» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (19):
רשימה,
ספרים שאני רוצה לקרא,
לאוהבי ספרות,
לקריאה עתידית,
ספרים שצריך לקרוא,
קראתי 2015,
פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים,
ספרים שאני מתכנן לקרוא,
= ספרים שעניינו אותי ואין לי אותם =,
סימן קריאה !,
פרוזה,
ק ר א ת י,
ספרים אפשריים,
מומלצים של סנטו,
הצל שלי ואני,
ספרים שקראתי,
לקנות,
לרכוש/מומלצים לקריאה,
משבצות פסיפס וספירלות,
עוד ...
|
|
1.
|
|
צבי הוא דוקטור להיסטוריה של ארץ ישראל, שמנסה ללכוד את המעשה הציוני באמצעות הלשון העברית. מינה, סטודנטית לשעבר, היא בת זוגו שכמהה לתינוק אך לא נענית. הוריו הם זוג מבוגר שהיה שותף בהקמת קיבוץ בארץ ישראל, ומתגורר כיום בתל אביב; מה שנותר מחייהם אלה זיכרונות בלבד. קורותיהן של הנפשות הפועלות מופיעים כפזמון חוזר, שלושה נוסחים שמתארים יום אחד בחייהן. מדובר בסתם יום של חול אשר בעצם כתיבתו מחדש הוא משתנה לבלי הכר. ככל שנוספים פרטים כך נגרע מן העלילה ומתחדדים הפרטים השוליים, המשניים לכאורה.
באמצעות השפה העברית הנלמדת מפיהם של ראשוני המתיישבים בפרויקט המחקר של צבי, ומיצירותיהם של סופרי העברית בראשית המאה ה-20 עובר הסיפור תהליך של פירוק והרכבה. ההיסטוריה מפרקת את החיים והשפה מנסה להרכיבם מחדש.
המצב העברי מתכתב עם שפה שנשתכחה ומזמין לדיאלוג עם הזיכרון הקולקטיבי של חיי הספרות ושל חיי המעשה. חגיגה לאוהבי העברית....
|
|
2.
|
|
בפריז שהיא עיר של דיבורים קטנים, של צעדים על מדרכות, אי שם אישה עוד מערסלת מאהב, וניסן, סטודנט ישראלי, שוכר דירה ברחוב הצלב. באותו בניין מתגוררת גם מאדאם אן טיטי, זקנה שבלילות פוגשת את בעלה המת. וישנה גם סופי, העומדת לאהוב את מי שלא יחזיר לה אהבה.
לילך נתנאל הופכת ברומן יפיפה זה, את ישראל למולדת ישנה, ואת הישראלים החדשים למהגרים בעל-כורחם.
ספרה הראשון של נתנאל "המצב העברי" ראה אור בהוצאת בבל וזיכה אותה בפרס רמת גן.
משבחי הביקורת ל"המצב העברי": "במציאות ספרותית סבירה היו מתווכחים על הספר הזה; היו כאלה שהיו מעריצים אותו והיו כאלה שמתנגדים לו, לא יכולים לו. ריחו החזק של הספר הזה - ריח של ספרות, מגע של אריג משובח של דף של פרוזה - היה נודף למרחוק". (דרור בורשטיין, הארץ ספרים)...
|
|
3.
|
|
איתן ולאה אובד הם אנשים עייפים. עייפים בשל גילם, עייפים כי הם מתקשים להירדם, עייפים כי הבנות שגידלו כבר לא איתם. הם גרים יחדבמושב במישור החוף, במבנה חקלאי ישן שהוסב לבית מגורים לאחר נישואיהם. לאה שוכבת חולה מאז הקיץ האחרון, ואיתן מטפל בה בעזרת אחות סיעודית. אבל דווקא אז, בשקט של חודשי מחלתה האחרונה שללאה, דברים מטרידים מתרחשים. מישהו מזיז דברים בבית, הופך את הכיסאות, קובר את הכביסה בחצר, נועל את הדלת מבחוץ. וחמור מכל אלה, בית הוריו של איתן, שעומד סגור ומוזנח במרכז הנחלה, שב ונפתח.
"העייפים" הוא רומן קאמרי עוכר שלווה על מקומו של הבית בישראל היום.לילך נתנאל, מחברת הרומנים "המצב העברי" (2008) ו-"המולדת הישנה" (2015), מצויה כאן בשיא כוחה כמספרת....
|
|
4.
|
|
עדה ואיתן עוד בחדר השינה, ועוד לא הוכרע, עוד לא ידוע איך, אם בכלל, ירד עליהם הערב הזה, על ביתם.
הרומן החדש של לילך נתנאל מתחיל ונגמר בין חמש לשבע בערב קיץ אחד. עדה ואיתן נשואים זה חמש עשרה שנה. עדה עובדת עם אביה, אברהם אבני, במשרד אדריכלים. ביחד הם שוקדים על פרויקט מגורים ברחוב נר-הלילה עבור לקוחה, נלי ענר, הקושרת קשר אינטימי עם שניהם. בשפת גוף גלויה, בריתמוס תחבירי שבו האור והזמן מחוללים כדמויות אנוש, מתארת נתנאל את השבר הסודק את שגרת היומיום הבוטחת של עדה ואיתן. דרך תנועת רצוא ושוב בין הזמנים היא מנסה להבין את תנאי הברית ביניהם, להרגיש בבדידות הקרובה ביותר, במבט הנוטה תמיד אל מקום אחר. לשמוע את בקשת החסד הלא-נענית בין גבר לאישה, בין אישה לאישה.
ועכשיו, בין לבין, שניהם עוצרים במסדרון, באותה נקודת שוויון ריקה. שקט מקצה אל קצה. רק ביניהם, בין רגליהם, מלמטה, מזדהר לו שבר נוצץ של אור יום אחרון, והוא. מביט בה ואומר אני יודע שכן. והיא אומרת לא. והוא אומר כן ואומר שוב כן. והחום, כמו משקולת, מתחיל להכביד לה בפנים. החום מתחיל מתאבק בתוכה, מחשיך בתוכה, בשיפולי הגוף שלה. הגוף הירחי, הלילי שלה, גוף של חשק ושל בדידות צובטת פתאום, ולכן היא רוצה עכשיו שהוא יכריח אותה, ומקווה שיענה אותה קצת. דבר בלתי אפשרי: לְעֲנות רק קצת....
|
|
5.
|
|
ספר זה הוא מחברת קריאה ביצירתו של זלמן שניאור (שקלוב 1887–ניו יורק 1959). קריאה זו מבקשת לה דרך ביצירתו הענפה של מי שנחשב אך לפני כמאה שנה לאחד היוצרים היהודים המודרניים הגדולים בדורו. מתוך עיון במסכת חייו וביצירתו של שניאור, הספר נוגע גם בהיקפיה הנרחבים של תרבות הספר היהודית המודרנית, שנכתבה ביידיש ובעברית בווילנה, בוורשה, באודסה, בניו יורק ובתל אביב.
במוקד הספר ניצב שילוב הכלים שביצירת שניאור - לשון יידיש ולשון עברית, מסכת השירה ומסכת הפרוזה. שניאור נמנה עם היוצרים הלאומיים בעברית ונודע גם כמספר יידיש פופולרי. את שיריו קראו רבים כביטוי מודרניסטי מהפכני, ואילו אחרים ראו בהם תוצר שמרני ומיושן של צאצאי ההשכלה היהודית במזרח אירופה. אך תיבת התהודה שבחללה התפתחה יצירתו רחבה מכל אלה, והיא אוצרת בתוכה את השפעת הספרות העברית החדשה בצד חניכה אירופית, שברי מדרש ואגדה, רשמי בדיון אוריינטליסטי ופולחן קדום, ואת זכר מִכוות האש של ההגירה והפליטות. הרחק מאחדות ומפיוּס, יצירת שניאור מסמנת מתווה מסועף, מרתק, של הספרות היהודית המודרנית במחצית הראשונה של המאה העשרים.
לילך נתנאל מלמדת ספרות עברית במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן....
|
|
6.
|
|
ספר זה נכתב בעקבות חשיפת כתב-יד לא ידוע של רומן עברי בעיזבונו של דוד פוגל השמור בארכיון "גנזים". לאחר פענוחו התברר כי מדובר ברומן נעורים גנוז וניתנה לו הכותרת "רומן וינאי ".
הספר עוקב אחר פרשת מציאתו ופענוחו של כתב-היד, וכולל הערכה מחודשת של יצירת פוגל לאור הימצאו של רומן וינאי נוסף זה, שנכתב ברובו לפני הרומן העברי היחיד הידוע שלו עד כה, "חיי נישואים" (1930-1929). מתוך פרשה זו נובעת מחשבה כללית על מעשה הכתיבה של הסופר, וזו מתנסחת בספר זה לצד "מקרה פוגל".
כתב ידו של דוד פוגל נדון כאן בכפל משמעות, הן כסגנון התנועה האופייני לידו הרושמת של הסופר, והן כאוסף גיליונות הנייר שהותיר אחריו בארכיון הכתבים כעדות של כתיבה....
|
|
7.
|
|
בנדון להיעלם מציעה לילך נתנאל קריאה מיוחדת במינה של הרב-לשוניות והטרנס-לאומיות בתרבות הכתיבה היהודית האירופית במחצית הראשונה של המאה העשרים.
במרכז ההתבוננות עומדים חייו ויצירתו של זלמן שניאור (1887—1959). במוקד המסה ההדוקה שלפנינו, בשונה מן המונוגרפיה הנרחבת שנתנאל הקדישה ליצירתו של שניאור, עומדות התכתבויות אחדות, שהתגלגלו בדרך פלאית לידיה. תוך שהיא קוראת בהן נעה נתנאל מהיצירה הבדיונית לביוגרפיה ובחזרה, ומתעכבת על חוויות ההגירה, המלחמה, המנוסה והגלות.
מבעד לצרורות המכתבים – בגרמנית, בצרפתית וביידיש – משחזרת לילך נתנאל מחוזות אבודים, הנפרסים מרוסיה שלאחר מהפכת אוקטובר, דרך ברלין הוויימארית וצרפת הכבושה.
ההתכתבויות עצמן, ויותר מכך הקריאה בהן, משרטטות טופוגרפיה יהודית אירופית של מחוזות אבודים.
המאה הקטסטרופלית, שבה נהפכו האוטופיות של האחד לאסונו של האחר, לא פסחה ולו על אחד מהם.
מבלי שהמחברת חותרת לכך במודע נהפכת התנועה מערבה – תקוותו הגדולה של דור יהודי שלם – לתנועה אל האין, תנועה המותירה רק כמה צרורות מכתבים, שנארזו במנוסת הבהלה ובדרך לא דרך נמסרו לידיה של נתנאל, אשר השיבה אותם שישה עשורים לאחר מותו של שניאור לתרבות הכתיבה היהודית בשפה העברית....
|
|
8.
|
|
"הו!" קרנבלגיליון נושאי שמוקדש לטקסטים ממסורות הצחוק והאימה. הילולה ספרותית של ספרות מקור ותרגומים מסינית, פורטוגזית, ערבית, ערבית-יהודית, צרפתית, גרמנית, רוסית, אנגלית, יידיש, יוונית ולטינית. שירה, סיפורי בלהות, תהלוכת כותבים, והסכם זמני של חילופי זוגות בין העורך המייסד, דורי מנור, לעורכות-אורחות של הגיליון, ננה אריאל ולילך נתנאל....
|
|
