ביקורות ספרים על הספר ערים של נייר - פרוזה #
|
בעייני כל ספר הוא עולם, והמילים שכתובות בו הם השביל המנחה של הסופר להוביל אותי פנימה אל תוך אותו עולם המיוחד.
בשביל שספר יהיה מוצלח צריך שיהיו בו אמלטנים מסויימים שישתלבו יחד עם העלילה ויתנו לקורא את ההרגשות הנכונות בהתאם לסיטואציה (סקרנות, התרגשות, אהבה, מתח.. וכו).
אבל יותר מזה אני יגיד - שבשביל שספר יהיה מוצלח הוא פשוט צריך להיות רשום בשפה הנכונה, עם סגנון כתיבה אמנותי ששואב אותך פנימה.
לצערי, בספר הזה "ערים של נייר" זה לא קורה. כן יש אלמנטים טובים שאמורים ליצור עלילה טובה (ילדה שנעלמת פתאום ומשאירה רמזים לבחור סקרן שמנסה לעקוב אחרי הרמזים ולמצ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
ערים של נייר.
מרגו רות שפיגלמן.
מי את??
ערים של נייר מזכיר לי את הספר הזה שהיית צריך לקרוא בזמן הזה, המדוייק הזה, ונפל לך ליידים. הוא היה בול.
מרגו רות שפיגלמן עיצבנה אותי במשך כל הספר, ועדיין, אהבתי אותה במשך כל הספר. כן, היא חולת דרמה. וכן, היא בורחת מהבית בדרמטיות, משאירה את כולם מאחוריה כמו שמתאים לגיבורה בספר אמריקאי. וכן, קיו (שמאוהב בה) קורא לה כל הזמן בשמה המלא. זה לא מרגו, זה מרגו רות שפיגלמן. סליחה, ה-מרגו רות שפיגלמן. האחת והיחידה. אבל אהבתי אותה. היא הזכירה לי את עצמי במובן מסויים, למרות שאני הרבה פחות דרמטית.
ופה עניין- קיו רואה אותה כרעיון. ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אז שוב פעם ג'ון גרין..
זה הספר השלישי שקראתי לאחר אשמת הכוכבים ומחפשים את אלסקה, למען האמת פחות התרגשתי והתלהבתי אולי מהסיבה הפשוטה שהרגשתי שזה קצת חוזר על עצמו כלומר, שינו את הדמויות, את המקום אבל למה זה הרגיש לי כל כך מוכר?
בכל מקרה, זה עדיין ספר ממש טוב אבל ביחס ל'מחפשים את אלסקה' הרגשתי שזה הרבה פחות טוב.
לעומת זאת, קיבלתי כמה תובנות חדשות ומשפטים עמוקים שדי התחברתי אליהם, התחברתי אל רגשותיו של הדמות הראשית
ויותר מזה, ממש התחברתי אל חברו הטוב רדאר ואפילו למדתי ממנו כמה דברים.
לא התחרטתי על הקריאה הספר מעניין ודי קליל וזורם ממליץ.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
על הספר כבר שמעתי מחברים טובים ורבים, וכמובן מהפירסום על הספר במיוחד שהסרט שמבוסס על הספר הוקרן לפני שנה בקיץ, והייתה היסטריה שלמה סביבו בגילום הכוכבים, שאחת מהם הייתה דוגמנית לשעבר ''קארה דוואלין'' ''ונאט וולף'' בנוסף לכך שספריו הקודמים נהפכו ללהיט המוכר לנו במיוחד, הוא ''אשמת הכוכבים'' שב2014, היה הסרט השובר קופות בכל הזמנים, והיה הספר הכי נמכר בעולם ובארץ, והוא היה עם תרגומים שונים באנגלית, גם בספרדית. אחרי שקראתי את שני הספרים הקודמים של ג'ון שלמרבה הצער לא נפלתי מהם, אפילו כתבתי עליהם בבלוג(הקוראים שלי זוכרים את הביקורת ספרים שלי מאוקטובר במאי 2015 '... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני אוהבת את ג'ון גרין, אבל הוא ללא ספק אוברייטד. אשמת הכוכבים לא טוב בעיניי כמו השם שיצא לו, על שפע של קתרינות אין בכלל מה לדבר, והיחיד שבאמת מצדיק את ההילה סביב הסופר הזה הוא מחפשים את אלסקה המצוין. בערים של נייר יש קצת מכול אלה, ולפי מה שראיתי בביקורות כאן הוא ממש אנדרייטד, אז באתי לעשות איתו חסד. כזאת אני, לוחמת צדק.
ערים של נייר הוא ספר מקסים. קל להתחבר למספר, החברים שלו מצחיקים ומוסיפים רבות לעלילה, והוא חמוד בטרוף. לגרעין של העלילה פוטנציאל רב - היא מעניינת, היא סוחפת, והיא לא תמיד כזו צפויה. הבעיה היא שחלק מהזמן היא די כן. סתם, זו לא הבעיה, אבל היא חל... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש ספרים, שגם אם שמעת שהם לא טובים, וגם אם התקציר לא קסם לך כל כך- יש בהם בכל זאת משהו שמושך אותך ומחייב אותך לקרוא אותם. וכך גם היה לי עם הספר הזה. ומה בו משך אותי? כן, ניחשתם נכון (עשר נקודות לגריפינדור!). מה שמשך אותי בו היה השם שהתנוסס לו שם על הכריכה בגאווה : ג'ון גרין, בתוספת הפתיון, "מחבר רב המכר "אשמת הכוכבים". וכמובן, גם אני כמו כל תולעת ספרים מן המניין קראתי את אשמת הכוכבים והתאהבתי. אז הייתי חייבת לתת ל"ערים של נייר" צ'אנס, ולקחתי אותו.
אז בספר מסופר על קוונטין, נער לגמרי רגיל ועל הבחורה שהוא מאוהב בה כבר מילדות, מרגו רות' ספיגלמן (הנה חוזר פה מוטיב הש... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אוקיי אז... ערים של נייר. ספר חמוד, אני לא מכחישה, אבל היה בו משהו קצת מאכזב. כאילו, במשך כל המסע של קיו, רדאר, בן ולייסי היה לי די משעמם (למרות כל סיפורי השתן בבקבוקים וקניות בשש-דקות-אפס-אפס) - !ספוילר! אבל הייתי בטוחה שיגיע איזה משהו מפתיע בסוף, אבל זאת הייתה בסך הכול מרגו עם סיפור צולע. !סוף ספוילר! אז כן, ספר נחמד, אבל ציפיתי ליותר. בייחוד ביחס לשאר הספרים המדהימים של ג'ון גרין.
בקיצור, זה לא הספר הכי מומלץ בעולם - אבל אם אין לכם מה לקרוא ממליצה לכם לנסות אותו :)... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מדהים וכמובן- הרבה יותר טוב מהסרט (הסרט האמת איכזב לגמרי). הספר גרם לי לרצות לברוח מהחיים השגרתיים ולהיות ספונטנית ועצמאית כמו מרגו, אבל אולי זו רק ההרגשה שאני קיבלתי. לא חושבת שכולם יאהבו, אבל כדאי לנסות. ממליצה בעיקר לבי נוער.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הכל התחיל ביום שישי האחרון.
בו הודיעו לכיתתי בבית הספר, שבשנה הבאה נצא למסע פולין.
מאחר שזה נחת על כולנו משום מקום בלי התראה מוקדמת ואפילו בלי שמועות, הבנו שצריך להתחיל להתכונן. ומאחר שכל דבר בעולם השגוי הזה סובב סביב כסף, אז כן, צריך להתכונן עם כסף.
אז הדבר הראשון שהעמדתי לעצמי להשיג ברשימה שלי, זה מצלמה. גם כי אני חובבת צילום מושבעת בהסוואה ונמאס לי לבקש מאחי את המצלמה שלו ולהיזהר עליה כאלו הייתה תינוק בן יומיים. וגם כי, טוב בעצם זו הסיבה היחידה- תמיד רציתי מצלמה ואף פעם לא היה לי תירוץ מספיק גדול או את החשק העז לקנות אותה. ועכשיו יש לי. אז החלטתי שא... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
האם זה אותו סופר של אשמת הכוכבים??
כי כשקראתי את הספר ממש לא הרגשתי ככה.
ההתחלה נהדרת סוחפת ומבטיחה סיפור זורם ומעניין.
אך לקראת הסוף הספר נמרח ונמרח (למה צריך לתאר מה קרה בכל שעה בנסיעה של 24 שעות?!)
וככל שבלעתי עוד ועוד עמודים ונותרו ספורים בידי
הבנתי שהסופר לא הולך לעשות עמי חסד והתאכזבתי מאוד.
הרגשתי שהוא מושך את הקוראים ומושך לסוף ללא מטרה וללא תכלית.
כמעט בלי תיאורים.
ובטח ובטח לא הבנתי את האישיות הכל כך מורכבת (נראה לי שגם הסופר לא הבין) של מרגו רות' ספילמן.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ערים של נייר ממש לא הפיל אותי, טוב, כמו שהרוב כותבים כאן אשמת הכוכבים היה מדהים, מרגש מצחיק והכל בערבוביה. ובערים של נייר יש משהו שכבר ראיתי בהמון מקומות, המקובלת והחנון המסתורית והילד שפורץ גבולות ועושה הכל כדי לקבל (אזהרת ספויילר) פיצוץ בפרצוף שהיה ברור מלכתחילה. זה לכאורה ספר על לא לוותר לעצמך (?) אבל בעצם זה סתם חיקוי די עלוב של דברים אחרים.זה לא ספר שגומרים מהר, לקח לי הרבה זמן לחזור אליו אחרי שקראתי את הפרקים הראשונים. ג׳ון גרין מסוגל להרבה יותר מזה. לא ספר שמחבקים כשגומרים.
חברה שלי קראה את הביקורות פה ואמרה שעושים שיימינג לספר, כמה נכון!... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר יפה. קצת ארוך מידיי אבל יפה.
טוב לקרוא אותו, מתאים ככה בשבת חמה.
ממולץ לכולם.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא בבית ספרי, אולי בגלל שאת בית הספר סיימתי כמה עשורים אחורה, את אשמת הכוכבים הכרתי דרך ביתי פאר נתנה לי את הספר ואמרה, מזמן לא בכיתי וצחקתי בו זמנית מספר וזו בדיוק היתה ההרגשה , הלכנו ביחד גם לסרט. את מחפשים את אלסקה גם אהבתי היה בזה תחושה של מתח ותנועה , אבל פה ממש הייתי תקועה, לא התקדם לי לשום מקום עד שפרשתי בשיא,... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אשמת הכוכבים- התאהבתי.
מחפשים את אלסקה- הצטמררתי.
ערים של נייר- השתעממתי.
הספר הזה פשוט עצבן אותי מכיון שקיוויתי למשהו אחר, ציפיתי להתרגש, להוזיל דמעה כמו בשני הספרים הקודמים של הסופר אבל פשוט התאכזבתי,
הספר עצבן אותי,
מרגו עצבנה אותי
קוונטין עצבן אותי
רדאר לייסי אפילו בקה כולם פשוט עצבנו אותי, למה??
מרגו רות' ספיגלמן תעלומה שמענינת את כולם חוץ מאותי כנראה שהיא לא עוד תעלומה אלא רק נערה שזקוקה לתשומת לב, עוזבת בלי להגיד כלום לאף אחד משאירה רמז פה רמז שם ופוף נעלמת!
'מי שהולך לערים של נייר לעולם לא חוזר'
ילדה מנייר הולכת לעיר מנייר בעיני מרגו רות' ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש לי תיאוריה,שמי שכתב את אשמת הכוכבים הוא לא מי שכתב את "מחפשים את אלסקה" ואת "ערים של נייר". השאלה היא מיהו ג'ון גרין האמיתי, האשם או המחפש...
למה? כי אשמת הכוכבים זה ספר שגורם (לפחות לי) כל פעם מחדש לחשוב. לבכות. לצחוק.להיות עם הספר והגיבורים, ובסוף הקריאה להגיע למסקנות חדשות,לתובנות,לרגשות.לעומת זאת , במחפשים ובערים הכל קללות, גסויות וו' וחסר עלילה. לגמרי.ובלי שום פילוסופיה.(ראו ביקורת שלי על הספר) ולא בערים של נייר, שקצת מזכיר את ערים של נייר.בערים של נייר מסופר על קיו,בחור בלתי-מקובל-בעליל (ע"ע מחפשים את אלסקה...) שמאוהב מילדותו במרגו, בחורה מגניבה-ומשוג... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בראשית ברא ג'וןגרין את הייזל ואת האיכקוראיםלו מ"אלסקה", וכולם נפלו כה שדודים מכמה שהיה עצוב ומבריק ושנון עד בלי די, כל ילדה שניה דפקה לי מבט של "את-חייבת-לקרוא-את-הדבר-המדהים-הזה" ואני חייבת לומר שלמרות אי הנוחות שתקפה אותי כשהרגשתי שזה יפה אבל אני לא קונה את זה... קניתי את זה. זה היה כובש ומתקתק כמו בחור מה זה חתיך על אופנוע, עם קעקוע על היד ומבט אסור בעיניים. ידעתי שזה טיפשי, ושאין דבר כזה, אבל הרשיתי לעצמי להיסחף אחרי המשפטים הנכונים מדי שג'ון גרין הניח בדיוק של שען עם פינצטה בפיהן של הדמויות שלו, ולהעמיד פנים כאילו אני מורדת ונכבשת ונסחפת והולכת שולל.
... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מדהים עד כמה תהומי יכול להיות ההבדל בין שני ספרים של אותו סופר. הציפיות שעוררו בי "אשמת הכוכבים" המעולה היו גבוהות ביותר, אך "אחיו" הקטן - "ערים של נייר" - לא עמד ולו במקצת מהן... העלילה קלושה ולא ממש מעניינת, ציטוטי השירים מלאכותיים לחלוטין ונראים כמי שנועדו לשוות לרומן נופך מעמיק, כביכול והווי בני הנוער שמשורטט בספר מזמן לא נראה שטחי ורדוד כל כך. כשם ש- "אשמת הכוכבים" הוא מבחינתי אחד מפסגות האוורסט של הספרות בשנים האחרונות, כך "ערים של נייר" מגרד, לדעתי, את תחתית ים המלח בשפל הספרותי בו הוא לוקה. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחרי שצחקתי, בכיתי, התלהבתי, התפעלתי והתרגשתי מ"אשמת הכוכבים" הגעתי עם המון ציפיות לקרוא את "ערים של נייר".
הכריכה יפה, התקציר נשמע מסקרן, אבל הספר? ריק כקליפת השום.
ג'ון גרין מייצר דפוס מסוים אצל בני הנוער שעליהם הוא כותב- הם אינטיליגנטיים, בלתי רגילים ואומרים משפטי חוכמה סיניים כל משפט שני. מאוד לא משכנע. ב"אשמת הכוכבים" עוד יכולתי לקבל את זה- האמנתי באמת ובתמים שהדמויות מתכוונות למה שהן אומרות, וכל מה שהן אמרו היה כל כך פשוט ונכון. "ערים של נייר" חצה את הגבול. מרגו, הנערה המושלמת מהבית השכן, גורמת לקוונטין לחלום עליה מאז שעברה לבית לידו. היא הנערה המוש... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ערים של נייר- כשמו כן הוא,
לא באמת קיים.
סוג של אשלייה.
ארוז מאוד יפה מבחוץ עם סגנון מתוחכם ורעיונות כמו-פילוסופיים
אבל בפנים ריק וחלול כמו תוכנית ריאליטי.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ערים של נייר מזכיר לי את כל הדפים בפייסבוק שמלאים בסטטוסים קלישאתים ולא נכונים על החיים. למה? אז ככה: (ספוילרים)
.קודם כל מרגו- מעצבייייינת ברמות. הקטע של מרגו זה לפזר משפטים וקלישאות באוויר, להגיד כמה שכולם גרועים ורק היא חיה את החיים כמו שצריך, לעשות מה שאסור כי היא חייבת לחיות את החיים בצורה שונה ומגניבה יותר ולהיות בולטת יותר. למרות שאם היו לי הורים כאלה נוראיים כמו ההורים שלה אני חושבת שגם הייתי מתנהגת די דומה. היא פשוט מעצבנת. דמות מעצבנת שמבקרת את כולם וממציאה דברים "כולם אנשי נייר, אני רוצה לעשות משהו אמיתי בחיים ולא לחיות בעיר עלובה מנייר." את ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הספר היה מאוד מאכזב מהסיבות הבאות
1. הספרים די חוזרים על עצמם, ילד טוב, חסר חברים פוגש את האדם היפה ביותר, החכם ביותר, הדיכאוני ביותר, ותמיד קורא לו משהו שעל הדבר הזה מבוססת העלילה באיזה שהיא נקודת זמן.
2. הסוף היה מאוד מאכזב, אבל אחרי זה כשחושבים על זה (זהירות, ספוילר), הסוף היה תעלומה, בדיוק כמו שמרגו אהבה, והייתה (אני לא בטוח שהרבה יסתכלו על זה ככה, אבל יש לי מאה בספרות ואני ממש אוהב לנתח ספרים אז חשבתי על זה)
3. תמיד יש ריגוש התחלתי שהוא מאוד גדול וכיפי וגורם לך להמשיך לקרוא, ואז קורה הדאון הזה של הירידה ברמה של הספר (באשמת הכוכבים זה קרה ערך 30 עמודים לפ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אוקיי אז קראתי את הספר הזה לפני חודש ומאז אני לא מפסיקה לחכות לספרים נוספים של ג׳ון גרין שיתורגמו לעברית.
ג׳ון גרין הצליח לבטא את ההתרגשות של הנער ואת הרצון שלו למצוא את הנערה שברחה.
אני מודה שציפיתי לסוף אחר, ממש קצת התאכזבתי.
אבל בעיקרון, הרעיון של הספר הוא לא רע.
כמובן שאי אפשר לנצח את ספר ״אשמת הכוכבים״ של אותו הסופר, אבל גם הספר הזה מרגש ומשאיר טעם של עוד ברגע שסוגרים אותו.
ממליצה בחום.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בעוד הלכתי לי בספרייה, ראיתי את הספר הזה על המדף והוא לכד את עיניי.
"הוא לא קצת מיינסטרים?" חשבתי לעצמי בזמן שקראתי את התקציר. "אולי כדאי לתת לו סיכוי, למרות שאשמת הכוכבים רחוק שנות אור מהטעם שלי" (וזו הסיבה שלא קראתי את אשמת הכוכבים, בכלל.) הרמתי את הספר אל חיקי, והשאלתי אותו. יצא שמאז שהתחיל החופש, לא קראתי כמעט בכלל. אולי חוץ מבתחילת החופש. הייתי עסוקה מדי במוזיקה, אינטרנט, והתבטלות.
לפני יומיים, החלטתי לחזור לקרוא. התגעגעתי.
אין לי ממש דרך לתאר את הספר הזה. לא נורא, אמצא אחת.
מרגו וקיו הם שני תלמידי כיתה י"ב באורלנדו שבפלורידה. מרגו תמיד הייתה הרפתקנית ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חיפשתי ספר. ספר כזה שאת מרגישה שאת פשוט לא יכולה להוריד אותו מהידיים. שלא משנה מה קורה, את שמה פס על כולם וממשיכה לקרוא. ספר כזה שגורם לך לאהוב אותו בכל דף יותר ויותר. ספר כזה שגם אם את ממש ממש עיפה תשארי לקרוא אותו עד השעות הקטנות של הלילה, עד שהעניים יעצמו. דרך אגב אלה ההגדרות שלי לספר טוב. אז חיפשתי ספר כזה. מצאתי.
לא זה לא ערים של נייר ממש לא. יש לי כמה כאלה, " בני הנפילים" , "משחקי הרעב", "דמדומים", או "אשמת הכוכבים".... אלה ספרים שעונים על בערך כל הגדרות שלי לספר טוב מלמעלה.
הסיפור שלי עם הספר הזה התחיל אחרי אשמת הכוכבים, אבל זאת לא ביקורת על אשמת הכוכבים א... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני יושבת עכשיו מול המחשב ותוהה איזו מין ביקורת לכתוב על הספר הזה.
אני חושבת איך אני יכולה לנסח ביקורת שתסביר בצורה מסודרת וטובה את ההתרשמות שלי מהספר,
אבל אני לא מוצאת שום דרך.
אז אני פשוט אתחיל ונראה לאן זה יזרום.
זה ספר טוב, הוא מעניין, הוא קליל והוא שנון.
קראתי ביקורות לפני שקראתי את הספר הזה, וראיתי שכמה חושבים שזה אותו הרעיון כמו של מחפשים את אלסקה.
שזה פשוט חיקוי.
אז, אני לא קראתי את מחפשים את אלסקה ואין לי מה להוסיף בנושא, אבל גם אם כן. גם אם זה מבוסס על אותו רעיון - זה עדיין ספר מעניין מאוד שקראתי תוך יומיים בלבד [הייתי קוראת אותו מהר יותר, אב... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה ספר טוב, נכון העדפתי את "מחפשים את אלסקה", אבל ספר טוב בפני עצמו, בלי להשוות אותו לספרים אחרים, הוא מלא בהמון הפתעות וגורם לי לרצות להיות קוונטון אשר נשמע כמעט נשמע כמו גיבור ספרותי רגיל אשר קופץ בשביל להציל את "אהובתו" חסרת הסיכוי, אך הוא הרבה יותר מזה, וכך גם מרגו ושלל הדמויות הנוספות אשר היו חשובות לא מפחות משניהם. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני בזמן האחרון עוברת תקופה לא כ"כ פשוטה, אפילו טיפה מערערת. לפני שבועיים הייתה לי יום הולדת, ואחת *מהבנות גרעין(פירוט על מה זה "בני גרעין, נמצא למטה בסוף הביקורת) שלי הביאה לי שלושה ספרים במתנה, גם בגלל יום ההולדת שלי וגם בגלל התקופה שאני עוברת.שמעתי על הספר עיר של נייר ביקורות מעורבות. חששתי קצת לקרוא אותו בגלל "מחפשים את אלסקה"(שלא כ"כ אהבתי). בכל מקרה, התחלתי לקרוא את הספר, סיימתי אותו אתמול , והאמת היא שיש לי הרבה מה לומר עליו(מכאן עלולים להיות ספוילרים חמורים, ראו הוזהרתם!!!):
תקציר
קוונטין ג'ייקובסון, המכונה קיוּ,
היה מאוהב כל חייו בשכנה ההרפתקני... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב אז...
קניתי את הספר ממש ביומו הראשון בחנויות.
משהו כמו לפני שלושה חודשים.
ולקח לי שלושה חודשים לסיים אותו.
עכשיו...הסיבה ממש לא כמו שאתם חושבים שהיא.
פשוט בקושי היה לי זמן לקרוא, לרוב בגלל לחץ של הלימודים.
כל פעם שעצרתי באיזשהו חלק מסויים בספר הייתי חייב להמשיך ללא כל יכולת.
וכשהמשכתי הרגשתי הכי בר מזל שיש בעולם.
אז כמו שאתם יכולים להבין..כן. הספר היה פשוט מדהים.
וציפיתי ממנו להיות כזה.
**אזהרת ספויילר**
ה''טוויסט'' בסוף שמרגו לא נמצאה מתה, הפתיע אותי.
למה טוויסט? כי עד עכשיו, קראתי את אשמת הכוכבים ומחפשים את אלסקה וציפיתי גם פה שמרגו תמצא מתה.
ורק ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פשוט העתקה זולה של מחפשים את אלסקה. ציפיתי קצת יותר. אותי הוא ממש איכזבץ ברב הספרים שלו יש מיניות ברמה סבירה, על גבול המצחיקה. כאן זה כב ממש סקסיסטי. אםילו שקיו אומר בנסיעה די להיות סקסיסטים, זה ספר ממש סקסיסטי. ''עוגית טרייה''? מה הקטע? זה אפילו לא מצחיק! כשמתכוונים בזה לבת!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ראשית אומר שאני קוראת לספר "ערי נייר" ולא "ערים של נייר" כי התרגלתי ואין לי כוח לשנות. זה גם נשמע יותר טוב לפי דעתי.
כולם מכירים את הקלישאה: "הבת של השכן", אז אכן, הקלישאה הזו מתממשת בספר הזה עם שילוב קל של מסתורין.
כמו שכולם אומרים, ההתחלה טובה ומשם מתדרדר. תדמיינו גרף קווי שמראה עליה חדה ואז "בום!" נחיתה חדה ואז עלייה מתונה. ככה זה הספר הזה.
ההתחלה, מהפרולוג עד לקטע שהם פורצים לעולם המים טובים. מעולים ליתר דיוק. גורמים לך להזדהות, לצחוק, להנהן שאתה מסכים עם מה שכתוב שם ולחשוב.
העניין של "מעמדות חברתיים" בתיכון ובעיות של בני נוער מוצגות כאן בברור. לכן אנ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
"ערים של נייר" זה עוד ספר של ג'ון גרין שיצליח בגלל שהוא של ג'ון גרין. כן, בגלל זה קראתי אותו, אפילו שעד עכשיו ג'ון גרין לא השאיר עליי ממש רושם - אשמת הכוכבים היה נחמד, את מחפשים את אלסקה די שנאתי. "ערים של נייר" הוא באותו הסגנון של שני הקודמים לו, אבל איכשהוא גם לגמרי שונה, בקטע טוב. הרעיון של הערים שהם רק על נייר היה מקורי ולגמרי קנה אותי. ואני מציעה שתשכחו לרגע מי הסופר, ותקראו את הספר בגלל שהוא ספר מצוין בפני עצמו. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ג'ון גרין הוא כמו חציל.
זאת השוואה מוזרה, נכון, אבל היא הנכונה ביותר שמצאתי. לא כי הוא מר, או אפרפר מבפנים וסגול מבחוץ או כל שטות אחרת.
כי העולם מתחלק לשניים: אלו שאוהבים אותו, ואלו שלא.
אני, בניגוד לרוב המוחץ כאן בסימניה, דווקא משתייכת לחלק שאוהב ומעריך אותו. אהבתי את אשמת הכוכבים, ואהבתי את מחפשים את אלסקה. פשוט אהבתי אותם, ומצער אותי שנותרתי לבד עם האהבה הזאת.
אבל, האהבה שחלקתי לספרים והערכה שחלקתי למחברם דהתה כמעט עד העלמות עם קריאתו של "ערים של נייר". התקציר מעניין. הכריכה מושכת. השם לא רע בכלל. וגם שם הסופר המוכר ממש לא מוריד מערכו של הספר.
אז איפ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אולי הספר הכי טוב של ג'ון גרין! (תחרות די צמודה עם אשמת הכוכבים)
זה ספר מצחיק ומעניין, והספר הכי פחות כבד של ג'ון גרין שתורגם לעברית.
*אזהרת ספוילר*
ציפיתי שג'ון גרין (כיאה לג'ון גרין) יהרוג פה איזו דמות, אבל ג'ון התאפק ושמר את מרגו בחיים
מה שעיצבן אותי זה התירוץ העלוב שלה להישאר באגלוא. סיימתי אתמול את הספר וכל מה שאני זוכרת מהטיעון הזה זה "בלה בלה בלה ביי ביי קוונטין בלה בלה צריכה חופש בלה בלה ערים של נייר. הרגשתי כאילו מרגו מנסה בכוח להתפלסף. והנשיקה של קוונטין ומרגו! ולמקרה שהנושא לא הובהר אז נשיקה שנייה! ועוד נשיקה לשנה הבאה! רק אני חושבת שהם דביקים?... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
עוד ספר של ג'ון גרין- תענוג! אז נכון שהוא מזכיר בהרבה מובנים את "מחפשים את אלסקה": בחורה שנעלמת והבחור שמאוהב בה יוצא לחפש אותה וסוחף אחריו כמה חברים טובים. אבל המסרים בספר, במיוחד על ערים של נייר וכל מה שקשור לזה, מעוררים הרבה מחשבה.
מחכה לסרט ולספר הבא: "שפע של קתרינות"... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ג'ון גרין. ג'ון גרין כתב את אשמת הכוכבים. ואת מחפשים את אלסקה. ואת ערים של נייר.
בואו נדבר על זה בכנות- אשמת הכוכבים הכי הצליח.
את מחפשים את אלסקה לא קראתי, אבל אני יודעת שהוא לא הצליח במיוחד.
וערים של נייר. הו, ערים של נייר.
למרות העלילה הקצת מוזרה ואולי גם די מסובכת, זה. ספר. טוב.
כן, כנראה שזה לא מוצלח כמו אשמת הכוכבים, אז מה? זה שג'ון גרין הציב לעצמו איזה מן רף כזה עם אשמת הכוכבים, זה לא אומר שערים של נייר עומד כספר בפני עצמו. אני נהניתי ממנו מאוד, כמו באשמת הכוכבים.
הספר הזה מעניין, מלא חוש הומור, מוזר להפליא ומדהים.
קוונטין (אוח, אני הולכת לחפור על זה הר... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני תיכף בת ארבעים ושתים. לפעמים מורה, לפעמים מלמדת מורים אחרים. יש לי בת בכיתה י"ב. לגמרי לא קהל היעד של מה שנהוג לכנות, ודי בצדק, בשם ספרי נוער. והנה מסתבר שאני קוראת ספרי נוער, ומחלקם אפילו נהנית מאוד. למשל אשמת הכוכבים.
בתפריט: נוער. תלמידי תיכון. אהבה בלתי אפשרית וקצת חסרת סיכוי. מסע בעקבות יצירה ספרותית. כמה סצנות מוטרפות והזויות מאוד, טעות אחת משמעותית ובסיסית שגוררת חוסר הבנה, ועולם שבו רוב המבוגרים הם בעיקר דמויות רקע לא משמעותיות. למשל אשמת הכוכבים.
חייבים להודות שאין כאן מיחזור קלאסי של סיפור. הסיפור במהותו שונה מאוד. בפרט, אין שום סרטן או ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אי אפשר לתאר במילים את הספרים של ג'ון גרין.
לא יכולתי להניח אותו מהיד אפילו לרגע.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
במשך כל הזמן שקראתי את הספר עלו לי ניסוחים לביקורות עליו. כל אחת יותר טובה מהשנייה. יותר נכונה. שמסבירה מה כל כך אהבתי בו. מה הציק לי. מה לא יצא לי מהראש גם כמה ימים אחר כך. ביקורת שמתארת בדיוק את מה שחשבתי עליו- באותו הרגע. אבל כשסיימתי לקרוא אותו, הבנתי שלתאר אותו- ובטח לבקר אותו- ועוד בקצרה- זה משהו שכנראה לא כל כך קל לעשות.
אז אני חושב שמה שאעשה זה פשוט לתת לחמשת הכוכבים שכאן למעלה לספר לכם מה ש, מסתבר, מילים מצליחות פחות. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
(קראתי באנגלית)
אאתחיל בתיאור הספר לכשלעצמו. זה ספר חכם, שאני בטוחה שלקחתיממנו דבר או שניים לחיי במודע, ואולי עוד כמה לא במודע.
העלילה מקורית, אין מה לדבר. העובדה שהכל מסתכם בסוף, וכל רגע שנראה מיותרפתאום מקבל משמעות - את זה אני הכי אוהבת. זה פשוט ספר טוב, שכתוב טוב, עםדמויות טובותועלילה טובה.
עכשיו אעבור לתשבחות ג'ן גרין הרגיות שלי. אחרי חשיבה מעמיקה על מחפשים אתאלסקה ואשמתהכוכבים הרגשתי שהמיינסטרים של ג'ון גרין, איך נאמר, גרם לספרים שלו מעט לאבד מעצמם, כי עכשיו כל אחד מרגיש צורך לקרוא אותם,ולצערי הרבה אנשים לא מבינים את המורכבויות שלהם.
יצא לי גם לק... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
