ביקורת ספרותית על ערים של נייר - פרוזה # מאת ג'ון גרין
ספר לא משהו

---

ערים של נייר מזכיר לי את כל הדפים בפייסבוק שמלאים בסטטוסים קלישאתים ולא נכונים על החיים. למה? אז ככה: (ספוילרים)
.קודם כל מרגו- מעצבייייינת ברמות. הקטע של מרגו זה לפזר משפטים וקלישאות באוויר, להגיד כמה שכולם גרועים ורק היא חיה את החיים כמו שצריך, לעשות מה שאסור כי היא חייבת לחיות את החיים בצורה שונה ומגניבה יותר ולהיות בולטת יותר. למרות שאם היו לי הורים כאלה נוראיים כמו ההורים שלה אני חושבת שגם הייתי מתנהגת די דומה. היא פשוט מעצבנת. דמות מעצבנת שמבקרת את כולם וממציאה דברים "כולם אנשי נייר, אני רוצה לעשות משהו אמיתי בחיים ולא לחיות בעיר עלובה מנייר." את לא קובעת מה אמיתי ומה חרא! כל בן אדם קובע את המסלול שלו בחיים ואם לדעתך זה משעמם ואת חייבת לצאת מהשגרה אז תצאי ממנה, אבל תפסיקי להגיד שכולם משעממים ואנשי נייר כי אין דבר כזה אנשי נייר, יש דבר כזה אנשים מזוייפים וזה מה שאת מרגו חמוד'לה. הגישה הנוראית הזאת של מרגו פשוט הורגת אותי. לא, זאת לא הגישה הזאת של מרגו, זה בעצם ג'ון גרין שמשקף כמה נערים הם טיפשים, מבקרים אחרים וחושבים שהם משהו מדהים. מה שג'ון גרין עושה זה בעצם משקף כמה הוא שונא בני נוער דרך הספר ערים של נייר. הוא בעצם אומר לנו בעקיפין "תראו כמה שנערים חושבים שהם מדהימים. עם כול הקלישאות המפגרות שלהם, מנסים כל הזמן למשוך תשומת לב." בעקיפין ג'ון גרין חוזר על זה כל פעם בערים של נייר גם אם הוא לא שם לב לזה. וזה מה שמרתיח אותי. אפשר למצוא את הגישה הזאת של סופרים נגד בני נוער בהרבה ספרים, כשהסופרים הם לא בני נוער, אבל הדמות הראשית הוא/ היא בן/ בת נוער.
ועכשיו נדבר על קיו (הדמות הבאמת באמת ראשית) החנון האולטימטיבי, ג'ון גרין כנער. הספר הזה באמת נשמע לי כמו מדע בדיוני בגלל קיו. הגישה שלו כל כך בוגרת ולא מתאימה לבני נוער, אומנם אני בת נוער ולמרות זאת, כשקראתי את הספר אני ממש הרגשתי שלקיו יש אבחנה בוגרת על החיים, הבחנה בוגרת מדי.... וכאן באה הבעיה. חוסר האמינות. בן נוער לא יכול להיות כל כך בוגר וחכם. מצטערת ג'ון גרין אבל גם בספרים צריך להיות טיפה אמינות, מה שבספר ערים של נייר אין. ועוד מקור לחוסר אמינות- "יו חבר'ה! מרגו לא שמה עליי זין בגלל זה אני צריך לנסוע במכונית 700 שעות בשביל למצוא אותה. מי רוצה להצטרף?" ואז ברור שהחברים שלו יגידו "כן!! אנחנו נצטרף למסע המפגר הזה למרות שמרגו לא יודעת איך קוראים לנו וגם לא שמה קצוץ עלינו! זה לא שההורים שלנו ידאגו, הם ירשו לנו לצאת למסע הזה בלי התראה מוקדמת!! יאלה חבר'ה!!! והווו!" כן, זה החוסר אמינות שאני מדברת עליו. ג'ון גרין אתה חייב להפסיק לחיות בסרט, זה אומנם סרט טוב וכיפי אבל ככה הספרים שלך יקבלו (לפחות ממני) רק 2 כוכבים מתוך חמישה (ותאמין לי יצאתי נחמדה).
נ.ב - אני יותר אהבתי את הסרט (בבקשה אל תהרגו אותי).

» ביקורות נוספות של neta katz
» ביקורות נוספות על ערים של נייר - פרוזה #