“בכתיבה כנה וישירה כותבת דינה בוגוסלבסקי על אלונה גיבורת הספר.
אלונה כמעט נולדה כאן הוריה עלו לישראל מרוסיה והיא מחליטה לעבור תהליך גיור.
בתהליך גיור קשה, מייגע, וגם מצחיק מצליחה אלונה להתייהד.
תחושת התלישות שלה קשה וכואבת והיא מתמודדת עם אימא אלכוהוליסטית ואכזרית, ילדות לא רגילה, שירות צבאי מתיש, ואתגר כלכלי לשרוד למרות הקשיים.
כמובן שיש עוד הרבה דברים שקורים בעלילה.
לספר גוונים רבים ויש בו התמודדות מאוד קשה עם מציאות חיים אכזרית, ניכור ורשעות של בני אדם לצד רגעים נדירים של טוב לב.
אהבתי את דמותה של אלונה בחורה אסרטיבית, חרוצה שלא מתפשרת ופועלת לכל אורך הספר באומץ רב ובדרך הייחודית שלה.
הספר יצא בהוצאת אפיק ויש בו 262 עמודים.
מומלץ מאוד.”

“סיפור על הגירה והצורך העז להשתייך למקום אליו הגעת, גם על הצורך להתרחק מהמקום ממנו באת. מצד אחד סיפור "רוסי", מצד שני ישראלי לגמרי.
הספר, (בעצם סיפור חייה של הסופרת), כתוב בשפה ישירה, חשופה, לא מתייפייפת, לעיתים בוטה: סקס, ריבים משפחתיים, הסתבכויות עם מפקדים בצבא, בוסים גועליים. בחריפות נטולת סנטימנטים הסופרת מספרת על חיי משפחתה, משפחה מפורקת, על האבא, אסיר ציון, שאחרי העלייה נטש את משפחתו הקטנה, אמא אלכוהוליסטית, נוצרייה שלעולם לא תתאקלם בארץ, ויחד עם זאת מאד ממושמעת, מאד גאה במוצאה.
אלונה הילדה/נערה סובלת, ורוצה להיות כמו כולם. כשברקע מרחף העבר ברוסיה, החיים בארץ מורכבים: בית מטונף, פנימייה, סכסוך בין ההורים, מאהבים מזדמנים של האם. אלונה מתגייסת, מחליטה להתגייר, וגם התהליך הזה מתגלה כקשה, אפילו איום ונורא . הרבנית שמכינה אותה קשוחה מאד. הרב שמגיע להכשיר את מטבחה משפיל אותה . היא (ספוילר קטן) עוברת בהצלחה את מבחן הגיור. יש בהצלחה הזו מעין ריפוי של נפשה. סוף סוף היא מצליחה להפטר ממאהב נצלן ולנקות דירתה.
אלונה כעת עצמאית, חלק מהלאום "היהודי", סוף סוף ישראלית "אמתית", וכביכול הכל טוב. אך לאו דווקא. הפרנסה קשה, העבודה בזויה, היא מוצאת עצמה מוקפת עולים חדשים שהיא איננה מבינה את שפתם (רוסית כבר אינה זוכרת), ומסתבר שהגיור הוא הישג, אבל אז מגיעים החיים...

למה כדאי לכם לקרוא דווקא אותו? משום שהספר מרתק, מאד מצחיק בקטעים רבים ממנו, מאד מלנכולי. בקיצור: מעדן רוסי, כתוב בעברית ישראלית עכשווית.

זמן קריאה שלי: 16 שעות”