ביקורת ספרותית על ערים של נייר - פרוזה # מאת ג'ון גרין
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 10 באוגוסט, 2017
ע"י תולעת ספרים חולמנית


יש ספרים, שגם אם שמעת שהם לא טובים, וגם אם התקציר לא קסם לך כל כך- יש בהם בכל זאת משהו שמושך אותך ומחייב אותך לקרוא אותם. וכך גם היה לי עם הספר הזה. ומה בו משך אותי? כן, ניחשתם נכון (עשר נקודות לגריפינדור!). מה שמשך אותי בו היה השם שהתנוסס לו שם על הכריכה בגאווה : ג'ון גרין, בתוספת הפתיון, "מחבר רב המכר "אשמת הכוכבים". וכמובן, גם אני כמו כל תולעת ספרים מן המניין קראתי את אשמת הכוכבים והתאהבתי. אז הייתי חייבת לתת ל"ערים של נייר" צ'אנס, ולקחתי אותו.

אז בספר מסופר על קוונטין, נער לגמרי רגיל ועל הבחורה שהוא מאוהב בה כבר מילדות, מרגו רות' ספיגלמן (הנה חוזר פה מוטיב השם המלא של ג'ון גרין- למי שקרא את אשמת הכוכבים), נערה לגמרי לא רגילה. לילה אחד קוונטין מצטרף למרגו למין מסע נקמה קטן וביום שלאחר מכן היא נעלמת. ומשם קוונטין מתחיל מסע של חיפוש אחריה.

וכגודל הציפייה כן גודל האכזבה. אוי ואבוי ג'ון גרין, התאכזבתי ממך. ואני בטוחה שאני לא היחידה. לא ממש הצלחת לעמוד ברף הגבוה הזה שהצבת לעצמך. לדעתי לפחות.
וממה התאכזבתי כל כך? בעיקר מהעלילה, כנראה. שהיא המרכיב הכי חשוב בספר. היה חסר לי בה משהו. הספר לא היה רע, הוא היה אפילו די נחמד, אבל העלילה הייתה איטית וחסרת תפניות מידי לדעתי. לא קרה בה יותר מידי. והסוף היה קצת...מאכזב. לא חד משמעי. לא ממש מובן. לא ממש סגור. ושוב, מאכזב.
חוץ מהעלילה צרם לי קצת הרעיון שקוונטין כל כך מאוהב בילדה שהוא לא באמת מכיר (כאילו, לא יודעת, אני מניחה שציפיתי ממנו ליותר).ואת מרגו גם לא ממש אהבתי.

אך למרות האכזבה שלי היו דברים שראוי לציין לשבח: ראשית, הכתיבה. מה שניתן לומר על ג'ון גרין שהכתיבה שלו היא באמת כתיבה יפה וכיפית כזאת. היא זורמת ועכשווית (בהחלט מתאימה לנוער), ומשולבת בהומור שגרם לי לגחך לעצמי פה ושם במהלך הקריאה.
אהבתי גם את זה שקוונטין אוהב את השגרה המשעממת שלו (מאפיין לא כל כך נפוץ בקרב הדמויות בספרים האחרים), ואת זה שהוא מין חנון כזה, ואוהב את ההורים הפסיכולוגים שלו, ולא חתיך מידי, ושהוא פשוט רגיל (שוב, דבר פחות נפוץ). ובן הצחיק אותי. ואת רדאר די אהבתי.

*ספוילרון שלא באמת מגלה משהו*
והנסיעה המטורפת הזו בסוף הייתה הקטע הכי טוב לדעתי בכל הספר.
*סוף ספוילרון*

והיו גם כל מיני משפטים שאהבתי:

"'...היא כזאת מוזרה.' משכתי בכתפיים. אולי היא המוזרה, ואולי אנחנו המוזרים."

"ממש לא רציתי לשלם לסוטה הזה. אבל, טוב, כסף נועד שיבזבזו אותו."

"זה תמיד נראה לי מגוחך שאנשים רוצים להיות עם מישהו בגלל שהוא יפה. זה כאילו שתבחר את דגני הבוקר שלך לפי הצבע ולא לפי הטעם." (משפט יפיפה. לא פלא שהוא מפורסם.)

אזזזז- ספר בסדר ולא יותר... אני קצת התאכזבתי...

המשך קריאה נעימה!
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ