טוב אז...
קניתי את הספר ממש ביומו הראשון בחנויות.
משהו כמו לפני שלושה חודשים.
ולקח לי שלושה חודשים לסיים אותו.
עכשיו...הסיבה ממש לא כמו שאתם חושבים שהיא.
פשוט בקושי היה לי זמן לקרוא, לרוב בגלל לחץ של הלימודים.
כל פעם שעצרתי באיזשהו חלק מסויים בספר הייתי חייב להמשיך ללא כל יכולת.
וכשהמשכתי הרגשתי הכי בר מזל שיש בעולם.
אז כמו שאתם יכולים להבין..כן. הספר היה פשוט מדהים.
וציפיתי ממנו להיות כזה.
אזהרת ספויילר
ה''טוויסט'' בסוף שמרגו לא נמצאה מתה, הפתיע אותי.
למה טוויסט? כי עד עכשיו, קראתי את אשמת הכוכבים ומחפשים את אלסקה וציפיתי גם פה שמרגו תמצא מתה.
ורק בגלל זה אני יותר אהבתי את הספר.
ג'ון שבר קצת את התבנית הקבועה של הספרים שלו.
הספר היה מאוד מעניין, מותח, מדהים, תשוקתי(?)
לא מהספרים המרגשים של ג'ון.
אם בא לכם להתרגש ולבכות זה לא בספר הזה.
אולי היו קטעים מאוד בודדים שהיו מרגשים בספר הזה.
מה שכן, שאר הדברים היו..:
הפילוסופיה נשארה,
יחד עם הדרמה, האהבה, הבעיה המרכזית והגאונית שג'ון יצר ונמשכה לאורך כל הספר.
זה ספר לכאלה שרוצים לחשוב מחוץ לקופסה.
במהלך כל הספר ניסיתי לפצח ביחד עם קיו את מקום הימצאה של מרגו.
לפעמים הוא גרם לי לחשוב כמוהו, לפעמים ההפך.
הגיע שלב בו ממש לקחתי דף ורשמתי שלבים להגעת פיתרון להימצאה.
כמובן עד הקטע בו קיו מוצא את מקומה לפי ערך באומייקורשן(?) .
אז...לסיכום?
מהספרים שאתה לא מסוגל להפסיק לקרוא ובמתח מטורף לאחר שאתה עושה הספקה אם אתה בכלל עושה.
ספר מדהים, מעניין, מותח...
קצת שובר את התבנית של ג'ון כמו שכתבתי.
ממליץ מאוד.
אתה מרגיש כאילו אתה בחוויה של הדמויות.
או בקיצור...לסיכום...זה ספר של ג'ון גרין נקודה.
ואגב אם להתייחס לחלקים.. הראשון היה מאוד נחמד, קליל, תשוקתי...השני היה מאוד מעניין, אולי באמצע קצת נמרח אבל..מיעניין. כשראיתי שאני מגיע לחלק השלישי לא ידעתי איפה לקבור את עצמי. היה לי ברור שרובו יתאר את הנסיעה, שהייתה נראית לי חסרת חשיבות לפירוט, אך הסתברתי לכך שהחלק הזה היה ככל הנראה החלק ההכי טוב בספר. גם בגלל כל מה שהלך בו, ובמציוחד החלק בו מרגו נמצאה. ולפחות כך עד סוף הספר. חשוב לציין שהחלק השלישי יצא מדי פעם מאוד סקסיסטי. אולי בכוונה, אולי לא.













