתובנה שלא היו אלו אלה מחשבות שווא, ייתכן שהסופר דווקא מצליח לקום על יצירו ולהיות ממש דומה לאלוהים, באמצעות טרנספורמציה שלו לכדי יצירה שתחיה לנצח! או לפחות כמה שנים טובות...”

“ברומן ייחודי זה כותב אופיר עוז על ניב צעיר בן 25 שעובד בהייטק ובהתקף של שיגעון חושב שהוא אלוהים.
ניב מאוהב בסמדר שגם לה יש בעיות משלה. הספר מתאר איך אדם צעיר שפוי מצליח וחכם מפתח מחלת נפש שמובילה אותו למחוזות אפלים ומפגישה אותו עם הצד החלש שלו. לניב יש חברים שדואגים לו והם אלה שמאשפזים אותו בשלוותה. בעזרת הוריו וחבריו ניב מתאושש ולאט לאט חוזר לעצמו.
עלילת הספר מתרחשת ב2002 תקופה של אינתיפאדה, פיגוע רודף פיגוע אוטובוסים מתפוצצים. ההייטק פורח לראשונה לכל אדם יש פלאפון.
אבל עדיין למרות ההתקדמות הטכנולוגית בני אדם נשארים בני אדם על כל מנעד רגשותיהם התסכולים שלהם, המחשבות שלהם והתקוות שלהם.
הטוב מכל העולמות הוא ספרו השלישי של אופיר עוז.
אני חייב לציין שנהניתי מאוד מהספר הסופר מתאר היטב את המציאות על כל צדדיה. הפרוזה של עוז קולחת לא מתחנפת ואין בעלילה רגע משעמם.
אני ממליץ לכולם על הספר המעולה הזה וכבר מחכה לספר הבא של אופיר עוז.
הספר מכיל 295 עמודים והוא יצא באפיק הוצאה לאור.
עורך הספר: אלי הירש.
אני מקווה שעוד אנשים ייהנו מהספר כמו שאני נהניתי.”