“זהו ספר ראשון שאני קורא מפרי עטה של לילך נתנאל.
זה ספר מיוחד מאד, אפילו מפתיע, כתוב בעברית יפיפייה, הייתי אומר על סף שירה, בה המילים מתערסלות זו בזו.
זהו בהחלט ספר שונה מהרגיל ואפילו סימני הפיסוק והניקוד ייחודיים לסופרת הזו.
צריך קצת סבלנות כדי לגלות מה יש מעבר לשפה ולסגנון הכתיבה המיוחד, ובהחלט יש מה לגלות.
הספר הזה לדעתי הוא מסוג הספרים שאינם מיועדים לאנשים שאינם אוהבים שונות או יציאה מגבולות ברורים.
אני לא נרתע משונות, אוהב באומנות העזה שיש עמה גם אמירה וזה מה שקיבלתי כאן ולכן יש בי סקרנות לקרוא ספרים נוספים של לילך נתנאל הכה מוכשרת.”

“מה יכול לשמח אוהב ספר באשר הוא? סיפור מרתק, או דמויות כאלו שנשארות, סיפור שאתה לא רוצה לסיים אבל גם לא יכול להניח מהיד, או ספר שכתוב בכתיבה מכושפת, שהמילים מהלכות על הקורא קסם.

כמו הספר הזה, למשל.

אני מודה שהספר הזה אתגר אותי.

הכתיבה של נתנאל היתה לי לרגעים כמו שירה. הכתיבה מיוחדת ושונה, וסיפקה לי חווית קריאה אחרת, כזו שהוציאה אותי מאזור הנוחות שלי, ועל זה תודה גדולה! הרגשתי שיש עוד כוונה מעבר למילה שלא תמיד מצאתי אותה, או עמדתי על טיבה. הכתיבה המרומזת עוטפת את כל הסיפור בעוד רובד נסתר. זה היה כמו לשמוע שיר בשפה שאתה לא מבין, אבל המוזיקה כובשת אותך ועוטפת אותך מכל עבר, ואתה רק רוצה שהשיר לא ייגמר. ככה.
הסיפור מתרחש באחר צהריים קיצי בין חמש לשבע. אבל כשאלו משתברות, ובינות להן נדחקים רסיסי זיכרונות ושברי סיפורים מהעבר, השעתיים האלו מתמלאות בסיפור חיים ומתגבשות לצורה של משולש.

אבא אברהם אבני, הבת עדה, ואישה בשם נלי, הנכנסת לחיי שניהם, והיא הסוגרת את המשולש. אבני האב ועדה הבת עובדים יחד במשרד האדריכלים של האב. את נלי פגשו במסגרת פרויקט בניה שקיבלו על עצמם לעשות ברחוב בו גרה נלי.

הסיפור נפתח בתיאור עדין ויפה של משחקי אור וצל בשעת אחר הצהריים, כשגבר ואישה עומדים במסדרון ביתם, הגבר מתאווה אל האישה שלידו, כשהיא דוחה אותו מעליה ומבקשת בו זמנית.

הסיפור, שרובו כתוב כזרם התודעה, יש בו משהו מאוד פנימי, רובו מסופר ובא מעומק הרגש, ועטוף באיזו אמת ישירה, ומצד שני הוא גם מאוד פיזי, ויש בו הרבה יצריות, הכתובה בצורה כזו שאם המילים היו מזון - לא הייתי מפסיקה ללקק את השפתיים.


נעים מאוד לילך נתנאל, זה לי ספרך הראשון שאני קוראת, ברור לי שאחפש עוד ממך.”

“הספר מספר על שעתיים בין חמש לשבע בערב בחייהם של איתן ועדה זוג שנשוי 15 שנה. במשך שעתיים טווה הסופרת סיפור אהבה מדהים ביופיו בין זוג נשוי שכבר עבר כמה דברים בחיים. יש להם זמן לאהבה עד שהילדים יחזרו.
עדה אדריכלית עובדת עם אביה אברהם אבני במשרד אדריכלים.
לעדה ואברהם יש לקוחה נלי ענר הנכנסת לחייהם וממלאת אותם בתשוקה, אהבה, סקס ויצרים חזקים. נלי היא דמות מעניינת למעשה היא פולשת אל תוך משפחה אחרת אל אב ובתו ומקיימת עם שניהם יחסי אהבה, שנאה, כסף גדול, בניינים גדולים בתל אביב.
איתן אוהב את עדה מאוד ורוצה אותה הוא רוצה לזיין אותה והיא נענית לו. במשך שעתיים נמשך מעשה האהבה שלהם, שעתיים שבהם קורים כל כך הרבה דברים וכל כך הרבה רגשות חזקים עולים וצפים מעל פני השטח עד אובדן שליטה מוחלט.
זה הספר הראשון של לילך נתנאל שאני קורא. נהניתי מהקריאה ללילך יש כישרון כתיבה ברור והיא משתמשת בשפה גבוהה באופן מושלם שגורם לקוראים להתקדם מהר בקריאה ולסיים את הספר בכמה שעות.
הספר יצא באפיק הוצאה לאור. עורכת: מיכל בן נפתלי.
הספר מכיל 161 עמודים.
לסיכום ספר מעולה מומלץ מאוד לאוהבי ספרות מקור איכותית ומעניינת גם הספר מספק בריחה מושלמת מהמציאות דבר חשוב בימים אלה.”

“בכתיבה עשירה ובלשון גבוהה מעט פיוטית וגם מליצית יש שיקראו ויגידו אף מאתגרת ויחד עם זאת אני הרגשתי שהיא מעומק כתיבת הרגש כתבה לילך נתנאל סופרת וחוקרת הספרות הישראלית את ספרה הרביעי עבודות וימים .
עבודות וימים זוהי פרוזה רומנטית פילוסופית של זוגיות במשולש אהבה .
אחה"צ קייצי , בין השעות חמש לשבע , אותן נתנאל מיטיבה לתאר ביופי וברגישות של משחקי אור וצל , שעתיים של סיפור בו
נרקם משולש אהבה של חיים שלמים : אברהם אבני , הבת עדה , ואישה בשם נלי .
עדה ואביה עובדים יחד במשרד אדריכלים שבבעלות אביה .
הם פוגשים בנלי במסגרת פרוייקט בניה ברחוב בו היא גרה . עבורם היא לקוחה . עבור אברהם היא בת זוג .

הסיפור מתחיל לרקע התיאור : גבר מתאווה לאישה שלצידו היא דוחה אותו מעליה ורוצה אותו בו זמנית ....
האמביוולנטיות של עדה כלפי איתן בן זוגה קיימים 15 שנה . הם יחד ולהם 2 ילדים .
עדה גדלה ללא אם אלא עם אב שגדול ממנה ב16 שנים . היא בתו של אביה ואינה יודעת דמות של אם מהי , ואף ביחסיה מול נלי היא בתו של אביה .
בעדה כלואה התקווה לשמחת חיים , שמחת הגוף והנפש ויחד עם זאת קיים בה הצורך הפטריאכלי לאורך כל הספר .

ממליצה על ספר שונה וייחודי מהספרים שקראתי עד כה , ישנה פחות עלילה ויותר שפה ותיאורים של יצריות כתובה ,
בהן גופים מתחברים ומתנתקים בעונג של פגישה לפרידה.
ובפרט לשפה ולסגנון הכתיבה המון מה לגלות מעבר למילה הכתובה ...
ממליצה לאלה שאוהבים לצאת מאיזור הנוחות שבקריאה בה רב הנסתר על הגלוי …..”