ביקורות ספרים על הספר מלאכים ושדים
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? 
|
|
מי לא מכיר את צופן דה וינצ'י?
התשובה תהיה שונה אם נשאל מי לא מכיר את מלאכים ושדים שפחות התפרסם ממנו.
איכשהו, צורת הכתיבה החופשית יותר במלאכים ושדים יותר אהובה עלי, וזה אולי כי אני אוהב דברים מפונטזים יותר.
ולביקורת:
ספר מעולה, מותח, מפונטז ומרשים. טיפ טיפה מיושן אולי. וכמו שהיה חסר לי המשך לצופן דה וינצ'י, חסר לי מאד המשך לספר הזה גם, ואני חושב שאם הוא היה מקשר ביניהם היה מדהים.
כוכבים? *****
... המשך לקרוא
|
|
אם היה זה הספר הראשון של דן בראון שהייתי קוראת, מסתבר שהייתי קצת יותר סולחת. אין ספק שדן בראון סופר מבריק, מפתיע, כותב טוב, עתיר בידע וקצת חוזה את העתיד. אבל אחרי כמה ספרים של בראון הוא נעשה די צפוי. שוב רוברט לנגדון, מרצה לסימבולוגיה, נקרא אל הדגל כשצופן סתרים מאיים מתגלה באופן מחריד. מכאן מתחיל מרדף בין יצירות אומנות, מבנים היסטוריים ומוזאונים. כרגיל, פיענוח הסמלים גאוני, הטקסט מכיל פסקאות שלמות (ומעייפות) של תיאורי יצירות מפורסמות ופסקאות אחרות של דיונים תאולוגיים, אל לנגדון מצטרפים אנשים שעוזרים לו אבל הרע המסתורי מכפיל את כוחו, ובסוף הבוגד זה ... המשך לקרוא
|
|
האמת, שלא כל כך אהבתי. התיאורים דיי שטחיים, אתה לא מרגיש שאתה מכיר את הדמויות. התיאורים של מבנים עתיקים הם נחמדים אבל הם תופסים פה חצי ספר בערך. כן נוצר מתח בשלב מסויים אבל זה מרגיש לי טיפה מלאכותי כמו בסרטים הוליוודיים ולא כמו שהייתי מצפה מספר. בנוסף לכך ישנם כמה דברים לא ריאליסטיים בכלל שקורים ולי זה טיפה הפריע.... המשך לקרוא
|
|
ספר טוב שנהניתי לקרוא אם כי לטעמי נופל מ"צופן דה וינצ'י".
... המשך לקרוא
|
|
הסיפור עצמו טוב, ולראיה - הסרט (שם אף שיפרו אותו).
הכתיבה איומה, רצופה קלישאות של ספרי מתח ומקשה על קצב הקריאה בשל הצורך לגלגל עיניים בכל פסקה שניה.... המשך לקרוא
|
|
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת?
|
|
הספר הרגיש לי בנאלי וממוחזר, כמו איזה חיקוי לא מוצלח של ״צופן דה וינצ׳י״, שגם הוא ספר לא טוב בעיני.... המשך לקרוא
|
|
ככל שמעמיקים בספריו של דן בראון, נראה לעיתים שמספר לספר כתיבתו משתבחת והוא בונה עלילה יותר טובה מקודמתה. הוא פורש עיר שלמה לעיני הקורא בחן רב. וכמו בכל ספריו- הוא לא מפסיק להפתיע. אם דמויות שהופכות את עורן ואם ... המשך לקרוא
|
|
החיים שלי הם עוד פעם סרט הזוי. אמרתי את זה כבר, ואני אגיד את זה שוב ושוב כי בכל פעם אני מקבלת עוד הוכחות לעניין.
שבת, לפנה"צ. בפלאשבק שלא קשור לשום דבר מהמתחולל סביבי, אני נזכרת בשיחת צ'אט עם חברה מהתיכון, מתישהו לפני ארבע – חמש שנים.
החברה: שולחת לך קטע מאיזה סיפור שאני מנסה לכתוב.
אני: שלחי, אני אשמח.
החברה: "המדען ליאונרדו וטרה הריח בשר חרוך וידע כי זהו בשרו שלו. הוא נשא באימה את עיניו אל הדמות האפלה שרכנה מעליו. "מה אתה רוצה?"
"הסיסמה." השיב הקול הצרוד.
"אבל...אני לא..."
הפולש לחץ עליו שוב, דוחק את החפץ הלבן והחם עמוק לתוך חזהו של וטרה. נשמע רחש של בשר רותח.... המשך לקרוא
|
|
מלאכים ושדים פיספס את התיזמון שלו , הוא יצא זמן קצר לאחר קוד דה 'וינצ'י שזכה ברוב קולות התהילה של ספר טוב. הקורא לא הספיק לעכל את "דוק דה וינצ'י ואז פורסם שיש גם את מלאכים ושדים למרות שעל המדף הוא היה שם קודם ( לפני קוד דוינצ'י) הרעיון של שני הספרים כימעט זהה , העלילה לא רחוקה אחד מהשני. לקוראים שאוהבים גיוון בקריאה שלהם זה לא ימצא חן באופן גס יאמר " בזבוז זמן" להם היתי ממליצה לראות את הסרט , לפחות זכינו לראות שם את איילת זורר מככבת , שזה תענוג בפני עצמו הרי היא "משלנו". מי שכן אוהב את הג'אנר אז עוד ספר לאוסף. נ.ב דן בראון מזכיר לי את הרם אורן שלנו כל הספרים אותו... המשך לקרוא
|
|
מעולה.. קצבי ומרענן.. בפרט למי שאוהב היסטוריה וארכאולוגיה..
דרך אגב הסרט פחות מוצלח, שאר הספרים שלו טובים מאוד.... המשך לקרוא
|
|
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת?
|
|
מיותר לציין שהסיפור מעניין ומשכיל ביותר. בין מדע לדת שעוד פעם מגיעים לנקודת רתיחה אנחנו מגלים שבסופו של דבר מה שבאמת "קובע את המהלכים" זו האנושיות על כל מגרעותיה.
אישית חשתי שבראון "מרח" את הסיפור יותר מידי ביותר מידי תיאורים כלליים ובהתקדמות אטית מידי באופן כללי. בשלב מסוים יש חשק לדלג על כמה פרקים ולהגיע לעיקר כבר. עם זאת,כפי שכתבתי,ספר מעניין,מותח ומומלץ לכל. ... המשך לקרוא
|
|
אחד הספרים הטובים שקראתי בז'אנר. הספר הכי טוב של דן בראון (לדעתי טוב יותר מצופן דה וינצ'י) , משלב בתוכו עלילה מותחת וקצבית , אומנות , היסטוריה ומדע. מותח , שואב ומפתיע ... ... המשך לקרוא
|
|
כשהתחלתי לקרוא את הספר הייתי בטוח שהוא יהיה כמו כל שאר ספרי המתח האמריקאים האחרים שקראתי, ספר יפה ומותח קצת. אבל מייד גילתי כמו כל שאר הקוראים שדן בראון הוא רמה אחת מעל כולם. הספרים שהוא כותב פשוט מצוינים הוא מעביר אותך בין הסצנות בצורה כל כך מדויקת ומותחת שאי אפשר לעצור לנשום חייבים להמשיך לקרוא. אני ממליץ בחום לכולם לקרוא את הספרים שלו... המשך לקרוא
|
|
רוברט לנגדו תמיד יודע להבריק. הספר נכתב בצורה מרשימה עלילה סוחפת לנבכי העולם המסתורי של הוותיקן . עלילה מפותלת אך לא מעייפת בכלל הפתעות לאורך כל הספר . מה שיפה בספר שהוא מבוסס על תיאורים אמיתיים . בקיצור חבל על כל דקה , לקרוא!... המשך לקרוא
|
|
נפלא, מותח, סוחף, מבריק.. אני תמיד אהבתי ותמיד אוהב את דן בראון, את לנגדון, את הכתיבה המופלאה של הסופר המדהים הזה! ... המשך לקרוא
|
|
נהניתי לקרוא את מלאכים ושדים וגם השכלתי קצת בכל מה שקשור להיסטוריה של האילומינטי. הכתיבה של דן בראון סוחפת והתחקירים הכרורכים בכתיבה שלו, מדהימים. למי שלא יודע אז על חלק גדול מהתחקירים אחראית אשתו שהיא בעצמה הסטוריונית וחוקרת של תולדות האמנות. למרות שהספר טוב, אני מרגיש שקצת שבעתי מהז'אנר הזה וזאת לאחר שלפני מס' חודשים קראתי גם את צופן דה וינצ'י. מומלץ.... המשך לקרוא
|
|
ספר סוחף, מרתק מאוד ומעורר מחשבה. עוסק, בין השאר, במאבק הידוע בין הדת לבין הקדמה והמדע ובסתירה המתקיימת, לכאורה, בניהם ואף בשאלה האם ניתן ליצור יש מאין. דוגמה לאחד המשפטים החכמים והמעניינים שבו: "המדע אינו סותר את הדת. הוא פשוט צעיר מדי." ... המשך לקרוא
|
|
בגדול ספר מתח ממש טוב. סיפור מסגרת חזק, כתיבה שנונה וטוויסטים מפתיעים. הספר פועל בכמה רמות ובעל עלילות משנה שהיו יכולות להספיק בכוחות עצמן כדי להחזיק ספר, וזה בהחלט סוג של גאונות מדהימה להצליח לשלב ולסנכרן את כולן באופן כה זורם והרמוני כפי שבראון עושה. מצד שני זה כן יוצר עומס מנטלי מסוים על הקורא, כי הספר מאוד מורכב ומכיל כמות רבה של אינפורמציה בכל עמוד, פסקה ולעתים גם משפט או איור.
בראון היה צריך לכתוב ספרי לימוד לבתי ספר ואוניברסיטאות, מפני שהדרך בה הוא מצליח ללמד אותנו כל-כך הרבה פרטים על ההסטוריה והתרבות שלנו היא מרתקת ובעלת ערך השכלתי.
ממליצה!
... המשך לקרוא
|
|
מרגע קריאת הפרק הראשון העלילה תפסה אותי .ספר מענין ומותח.ממליצה למי שלא קרא למהר ולקרוא.... המשך לקרוא
|
|
אין כמו ספר טוב של דן בראון לחדד באוזננו את גודל המתח השורר בין הדת והמדע. בספר ישנו תיאור של תהליך בחירת אפפיור חדש לאחר מות האפפיור הקודם. התהליך הינו מרתק ומיוחד, גם בעבור אלו שסלדה נפשם מהדת. אי אפשר שלא להעריץ אל דן בראון על המצאתו של מומחה כמו רוברט לנגדון, ספר מדהים.
אני מוצאת את עצמי בכל פעם מתפלאת מכושר ההמצאה של סיפורים אותנטיים, כמעט כמו המקור. ... המשך לקרוא
|
|
ספר מעולה. לפי דעתי הטוב ביותר מספרי של דן בראון.
אני לא ארחיב הרבה. כל מה שצריך לדעת שהספר הזה הוא "חובה לקרוא".... המשך לקרוא
|
|
הספר מעולה וסוחף, אבל יש בו בהחלט כמה חוסרים משמעותיים. על כל החוסרים האלה, לפי דעתי, מכפר הסרט - שהוא טוב בהרבה מהספר. הספר, כאמור, מעולה - הוא מהנה, מעשיר, מותח, והוא כתוב היטב. ניכר שהכותב עשה מחקר מעמיק לצורך כתיבת הספר (טוב, זה ברור). הנושאים הנזכרים בספר מרתקים ומעניינים - כתות קדומות, יצירות אמנות, הוותיקן – אווירה היסטורית נפלאה שאופפת את הספר, לצד הנושאים המדעיים שנותנים קונטרסט של מאבק המדע עם הדת. אולם כבר בתחילת הספר נחלה לי אכזבה. ההתחלה הייתה מוכרת מידי, סצנה ממוחזרת של לנגדון המתעורר לנוכח שיחת טלפון מרעישה... לא כבר קראנו על זה פעם? כן, ב"צופ... המשך לקרוא
|
|
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת?
|
|
דן בראוןחוזר על עצמו ומנסה לשחזר את ההצלחה שלובצופן דיבינצ'י באותו סגנון ואותו רעיון.
... המשך לקרוא
|
|
ספר מותח ומרתק.
מספק הרבה מידע (לעיתים מלעה בפרטים)על תרבות שונה ועל טכנולוגיות עתידיות.
נהנתי כמעט עד העמוד האחרון.... המשך לקרוא
|
|
ספר מותח, ברגע שמתחילים לקרוא קשה להניח אותו. לא פחות טוב מצופן דה וינצי. מומלץ בחום לאוהבי ספרי המתח... המשך לקרוא
|
|
מדע, דת ומאבק היסטורי הפועם בליבה של אירופה מוביל את רוברט לנגדון, חוקר הסמלים, למרדף אחר רוצח מסוכן. הסוף קצת הזוי, אבל נסלח לאור הכישרון של דן בראון לשלב עובדות מרתקות בתרחיש עליללתי מורכב ומהפנט. ... המשך לקרוא
|
|
ספר טיסה אולטימטיבי. העלילה רצה בקצב מסחרר ודברים מסעירים קורים כל הזמן.
לפי דעתי הרבה יותר טוב מצופן דה וינצ'י (שאמנם תורגם לפניו, אך נכתב אחריו), איכשהוא החרטוטים האמנותיים-דתיים נשמעים יותר אמינים כאן.
נסו ולא תצטערו! ... המשך לקרוא
|
|
ספר טוב אבל הרבה פחות טוב מהראשון...... ... המשך לקרוא
|
|
ספר מצויין!
יותר מותח מצופן דה וינצי,
למרות שלדעתי צופן דה וינצי יפה יותר,
בכל זאת מומלץ לקרוא!... המשך לקרוא
|
|
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת?
|
|
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת?
|
|
הפסקתי באמצע מרוב שעמום. כמו נער החידות ממומביי הספר נמתח כמו מסטיק.
ציון 4.5 מתוך 10.... המשך לקרוא
|
|
ספר נחמד, מזכיר במבנה את צופן דה וינצ'י, אבל עדיין מרתק מאוד.
יש בו המון מידע שנחמד לקרוא ולדעת, והמון צפנים ודברים נסתרים שמגניב לגלות.
ודווקא ברגע שהאמנתי שהנה, הדבר הצפוי קרה, משהו אחר הפתיע.
בסופו של דבר... נהניתי ממנו.... המשך לקרוא
|
|
ספר ממש טוב,ואם נערוך השוואה הוא הרבה יותר טוב מצופן דה-וינצ'י.... המשך לקרוא
|
|
ספר מותחן רב עוצמה שנע מפסגות של גילויים מאירי עיניים אל אמיתות אפלות, וכל זאת כאשר המאבק בין המדע לדת הולך והופך למלחמה של ממש.... המשך לקרוא
|
|
כל הספרים של בראון זהים במבנה. מתחיל בשיחת טלפון, נמשך בתעלומה עם המון טוויסטים ופיתולים, והסוף, כמובן... מי שקרה כבר יודע. מומלץ.... המשך לקרוא
|
|
הספר הוא מענין, מרגש ומאוד מאוד מותח ומסתורי.
אני אהבתי אותו מאוד אם כי לדעתי הוא פחות טוב מ"צופן דה וינצ'".
הוא בכלל לא מורגש בתור ספר שני/המשך בסדרה, אין שום הזכר לעלילה של צופן דה וינצ'י.
כספר יחיד הוא טוב.
לדעתי הסופר מגזים מעט בתיאורים 'דביקים' והם הפריעו לי לעיתים..אבל לא ברמה שזה הרס את הספר, כלל לא.
הספר מלמד ומעשיר מאוד את הידע בקשר למאל"ג, לאנטי חומר ולפיזיקה בכלל. חשוב לציין כי כל העובדות בספר הינן אמיתיות.
הספר מתנגש בין הדת למדע וזה אחד הגורמים להיותו מענין כל כך, הסופר מציג את שתי הדעות בנפרד ויחד ללא שום יחס מצידו.
אני מאוד ממליצה על הספר, ... המשך לקרוא
|
|
חשוב חשוב חשוב לקרוא את הספר לפני צופן דה וינצ'י 1 ! !
ספר טוב, אם נראה כאילו העלילה הולכת למקום ידוע מראש, כשהסוף טוב, מסתבר טוויסט שמפנה את פניינו נגד הבחור שאהבנו למשך כל הספר . . . גאוני !
יש חלקים בהם קשה לקרוא, קצת משעמם, אבל בסדר . . .... המשך לקרוא
|
|
לזכות הספר יאמר שהוא מושך ולא משעמם.
מעבר לכך - הספר הוא כמו סרט אמריקאי בו הגיבור מציל את כל העולם רק בגלל שהוא רוצה.
לא מציאותי ומצוץ מן האצבע.... המשך לקרוא
|
|
סיימתי היום את מלאכים ושדים..
מעולה!
אמנם ההתחלה קצת נמרחת, אבל השאר פשוט מדהים!
מומלץ!!!
... המשך לקרוא
|
|
בהמשך לספר צופן דוינצי קראתי את מלאכים ושדים, נסחפתי לספר וגם לרומן הנחמד שנרקם בין דפיו, המתח גורם לך לא לעזוב את הספר. אהבתי וממליצה לאוהבי מתח. אוריתה... המשך לקרוא
|
|
לפני ספר זה קראתי את "צופן דה וינצ'י" שנקרא בנשימה אחת, במלאכים ושדים בשונה מ"הצופן" דן בראון לא מצליח לשמר אותה רמה של מתח לכל אורכו של הספר, מה שהביא אותי למאבק עם הספר במחציתו וחבל...יש לציין כי הסוף מרתק ומרובה תפניות, לכן מומלץ לא להתייאש ולהניחו, כי אם לקרוא עד הסוף ( בדיעבד לא כדאי לקרוא את שני הספרים ברצף , שכן כתיבתו הייחודית של דן בראון יכולה גם להיות מייגעת לאורך זמן). ... המשך לקרוא
|
|
הספר דומה מדי ל"צופן דה וינצ'י", לכן אין טעם לקרוא את שניהם. מ"צופן דה וינצ'י" נהניתי, ואת הספר הנוכחי הכרחתי את עצמי לקרוא עד הסוף. חבל.... המשך לקרוא
|
|
ספר עוצר נשימה!!
אין אפשרות להניחו מהיד!!ממולץ בחום!!!
אחד הטובים שקראתי גם העלילה וגם סגנון הכתיבה... המשך לקרוא
|
|
ספר טוב יותר מ"צופן דה וינצ'י", ועדיין, כבר קראתי ספרים יותר טובים.... המשך לקרוא
|
|
פחות טוב מצופן דה וינצי אך ללא ספק מדובר בספר מתח שקוראים יותר מפעם אחת... המשך לקרוא
|
|
ספר מרתק אי אפשר להתנתק! מומלץ בחום. כל הספרים של דן בראון מומלצים בחום.... המשך לקרוא
|
|
פשוט מעולה..!
קצת ארוך, קצת מרוח
אבל עדיין מרתק... המשך לקרוא
|
|
מומלץ בחום לכל מי שאוהב ספרי מתח. נקרא בנשימה עצורה.
אהבתי יותר מאשר את צופו דה וינצ'י.
דן בראון במיטבו !!... המשך לקרוא
|
|
ושוב.. דן בראון, מעולה, רק לא הבתי אם נכתב לפני או אחרי צופן דה וינצ'י... המשך לקרוא
|
|
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת?
|
|
ספר מותח, כתוב מצויין והעלילה קולחת. אבל - לעיתים ישנן הגזמות ופרכות שעדיף היה לו נוכשו מהעלילה. מבלי לקלקל למי שעוד לא קרא נאמר רק שמאז קפץ שוורצנגר ממטוס וכל הנזק הסתכם בקמטים במכנסיים לא ראיתי/קראתי סצינה כל כך מופרכת כמו שהמחבר דוחף בחלק האחרון של הספר והמבין יבין. מוטב היה שבנוסף לתחקיר ההסטורי שהמחבר מקפיד לערוך לפני כל ספר הוא יוסיף תחקיר פזיולוגי על עמידה של גוף האדם בתנאי נפילה חופשית. השורה התחתונה - לחוף הים.... המשך לקרוא
|
|
מפתיע ומלא תחכום, כמו כל אחד מהספרים של דן בראון. מותח - ממש עוצר נשימה, ומלא מידע להעשרת הידע הכללי.... המשך לקרוא
|
|
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת?
|
|
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת?
|
|
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת?
|
|
ספר עוצר נשימה לדעתי הכי טוב בסידרותיו של דן בראון ....
מומלץ ביותר מהספרים שמדביקים אותך לכיסא... המשך לקרוא
|
|
אהבתי אותו מאד, הוא מותח ומתוחכם, כמו כל הספרים של דן בראון.... המשך לקרוא
|
|
ארוך מדי, והחיים הרי קצרים...
קצת מאכזב לאחר קריאת מבצר דיגיטלי של דן בראון... המשך לקרוא
|
|
