באחת העבודות שלי היה עובד שמהרגע שהכרנו אמרתי לו "אתה בית בשבילי ", הכוונה במילה הגדולה הזו "בית" הוא לומר שנחמד להרגיש בנוח לידו. כמו בן משפחה , כמו בבית , במשפחה המרכיב העיקרי הוא הנוחות להיות ביחד באהבה. ההרגשה שאף אחד לא יפגע או ינסה להכשיל אותנו במילים. יש אמון בבית, יש הרגשה שאתה מגיע לא רק לאזור הנוחות אלא גם לאזור שאתה שולט בו, מוגן ועטוף. כל הספר דליה הגיבורה נואשות מחפשת את הבית שלה. לא

סופרת טובה יודעת לברוא עולם ולשאוב אותך לתוכו. סופרת טובה מאוד מצליחה לברוא שני עולמות בספר לא ארוך אחד ולגרום לך לקרוא אותו בנשימה אחת.

<mark>תמי בצלאלי</mark>, סופרת ואמנית שלא הכרתי בעבר הצליחה לסחוף אותי לשני העולמות אותם בראה. הראשון הוא עולמה של שרה, ספרנית בודדה ונכה שננטשה ע"י הוריה וגדלה בביתה של דודה פלורה התוססת והדעתנית. לשרה יש סוד, היא מאיירת ספרי ילדים מוכשרת והיא עושה זאת בעילום שם, תחת שם

אהבה, כסיפור שאנו מספרים לעצמנו

את יהורם (שם בדוי), הכרתי לפני שנים רבות. הוא היה יזם פורץ דרך, בסוג מסוים של ספורט אתגרי מלהיב, אותו הוא יבא מחו"ל. אהבתי אותו, לא רק בגלל החדשנות וההתלהבות שלו, אלא גם בגלל היושרה ועדינותו, שכבר באותה תקופה נחשבו לנדירות במחזותינו.

יום אחד, כשפגשתי אותו, פניו היו נפולות ואפורות, משום שרעייתו אהבת חייו, התוודתה בפניו, שהיא נמשכת לבנות מינה, באופן שהיא מבקשת ל

סיפור אמיץ על אישה, סבתא, שבגיל חמישים פלוס היא מבינה שהיא אוהבת נשים ומחליטה ללכת על זה.
הספר מורכב מפרקים קצרים, כל אחד מתקופה אחרת, שילוב של עבר והווה.
בהתחלה המעברים בין התקופות הקשה עלי את הקריאה אבל ככל שהתקדמתי והכרתי את הדמויות, נשאבתי לסיפור ונהניתי מאד. סיפור מקסים על אהבה חזקה, ממליצה בחום!

דליה נשואה עשרים שנה לדניאל ואלו נישואים שניים שלה. יש לה שלושה ילדים.
יום אחד היא נכנסת

מצאתי את הספר הו מאמה דרך קבוצת ווטסאפ שנקראית הציטוטים של אתר עברית,התלהבתי מאחד הציטוטים.החלטתי שזה הספר הבא שאני אקרא מצאתי גם את הסופרת בפייסבוק,הזמנתי את הספר באתר עברית באופן דיגטלי והחלטתי לקרוא אותו באופן רגיל. <mark>תמי בצלאלי</mark> הסופרת שלחה לי אותו הביתה ובחג הפסח סיימתי לקרוא את הספר.
הספר מגולל את סיפורה של שרה ספרנית/ציירת, היא מאיירת דמות בשם אימאן המצויירת בשחור לבן, היא נשארת לבדה לאחר שדו

באה מאהבה – על “תישארי” ספרה הראשון של הציירת <mark>תמי בצלאלי</mark> שמציירת במילים סיפור של אהבה

יש לי חברה טובה שאוהבת לצלם ולקרוא, יוכי. אנחנו מחליפות בינינו ספרים כבר שנים. כשיוכי אומרת לי לקרוא ספר אני מקשיבה לה. ויוכי הייתה חד משמעית שאת הספר הזה “תישארי” אני חייבת לקרוא. אני כל כך שמחה שהקשבתי לה. לא רק שהתאהבתי בספר אלא שלא הצלחתי אחריו לקרוא ספר אחר וחזרתי אליו שוב.

שם הספר תישארי נשמע לי כזעקה

ספר כמו בצל, בכל כמה פרקים מתקלפת עוד קליפה. מרתק.