ביקורות ספרים על הספר פתאום דפיקה בדלת - קובץ סיפורים
|
קובץ של סיפורים קצרים ברובם הזויים . בחלקם יש עגמומיות קלה וברובם ציניות מחויכת.
כל סיפור הוא עולם בפני עצמו. הרגשתי שצריך המשך לכל סיפור. הרגשתי שזה קצר מדי והיה אפשר להאריך כי זה רק תחילת סיפור, אך זהו אופיו של הקובץ הזה ולכן השלמתי עם זה.
לרוב הסיפורים היו פאנצים בסוף בחלקם מצחיקים וציניים.
יש בספר סיפורים מענינים ויש מוזרים ולא ריאליים.
לא התלהבתי במיוחד מהספר ואני לא מבינה מה היחודיות של יכולת יצירת סיפור של אתגר קרת .קטונתי ...
לאחר סיום קריאת הספר לא הצלחתי להצביע על סיפור אחד שהשאיר עלי רושם.כנראה קובץ של סיפורים קצרים לא מדברים אלי.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
לפני כמה חודשים פרסמתי כאן סקירה של קובץ סיפורים אחר של אתגר קרת; עכשיו לאחר שקראתי את הקובץ הנ"ל, מתחוור לי שבדיוק את אותה הסקירה שכתבתי אז, אני יכול לכתוב גם על הספר הנוכחי. כי למעשה אין שום הבדל מהותי בין הסיפורים בקובץ ההוא - לאלו שבקובץ הזה! כי בכל סיפוריו של אתגר קרת יש המון דמיון פרוע, אבסורד, וגלישה "ממש טבעית" למחוזות של מדע בדיוני. וכן, גם המון מקוריות! ומחיקה של כל "טבו" אפשרי! סוף כל סוף כמה סיפורים אתם מכירים שתחילתם נפתחת בכלב שמלקק את זקפת הבוקר של אדוניו?... (הסיפור "בזמן האחרון דווקא עומד לי") או טחור (מלשון טחורים) שמשתלט על בעליו?... (הסיפור "ט... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעניין מבחינת הרעיונות, כל סיפור לוקח אותנו למקום אחר.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בגיל 12-13 מאוד אהבתי את אתגר קרת. בגיל 15 התחלתי משום מה לשנוא בחירוף נפש פוסט מודרניזם, אז לא הספקתי לקרוא את הספר הזה, שנחשב ליחסית חדש.
סוף סוף הגעתי ללקרוא אותו אחרי שקבוצת התיאטרון של התיכון שלי, בה אני משתתפת, העלתה הפקה של סיפורי אתגר קרת. רוב הסיפורים היו מהספר הזה.
קראתי אותו רק אחרי ההפקה, ורק אחרי שיצא לי אקטיבית להיות חלק מהדמויות בספר הזה, הצלחתי להבין את הקסם ואת הדימיון שלו שוב, בדיוק כמו בגיל 13.
לא כדאי לשנוא ז'אנר ספרותי (ולא רק) שלם רק בגלל הנונסנס שלו כי לפעמים מופתעים לטובה.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מאוד מעניין, אני אוהבת את הסיפורים הקצרים האלו, כל סיפור מספר לך עולם שלם אחר, כל סיפור מביא איתו חכמת חיים שלא תיארת לעצמך שלמישהו יש.
אבל לאתגר קרת יש ויש לו יותר מה ללמד אותך ממה שאתה חושב.
אני מאוד אוהבת להתחיל ספרים ולגלות שהם יותר טובים מהציפיות שלי.
פתאום דפיקה בדלת הוא בהחלט כזה!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה שמורכב מעשרות סיפורים קצרים .
כל אחד ואחד מהם מיצג ערך מוסף וגורם למוח לזיז גלגלים שלפעמים בחיי השגרה אנחנו שוכחים להפעיל
... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לעומת הרבה מעוד סופרים אתגר קרת לא מאכזב. את הספר הזה קיבלתי במתנה בערך לפני חמש שנים ולמרות כל הפעמים שקראתי אותו הוא לא מתיישן-דבר שמאוד נדיר בכתיבה בשנים האחרונות. ממליצה מקרב לב.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כולנו בסוף "פולנים" וכמו שלא זורקים אוכל לא זורקים ספרים שמגיעים עד לפתח דלתי עם שם מפוצץ כמו "פתאום דפיקה בדלת"....
הספר היה "דנדש " בתולי כזה שמחכה שיעלעלו בו ויגלו בו עולם ומלואו . ואתגר זכור לי לטובה מהספר "צינורות" שקראתי לפני כך וכך שנים. ובנוסף ,סופר ישראלי! אז כל הסיבות הטובות כבר ישנן .
יש לציין שהוא ,זה שלידי ואני לידו. פינה לעצמו כל שנייה שמצא במשך היום כדי להמשיך לקרוא את ספרו המותח
( די קנאתי היות ואני מכירה ספרים שכאלה ,מותחים וזה לא אחד מהם).
ואילו אני בעצלתיים קראתי עוד סיפור ועוד סיפור,זה לא שלא צחקתי אבל לא חיכיתי למשהו המיוחד הזה כשמ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חביב ביותר שבנוי מקובץ סיפורים קצרים.
בד"כ אני לא מתחבר לסופרים ישראלים, ואתגר קרת מתגלה כסופר לא רע עם הומור שנון ושונה.
אין לי ספק שאחפש עוד ספרים שלו בעתיד הקרוב.
החיסרון היחיד אולי- הספר קצר מדי. פחות מ-180 עמודים.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"כשאתם פוגשים בני או בנות זוג ומתאהבים, מה התחושה הכי חזקה שיש לכם? לא יודע מה איתכם, אבל ברגעים כאלה אני תמיד מרגיש שאני נמצא עם מישהו שאין עוד אף אחד כמוהו בעולם."
באחת מהפעמים שהיינו בקניון שבו יש את חנות הספרים הגדולה והמרווחת שאני אוהבת, ממש כמו סניף גן-עדן קטן, שכנעתי את אבא להיכנס "לא לקנות, רק להסתובב" הבטחתי באמת ובתמים, התכוונתי לזה ויצאתי הביתה עם שקית צהובה כששני ספרים של אתגר קרת נחו בתוכה; ובזיכרון שלי עלתה ההנאה שהסב לי "הקייטנה של קנלר", ששלפתי מדוכן פגומים עם כריכה מעט מקומטת.
אני לא אוהבת קבצי סיפורים שמתפרסמים, וככל שהם טובים יותר אני ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
או קיי , אנחנו יודעים שאתגר קרת יודע לכתוב סיפורים ועושה את זה טוב ( בדרך כלל ). אבל במקרה הזה בטוחני שלא לילד הזה הוא פילל. זאת אומרת גם הוא מבין מן הסתם שזאת לא תפארת היצירה. מורגש שנעשה כאן המינימום הנדרש כדי שיצא משהו לדפוס, ככלות הכל גם להתפרנס זה חשוב. אתה קורא סיפור ועוד סיפור ועוד אחד ואומר לעצמך נו ...לאן כל זה מוביל. זה לא שהקורא סובל חלילה אלא שהוא יוצא עם חצי תאוותו בידו. הכל סתמי ואימפוטנטי כמו קולה בלי גזים כמו חור של בייגלה.
לסיכום - מזל שחוק הספרים יצא אחרי שהספר נכתב, עוד הייתי נדרש לשלם עליו מחיר מלא.
... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התלבטתי אם לדרג את הספר בכוכב אחד או בצמד כוכבים, בסוף האחד הכריע, ולהלן הרשמים שלי מהספר.
זה הספר השני של אתגר קרת שיצא לי לקרוא (הספר הראשון היה "אניהו", שלא ממש התחברתי ואפילו די התאכזבתי, כי שמעתי הרבה על הסופר הזה. אם זכרוני לא מטעה אותי, דירגתי אותו בשני כוכבים ללא ביקורת מילולית).
אני חושבת שהספרים של אתגר פונים לסוג מאוד מסויים של קוראים- קודם כל למי שאוהב לקרוא סיפורים קצרים. דבר שני- למי שאוהב סיפורים מוזרים.
בספר "אניהו" התוודעתי לסיפורים הזויים, חסרי פואנטה, חסרי משמעות בשבילי ולפעמים חסרי תוכן. אבל הדבר שהערכתי שם בכל זאת היה הדמיון המאוד-... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרבה פחות אהבתי מכל ספריו הקודמים, שנקראו על ידי בשקיקה.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מבאס אותי תחת שסופר ישראלי מרגיש צורך להשתמש בביטויים כמו מבואס תחת מבלי שהדבר יתרום בכלל לעלילה. מעבר לכך, שגיאות מכוונות (או שלא...) בעברית לא הופכות אותך לסופר ייחודי ומ-גניב. הסיפורים עצמם חסרי פואנטה ומעוף (זו דעתי בלבד, כן?) לאורך כל הספר הרגשתי שאני קוראת סיפורים לא מלוטשים שנכתבו במסגרת חוג כתיבה למתחילים. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קבוצת קריאה אוקטובר 2012
אוסף סיפורים המוציאים אותך מהקופסא המרובעת שבה אתה נמצא ומרחיבים את גבולות המרחב והדמיון של מחשבתך.
סיפורים הבוחנים את הקורא התמים במצבים וארועים שבהם הוא ניתקל במשך חייו אך לא מתיחס אליהם.
הסיפור הראשון "פתאום דפיקה בדלת " הוא הפתח או הדלת
לכל הסיפורים שבספר. כמו האימרה האומרת "בדלת זו צדיקים יעבורו בו ניתן לאמר בסיפור זה סיפורים יעבורו בו.
הסיפור הראשון הוא הפתח לכל יתר הסיפורים שבספר .בסיפור זה מסביר הסופר מה מניע אותו לכתוב ועל על מה. הסופר ממציא "יש מיש" ולא יש מאין. המיש זה אנחנו והיש זה המחשבות שלנו הרצונות שלנו והחל... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הזוי ומוזר, והרבה פעמים חסר פואנטה.
קובץ הסיפורים הזה פחות טוב מספריו הקודמים של קרת, אבל יש משהו שאני מאד מתחברת אליו בסגנון הכתיבה. אם אהבתם את ספריו הקודמים כנראה שתהנו גם מהספר הזה. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
באמת שניסיתי, קראתי לאט, נתתי זמן לשקוע ואפילו ניסיתי לחשוב ולדלות איזשהו מסר, פואנטה קטנה, משהו. הדבר היחיד שהצלחתי להעלות בדעתי שכנראה אתגר קרת כותב משהו שנקרא "יום בחיי X" או "אירוע בחיי X", בלי שיהיה לזה משמעות מיוחדת. פשוט תיאור של חיים של כל מני דמויות, עם קצת דמיון. מה שנקרא "סיפור ללא סיפור".
אל הכתיבה לא התחברתי בכלל. נכון שהיא עכשווית, אבל לא מצאתי שהיא גם סוחפת.
לסיכום - לדעתי לא משהו. אולי כדאי להתרכז בספרים אחרים שלו שלמיטב הבנתי יותר טובים.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ראיתי לאחרונה פרסומת הטלויזיה- סרטון יפה על אנשים יפים וסביבם עולם דמויני ויפה. מיד שנגמרה הפרסומת שאלתי- על מה הייתה הפירסומת. כלומר כלום!~ כך גם הספר הזה. כתוב יפה ומאד מגוון- אבל מה נשאר שניה אחרי כל סיפור?- כלום. לא זוכרת לצטט אפילו סיפורון אחד. ממש לא חובה. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ושוב אתגר קרת מעלה על הכתב ומקבץ לידי ספר אחד אסופה של סיפורים נחמד, חלקם משעשעים, חלקם בעלי משמעות, חלקם בלתי נתנים להבנה כלל ולא ניתן להזדהות עם כוונת המשורר..
לפעמים אני תוהה לעצמי"ואולי הוא בכלל לא רוצה להעביר מסר.." יכול להיות שדווקא כשאתגר לא צלול פוקדת אותו מוזת כתיבה והוא מחליט לגבב מילים שלבסוף, כמובן, יוצאות לאור והופכות לספרים רבי- מכר.
חרף ההלצות, לאתגר יש את הרוח שלו..
את הסיפורים מלאי הדימיון והיצירתיות..
ואת היכולת להבחין בפרטים הקטנים..
כמו בסיפור על הבחור השקרן שלפתע נקרים בדרכו כל הדמויות עליהם נטה לשקר במהלך דמי ימיו- הכלב שמת.. ה... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
פואנטה? עזבו, פאסה. אבל מה? יצירתיות מטורפת ודמיון פרוע יש הרבה אצל קרת. מתאים במיוחד לחולמים בהקיץ, ולמי שצריך פשוט לקרוא, בלי מטרה מסוימת. ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש ילדים שכשהם משועממים אומרים להם: "יש כאן המון מה לעשות, בטח תמצאו משהו לשחק. לכו!". כשאני משועממת אמא שלי נותנת לי סיפור. כמו שנותנים לילד קטן סוכרייה.
אמא פותחת את הספר האחרון שהיא שאלה מהספרייה: "פתאום דפיקה בדלת". הוא מאוד מתפרק, ועמוד אחד מתעופף לו, חופשי לחלוטין.
"ידעתי שאם אגיד בספרייה שהוא מתפרק לא ייתנו לי לקחת אותו." היא מסבירה. היא פותחת את הספר בסיפור על דג הזהב והולכת.
כעבור כמה דקות היא עוברת שוב לידי. "סיימת?" שואלת אמא.
אני מביטה בה בעיניים מלאות ציפייה. "עוד סיפור אחד?" אני מבקשת. היא מדפדפת אחורה ומחפשת סיפור מעניין שהיא קראה כבר. היא ע... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אף פעם לא הבנתי את פולחן אתגר קרת. הכתיבה משעשעת וצינית? נכון. קרת נחמד אבל מתאים לזמנים שבהם קשה להתרכז. קוראת אותו רק כשכואב לי הראש. הוא מנסה לכתוב כאילו-בשפת-רחוב אבל יוצא לו הרבה יותר מדי מתאמץ.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
"פתאום דפיקה בדלת" הוא מקבץ סיפורים(סתמיים) מבית אתגר קרת. מלכתחילה לא הייתי נותנת לספר הזה סיכוי כי לדעתי אתגר לא כתב שום דבר טוב(או חדש) מאז "הקיטנה של קנלר"(הגאוני)- אבל בעלי קנה אותו- אז ניסיתי.
הספר הזה הזכיר לי איך זה מרגיש להיות בקשר מתמשך עם וגרוע. הכל פשוט בלההההה. כל סיפור מביא איתו תקווה חדשה - הדופק עולה, יש מתח פנימי, קצת הזעה- האם זה ייגמר טוב הפעם? המוח מפליג, מדמיין סופים, טוויסיטים,נגיעות של הומור, של וולגריות, של כאב- כל דבר מלבד השיגרה, ואז- אימפוטנציה. הסיפור(תרתי משמע) נגמר והכל קורס לתוך עצמו...
מתוך מכלול הסיפורים שאתגר מספר ב"פתאום דפ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נו, אז קראתי.
פעם ראשונה שאני קוראת את קרת, וזה היה אתגר לא קטן (משחק מילים מגוחך, כמו הסופים הלא פתורים שלו).
הוא מתחיל בנסיקה וכמעט כשהוא מגיע לשיא, לסיפור שעולה מעל הממוצע שכולם רגילים אליו, הוא מתרסק, ולצערי את הנפילה שלו אי אפשר אפילו לתאר כ"מפוארת". קול ענות חלושה, ובאמת קיוויתי ליותר.
היו כמה סיפורים בודדים נחמדים ביותר, ואי אפשר להאשים אותו בחוסר מקוריות או דמיון, אבל הרושם הכללי מאכזב.
אולי בספר הבא.... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעריץ אדוק של קרת. מושלם כרגיל. יגרום לגלגלי המח שלכם לקפוץ משמחה. קרת הוא תמצית החשיבה שנקראת "מחוץ לקופסה"!! והכל בנופך כל כך ישראלי, פשוט ועממי. ממש ללקק את האצבעות וכמעט את הדפים.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה הספר הראשון של אתגר קרת שאני קורא. קודם קראתי סיפור פה-סיפור שם, בצורה מפוזרת מכל מיני ספרים שלו.
קרת לא כותב בשפה גבוהה, מה שלדעתי רק מגדיל את יכולתו לספר סיפור טוב. בסיפור, בניגוד לספר (שמעתי שיש שפה פשוטה בכוונה ב'שום גמדים לא יבואו') אני לא מצפה לפגוש משפטים שנבנו בקפידה עם משחקי מילים מתוחכמים, או אמצעים אמנותיים בכל פינה כמו שלמדנו עליהם בתיכון. אני מצפה שהסיפור יעניין כי הוא במילא פה רק לכמה דקות. קרת נותן לי את התחושה שאנחנו יושבים בבר על בירות והוא מספר לי את הסיפור כחבר טוב, סיפור אחר כך כאילו זה נהג מונית שדווקא לא משעמם לנסוע איתו ובסיפור... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אתר קרת מזכיר לי קצת את דויד גרוסמן - לשניהם יש רעיונות מצוינים, אבל הכתיבה שלהם גרועה והם לא מתקרבים אפילו ללמצות את הרעיונות שלהם. זה כמו לגרד שתי אבנים ולראות מתי יוצאים גיצים - זה טוב אבל לעולם לא תצא מזה אש, זה לא מחמם.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
את "פתאום דפיקה בדלת" בכלל לא התכוונתי לקרוא. אבל קיבלתי אותו מתנה (פעמיים למעשה) והחלטתי לתת לו הזדמנות. הרי היו סיפורים של קרת שאהבתי ("לשבור את החזיר" המקסים, הסיפור על רבין החתול) אבל לרוב התאכזבתי.
פתחתי את הספר והתחלתי לקרוא, היי, זה דווקא לא רע. הפתיחה שבה קרת כותב על עצמו, ועל אלו שמאיימים עליו כדי שיספר להם סיפור מצאה חן בעיני מאוד.
מלאת תקווה המשכתי לסיפור השני שגם הוא מצא חן בעיני. לילנד (Lieland) מספר על גבר שמגלה שכל השקרים שהוא סיפר בחייו הופכים להיות דמויות אמיתיות. סיפור פשוט ונוגע ללב. גרם לי להתגעגע לפסחזון.
למרבה הצער מעבר לכך אין יותר מ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אכזבה גדולה. קרת יודע לספר סיפור ומהספרים הקודמים שלו מעוד נהניתי. גם כשאין לסיפור פואנטה - ורוב הזמן זה המצב - הסיטואציה הייתה מספיק מעניינת ומיוחדת בשביל לעניין. הפעם זה לא ככה. לא רק שהסיפורים בקובץ הזה מאד סתמיים. בלי התחלה, בלי סוף, בלי מהות, גם רוב הסיטואציות שהוא מתאר לא מאד מעניינות. יש אולי סיפור אחד או שניים בספר שהתחברתי אליהם. לגבי השאר? פספוס.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אז ככה
לדעתי הספר לא מחדש במאומה מספריו הקודמים
מה שגורם ישירות לרושם רע
חוויית הקריאה של הספר היתה משולה בעיניי ללעיסת מסטיק שנגמר לו הטעם די מהר (הובה בובה למשל)
יחד עם זאת
מצאתי את עצמי מצטטת או נותנת דוגמא מספרו במקרים ביום יום, למשל הסיפור הראשון (פתאום דפיקה בדלת..) מצליח לתאר בצורה יפה בעיניי את האלימות הארצישראלית הכל כך יומיומית. גם הסיפור על עולם השקרים, אף על פי שגם הוא דומה ל5976 סיפורים אחרים, היה קרוב לליבי.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
באמת אכזבה!
שנים חיכינו לקובץ החדש של אתגר קרת, והאכזבה רבה!- אין פואנטות חדות, הכתיבה מאולצת,השנינות רפה, כל סיפור רק מחכה לסופו....... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הכיף בספרים מהסוג הזה, הוא שגם אם לא מדובר בספר שאי אפשר להניח מהידיים, יש בו סיפורים שאתה יודע שהיה שווה להתמיד בקריאה רק כדי להגיע אליהם.
הבעיה בפתאום דפיקה בדלת, היא שיש שם מעט מידי אוצרות כאלה, יקרי ערך ככל שיהיו..... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מעולה וקולח. כיף לקרוא אותו, הסיפורים קולחים במיוחד הראשון שבו כאילו הסופר כותב על סופר שכותב על סופר, וכו'. קראתי אותו תוך יום וחצי וממליצה בחום.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפורים קצרצרים, רעיונות מקוריים, מתחכם קצת, ציני קצת... הסופים בכל הסיפורים לא ברורים, כאילו הסיפורים נקטעים באמצע אבל כנראה שזה הקטע. נהנתי מהקריאה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
חלש מאוד יחסית לקודמיו, יכול להיות שבגלל שהגעתי עם שלל ציפיות.
ישנם כמה סיפורים טובים שמגרים את המוח, רוב רובם של הסיפורים סתמיים ולא מפילים בכלל... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מזהה אם זה שעזב מחוסר עניין,
לא ברור מה התלהבות סביב הספר, אומם יש לו פה ושם הברקות
אבל זה הבזקים, לא יותר מזה, סוררי... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מסכימה עם המסתייגים...
יש חמישה-שישה סיפורים טובים שגורמים לך לחשוב. אבל מעבר לזה - קצת נמאס מהציניות והכתיבה המתחכמת.
אני תוהה אם צינורות וגעגועיי באמת הרבה יותר טובים, או שאולי הסגנון הזה הולך ונמאס עם כל ספר, או שאולי פשוט עברתי את הגיל?... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר בסה"כ טוב. הסיפורים הזויים ביותר, מפליגים למחוזות הדמיון. בחלק מהם רציתי שהסופר ימשיך לכתוב אותם, אולי אפילו יפתח אותם לסיפור שלם, כי הם פתחו עולם דמיוני והזוי שעניין אותי מה קורה בו בהמשך. יש כמה ממש ממש טובים ומרגשים לדעתי (ליילנד, דג זהב) וכמה קצת פחות.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אהבתי מאוד מאוד את הספר.
שאפו לאתגר קרת
חייבת לציין שבאתי לקרוא את הספר בסקפטיות רבה.
חשבתי שיש המון המון יחסי ציבור סביב הסופר, הדמות ורק אחר כך סביב כתיבתו.
מודה- הגזמתי,
קראתי, התרגשתי, צחקתי וחשתי את אומנות המילים ויכולת כתיבה מופלאה של אתגר ,ממש מתעתעת בנו הקוראים.
חשתי כי בא לי לקרוא בסיפורים רבים שוב ושוב.
קשה לי הפרידה מהספר,
אך עצם- לא נפרדים ,זה הכייף שהספר שלי ואני יכולה לחזור, לקרוא, לדפדף, להריח
ריח של ספר הוא כמו בושם טוב, יין טוב וכמובן שוקולד
וכל אחד עם תחושותיו....
עד כה לא קראתי את כל ספריו הקודמים עכשיו אשלים החסר.
ממליצה בחום, בחיו... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
השניים-שלושה סיפורים ראשונים היו טובים, השאירו רושם טוב. אתגר עשה בחירה טובה בכך שהציב אותם ב"כניסה" לסיפרו, אך השאר לא היו לטעמי, היו פשטניים מדי, כאילו ניסה להתחכם בכך שכתב פשוט כל-כך - הן העלילה פשוטה, ברוב סיפוריו, והן השפה, מה שהציק לי לא מעט במהלך הקריאה.
לקראת הסוף, אני זוכרת, שארבעת הסיפורים האחרונים כן נגעו לי, כן עוררו אצלי רגש כלשהו, שכל-כך התגעגעתי אליו מתחילת הקריאה. אתגר הציב שם - אם בכוונה ואם לא - את סיפוריו הטובים ביותר בספר, לדעתי.
הרגשתי שהסיפורים ש"סגרו" את הספר היו מעין רץ, שנותן את כל-כולו כשרואה את נקודת הסיום, גם אם הוא הרחק מאחורי ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
אני אעשה את זה בקיצור :-)
בנאדם יושב ברכבת, קורא ספר של סופר שהוא מעריך, סופר של סיפורים קצרים. הוא מנסה למצוא את ה"מוג'ו" החמקמק והנעים שהיה בסיפורים מהספרים הקודמים, משהו ששילב חן, רעננות ומיסתורין, למרות העברית הפשוטה והדלה.
אבל כאן, חוץ מסיפור או שניים, האיש ברכבת נשאר עם תחושה חמצמצה קצת. "מה, זהו?" הוא חשב כמעט בקול. "גם אני יכול לכתוב סיפורים כאלה". ואז הוא הבין שזה בעצם חלק מהקסם של אתגר קרת. הסיפורים כתובים באופן כל כך פשוט, נקי, יומיומי וקולח, שזה נראה נורא נורא קל.
אבל כשהאיש הזה ברכבת חשב על כך עוד קצת, הוא בעצם הבין שקרת התאמץ מאוד כדי לכתוב ... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נעזב מחוסר ענין. כל המבקרים לא מובנים לי באהדה שלהם לספר ומצטירים לי כעדר אחד גדול ודוחה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמה אהבה הגוף שלי מכיל לכתיבה של קרת.
ההיכרות הראשונה שלי איתו שהתרחשה דווקא בשיעור רוסית בתרגום מוצלח לסיפורו "לשבור את החזיר" מתוך "געגועי לקיסינג'ר", ודווקא הסיפור הזה גרם לי ליפול לרגליו של המאסטרו. זה שליווה בחטיבה ובתיכון, בכל הרגעים המוזרים והטובים.
והנה, הפתעה. ספר חדש.
"פתאום דפיקה בדלת".
אין מילים להסביר את האכזבה שלי.
אולי הציפיות שהרקיעו שחקים, אולי השאיפה למשהו עם אותם הניצוצות של פעם.
אבל משהו נכבה באתגר קרת והפך אותו לממוצע.
משהו מוזר קרה כי לא התחברתי לדמויות. לא נקשרתי לרגשות שלהן. הכול נראה לי קצת מאולץ. במיוחד זכור לי לרעה סיפור ה... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
