ביקורות ספרים על הספר איזון עדין
|
ספר שבסופו נשארתי עם תחושה חזקה של הכרת טובה והוקרה לחיים שלי.
לעובדה שנולדתי פה, לחיים שאני חיה. שהרי בקלות הכל היה להיות אחרת...
הספר מתאר את החיים בהודו. לא הודו של התיירים אל הודו האמיתית, הקשה.. של הקבצנים והמעמדות. של העוני הנורא והיחס המזלזל לחיי אדם.
הספר כתוב בצורה מצויינת. הוא מעניין, קולח ומושחז.
משאיר אותך עם המון מחשבות והמון כאב - יש אנשים שחיים ככה.
הוא מסופר דרך הדיירים בדירה קטנה ועלובה אחת. מספר את קורותיהם לפני שהגיעו לעיר הגדולה ומה שארע להם בה.
מומלץ
... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
לפני 13 שנה בערך התחלתי לעבוד בחברה בינלואמית, שוייכתי למחלקת אסיה פסיפיק ובעיקר ללקוחות בהודו.
כמי שעבדה רק באירופה וארהב לא ידעתי למה לצפות. הבוס שלי המליץ לי לקרוא את הספר לפני הנסיעה הראשונה. אמר לי להבין את הודו - זה איזון עדין.
מרגע שהתחלתי לא עצרתי עד הסוף. זהו ספר סוחף ומצויין, נשאר איתי עד היום ואני משאילה אותו לכל מי שרק מצייץ הודו..
ממליצה בחום רב!
... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם הייתי צריכה לבקר במקומות רק על סמך קריאת ספרים אז על פי ספר עוצמתי זה לא הייתי מגיעה להודו אפילו בטלפתיה. אבל חווית מקומות דרך קריאת ספרים אינה אותה חוויה בעיני מטיילים וכל שכן בעיני המקומיים.
הרבה לפני רוהינטון ו"איזון עדין" (וגם אחריו), הודו נאבקת על הישרדותה ומחפשת למצוא את האיזון שבה מיום עצמאותה. איזון בין קדמה לנחשלות, בין צמיחה לעוני רב, בין תקווה לייאוש. בימינו כשמחאות חברתיות לא כל כך מתרוממות, התרחשה בהודו לפני כ- 90 שנה מחאה מפורסמת, הייתה זו מחאת "צעדת המלח". בתחילת שנות ה- 30 הטילו הבריטים מס גבוה על המלח, במטרה לבסס מונופול בריטי על יי... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאין אנשים שואבים את תעצומות הנפש שלהם, בתוך חיים שכוללים רק מפולת של צרות, להמשיך הלאה אל היום שלמחרת? לנסות ולהמשיך לצבור רגעי אושר קטנים? לחפש ולמצוא את התקווה שתפעם שוב בעורקים, וכל זאת רק כדי ליפול שוב מכובד של צרה נוספת , נוראה מקודמתה? מהו הכוח, שמכריח בני אדם באכזריות פשטנית, להמשיך להיאחז בחיים בכל מחיר, לשרוד מיום ליום, גם כשנדמה שאנחנו נהיינו בובות המריונטה של העולם והחיים רק חובטים בנו , מאמללים אותנו ומכים אותנו מכל כיוון אפשרי?
זהו סיפור על אלה שמזלם אינם שפר עליהם, בלשון המעטה, להיוולד ב"צד הנכון" של כדור הארץ. איזון עדין מתרחש בהודו של ... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בתחילה קצת היה קשה להיכנס אל תוך העלילה, אך לאחר שהתוודעתי לחייהם של ארבעת הגיבורים, לרקע שלהם ולמאבק חייהם נשביתי בקסמם ובקסם של המציאות הכה- טוטאלית של הספר הזה העוסק ביחיד המתמודד מול מערכת מתעמרת, במקרה ההיסטורי הזה, משטר החירום של אינדירה גנדהי בסוף שנות השבעים שבא לכאורה לחנך את הודו מחדש, אך רומס את האזרחים הקטנים עד עפר, הוא לא רואה אותם ממטר. הספר הנוקב וסופו הותירו בי חותם וחומר למחשבה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
קשה מאוד שלא להישאב לספר הזה. קשה מאוד להישאר אדישים כלפי הסיפור הכואב שמתרחש בו. נתקלתי בספר לפני כשנה וחצי בהודו, אחרי שהות של בערך שבועיים. הספר ניפץ את הבועה שנחתתי בה וגרם לי לראות גם את הצדדים המאוד לא נעימים של הודו. אני כבר לא כל כך זוכרת פרטים על הספר אבל אני לא יכולה לשכוח את הטלטלה והחותם העמוק שהוא השאיר בי. תחושה ממשית של ריקנות תהומית. ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
תקופה קשה בהודו, תהפוכות בשלטון, כבודו וחירותו של האדם נרמסים ברגל גסה.
מתנגדים נעצרים, ואף דינם מוות.
רבים נשלחים כנגד רצונם לעבודות קשות וללא תשלום.
העניים גרים ברחובות, ואם שפר מזלם הם גרים בבתים לא ראויים לאדם בשכונת עוני.
הממשלה מנסה בכל דרך למגר את העוני, היא בוחרת בדרך של הריסת השכונות ללא כל התחשבות
במשפחות שנותרו ללא קורת גג.
הממשלה נלחמת בגידול האוכלוסייה ע"י עיקור וסירוס כנגד רצון האדם, ורבים אף מוצאים את מותם אחרי ניתוחים אלו.
הזמן והגורל מפגיש בין ארבע דמויות:
דינה - אלמנה מרדנית, קשת יום המסרבת לעזרת אחיה , היא מעדיפה לגור בדירה שכ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר ביקורתי, מלנכולי וארוךךךךך
ארבעת גיבורי הספר הם: דינה דלאל - אלמנה עניה, דעתנית ומליאת מוטיבציה להצליח ולהגיע בעיקר לעצמאות כלכלית.
מאנק - סטודנט צעיר שנשלח על ידי הוריו לרכוש השכלה על מנת לבסס לעצמו עתיד טוב ונהל את ה"כל בו" של הוריו בכפר.
אישוואר ואחיינו אום - שני חייטים עניים מרודים שבאו מהכפר אל העיר הגדולה למצוא פרנסה.
הספר מגולל את סיפורם של ארבעת הגיבורים ואת המפגש ביניהם כאשר כולם חולקים את דירתה השכורה של דינה דלאל בלב העיר הגדולה.
זוהי הודו של תקופת שלטונה של אינדירה גנדי. הודו הענייה, האכזרית עד לכדי יאוש, הודו חסרת החוק והסדר שבה ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בשעת ערב מאוחרת (הבדלי שעות) קיבלתי שיחת טלפון מאיש לא מוכר.
"מדבר רוהינטון מיסטרי, יש לי הצעה בשבילך".
"אני מקווה שלא מדובר בהצעה שאי אפשר לסרב לה", עניתי, ופשפשתי בתאים הכי שכוחים במוחי לתור אחר השם הלא מוכר. "אתה יכול להזכיר לי בבקשה..."
"אני הסופר של הספר שרכשת בשבוע הספר וטרם עשית בו שימוש."
הסתכלתי סביב כדי לבדוק אם איזו מצלמה זעירה טמונה במסגרת של תמונה או באחת המנורות שבבית. "קניתי הרבה ספרים בשבוע הספר..."
"אני הסופר ההודי, הקנדי-הודי, ליתר דיוק, את רוצה לצאת למסע בהודו?"
שלחתי את ידי למגירה המתפקעת מתירוצים, שנפתחת בקושי מעומס יתר, זאת המגירה שנמצ... המשך לקרוא
47 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר עב כרס, מעל 700 עמודים. אני לא מורגל בקריאת ספרים כה עבים אך למרות אורכו, הרגשתי שעבר מהר,
שהטיול בהודו הסתיים, ושכעת עלי לעלות למטוס ולחזור ארצה, למציאות ולבעיות הלחיים השמנמנות שלנו, שלי.
לא רץ להכתיר גאונים, אבל בהרגשתי הסופר גאון: בניית הדמויות והאירועים לאורך כל הספר, מאוזן באופן מושלם והשאיר אותי בתחושה חזקה של אותנטיות ונאמנות למציאות. אשכרה הרגשתי שהייתי בהודו!
השפה אמנם פשוטה וזורמת, אך עם זאת יכלתי ממש לנשום ולהריח את הודו.
את הספר קראתי בשבוע שבו חל יום הכיפורים. סיימתי לקרוא אותו במוצאי יום הכיפורים. גם השנה לא צמתי,
אבל למדתי מהספר... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מזמן לא קראתי ספר מטלטל כמו "איזון עדין". מיסטרי לוקח את הקורא למסע להודו האחרת והאמיתית, השונה מהתדמית שאנו מציירים לנו בדמיון, הודו שהתיירים שחוזרים ממנה מעדיפים לשכוח- הודו של עניים, דרי רחוב, קבצנים, הודו של קסטות ושלטון מושחת, הודו שבה לרוחניות המפורסמת לא נותר מקום. החיים בהודו על פי מיסטרי נעים בין רגעי חסד לבין יאוש והוא מצליח להוביל את הקורא בספר עב הכרס הזה בין שתי הקצוות הללובמיומנות רבה, בלי לשעמם לרגע ובכל פעם לזעזע מחדש את הקורא ולגרום לו להתעורר- הרי כלום בהודו לא השתנה. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כאב לב אחד גדול הנפרש לאורך 750 עמודים.
אי אפשר להשאר אדיש מול הסבל הבלתי נגמר הזה. עצוב לי עבור אותם אנשים- בספר בעיקר אום ואיוונאש- אני מניחה שהם מייצגים רבים אחרים שעברו סבל דומה.
אך לטעמי, הספר ארוך מדי בעיקר החלק הראשון שמתאר את ההיסטוריה של כל אחת מהדמויות. כי מתחיל להיות יותר מעניין לאחר שהן נפגשות.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"כל הודי אומלל - אומלל בדרכו שלו"
הנה הודו, כמיליארד ו-300 מיליון נפש. מיליוני עניים מתגלגלים ברחובות, מיליוני הומלסים שמפריעים להתגלגל ברחובות, מיליוני מזוהמים עם גוגול חיידקים, מיליוני נערי חידות בלי תשובות, מיליוני עלובי חיים מחפשים איזה ויקטור הוגו שיתייחס אליהם, מיליוני -
בסדר, אני מודה, גם עלי המספרים האלו גדולים מידי.
בואו נעשה זום-אין:
הנה אישוואר ואחיינו אום, מתגלגלים ברחובות העיר הגדולה בחיפוש אחר עבודה ודירה. מיד אחריהם צועד הוגו ההודי - רוהינטון מיסטרי, ומספר לנו בכישרון רב את קורותיהם. אישוואר ואום הם חייטים מרודים, כלומר עניים מנוס... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
וואו... קמתי ב- 7:00 למרות שלא צריך וסיימתי את 200 העמודים האחרונים של ה-750 בנשימה עצורה ועדיין אני עם הפה פתוח והלסת שמוטה... הראש שלי מסוחרר.
אין צורך שאחזור על הסיפור, למרות שמיסטרי הוא אמן הסיפור. אתה בולע את הסיפור בשקיקה. בתחילה קראתי רק בשעות היום ובמנות קצובות כי היה קשה לי, בהמשך כל כך נקשרתי לדמויות ובמיוחד לחייטים שממש רציתי לחבק. לפני 4 חודשים חזרתי מטיול בהודו. לזה באמת אין מילים... אבל חוויית דלהי שהיכתה בי 4 ימים לפני סוף המסע השאירה הדהוד של תחושת כיאוס ואימה נוראה.
ההבנה שלכל אחד יש סיפור ורמת הנוראות הוא מה שנגזר משמיים.. הרבה תובנות רצות ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בין הספרים הטובים שקראתי. כתוב ביד אמן. גיבורי הרומן היו אהובים עלי כל אחד בדרכו, לקרוא עד הסוף למרות העצב האינסופי, לא לוותר, זה משתלם. למדתי כי כאב, תקווה ויאוש הם בעיקר בעיני המתבונן. ספר פשוט נפלא. לא פחות.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני חייב להודות שהידע שלי על הודו היה שטחי מאוד עד היום, ולכן כשהמליצו לי לקרוא את "איזון עדין" תהיתי כמה יסקרן אותי לקרוא ספר על תרבות שהיא זרה עבורי.
אל תשפטו אותי על שטחיות, אבל אחד מאותם דברים שאני כן זוכר על הודו, הוא מערכון של עדי אשכנזי המספר על הטיול שלה להודו. המערכון מתחיל בזה שהיא רוצה לספר על הטיול שלה להודו, שהיה מיועד להיות 3 חודשים והתקצר להיות שבוע (המספרים האלו לא מדויקים, אבל זה בערך מה שהיה). היא מספרת על הריחות הלא נעימים של הודו (שאינם עוברים בתמונות המחויכות שאנשים נוטים להראות לחבריהם אחרי הטיול), על האוכל הלא אסתטי שהוביל אותה למ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הודו פגשתי לראשונה לפני חמש שנים כאשר המונית הרועשת משדה התעופה זרקה אותי בכניסה המאובקת של המיין באזר בדלהי. היה חם ,ריחני , מלוכלך ורועש להפליא. מולי עמדה פרה חומה שהרימה את זנבה לכבודי והשתינה , ילד עם בעיית עור קשה רץ אלי עם יד מושטת והונס על ידי מוכר תופים גיבן שניסה למכור לי את מרכולתו, בצידי הדרך ישבו אמהות עם תינוקות מזובבים ובקשו נדבה, הזעתי , הצ'ימידן היה כבד לי על הגב והפה שלי היה מלא אבק , אבל אי אפשר היה למחוק לי את החיוך מהפנים. אחרי שבוע בבנגקוק שם הכול הרגיש מזויף, אי אפשר היה לזייף את המיין באזר.
לא באמת רואים את ההודים כאשר מטיילים ... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חובה ! לא פחות.
כשקוראים את הספר המדהים הזה, מקבלים פרופורציות בחיים.
הסיפור הוא על 4 אנשים מרכזיים : דינה דלאל-אלמנה, מאנק-סטודנט, אישוואר ואחיינו אום-חייטים,
הספר מגולל את סיפור חייהם הקשה והעצוב, את הטלטלות הרבות הפוקדות את חייהם.
שם הספר בהחלט קולע, אכן כל חיי הגיבורים הם איזון עדין בין חיים למוות, בין אושר לעצב, בין סיכוי לסיכון,
אך באותה מידה אפשר היה לקרוא לספר "עלובי החיים" - גם זה היה קולע מאוד.
הספר מתאר את חייהם הקשים של האנשים הפשוטים בהודו, את הבדלי המעמדות - הקאסטות, את השלטון הדורס, את חוסר הצדק והשיווין,
את ערך חיי אדם השווה כקליפת ה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמו בכל המקרים בהם הגיבור הראשי בעלילה הוא הכאב, גם הספר הזה מתפרש על פני מספר רב של עמודים, דוחס בין דפיו כמה שיותר חדשות רעות, חששות וגזירות גורל. כמו כל הסופרים האחרים ששמו לעצמם למלאכה לכתוב סבל אנושי מתמשך, גם מיסטרי בוחר בדרך טראגית אך יבשה-משהו כאשר הוא מגולל את עלילת "איזון עדין". כפי שאישוואר החייט ולמוד הסבל מבשר למאנק הסטודנט בערב אחד בו מתרגשת עליהם צרה נוספת המאיימת לפרק את הקן המשפחתי שבנו - האדישות אינה תמיד סימן להעדר-רגש, להפך; היא מדגימה כיצד, לעתים, אין את השהות והאפשרות המרשות לחוש את כאב המכה שנפלה עליך.
בצורה זו כתוב "איזון עדין", ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קודם כל תודה לכל חברי הסימניה שע"י הביקורות המהללות והדירוג הגבוה שיכנעו אותי בכל זאת לקחת ספר עב כרס על הודו. חייבת להגיד שללא זה לעולם לא הייתי פותחת אותו והייתי מפסידה.
איזון עדין הוא ספר נפלא על פיתולי החיים השונים. צעירה עם עתיד מבטיח שמות אביה מטלטל את כל מבנה משפחתה ומשנה את נתיב חייה. הורים מודאגים שמנסים לשפר את עתידו של בנם ושולחים אותו לפנימייה ואז לקולג' הרחק מביתם בהרים וע"י כך מרחיקים אותו מהם. איש אחד שמעז לצאת כנגד מוסכמות של הקסטה שלו.
ומעבר לכל היכולת האנושית למצוא את החוזק הפנימי לעבור את הסערה ללא להישבר ולשמור על הגחלת הפנימית ש... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר יוצא מן הכלל טוב. ה ספר למי שמעוניין להכיר קצת את המציאות המוטרפת של הודו, על תופעותיה, ההיסטוריה, האנשים, החלומות שבה. סיפור סוחף ומרתק אשר מתחיל קשה ומשם רק נהיה קשה עוד יותר, אך בדרך ההודית טירוף אדיר שכולו מציאות אחת גדולה. קראתי את הספר כחלק מהכנה לנסיעה, וכיום במבט לאחור בהחלט יכול לומר כי נתן לי תמונה מהימנה ומרתקת של האומה הכל-כך יוצאת דופן הזו. מומלץ בחום, לכולם!... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נותרתי ללא מילים..רוצה לכתוב משהו על הספר הזה ופשוט כל המילים קטנות עליו.
תעשו טובה לעצמכם ותקראו ותבינו כמה שפר עליכם גורלכם!... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חזק!!! ההתייחסות אל העוני בהודו היא התייחסות אל רבבות, דרך הספר ניתנת לנו ההזדמנות לראות את החיים הכה קשים ומדכאים דרך עינם של מספר דמויות אשר חושפות בפני הקורא את סיפוריהם האישיים. יש בסיפוריהם המציאות אליה הם נולדו, החלום והתקווה שהם מטפחים שלצערם ולחושות התיסכול של הקורא , מתנפצות אל מול מציאות בלתי נתפסת, בלתי הוגנת ומאד מקוממת.
מצאתי את עצמי בקריאת הספר חווה את ייאושם ותסיכולם של חסרי המזל שלא בכוחם להתמודד מול כוחות הדיכוי של הממשל המושחת שבהודו. אך יחד עם התחושות לא יכולתי להניח את הספר מידי והמשכתי לקרוא אותו עד סופו.
ממליצה לקריאה ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה, לא יכולתי להפסיק לקרוא, כמה עליבות וסבל עוברים האנשים הפשוטים בהודו, כמטיילים אף פעם אנחנו לא לומדים ממש את המקום, והספר הזה נותן תמונה ריאלית כל כך על החים בהודו... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מקסים,,,מקסים.....מקסים....
כתוב בקלילות ועם זאת עוסק בעצב ובסבל
של אנשים, החיבור בין דמויות שונות כל כך
מהווה את לב לבו של הסיפור. יש הרבה צער בספר,
ובכל זאת כתוב באופן קל "לעיכול".
ממליצה בחום.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב מאוד, לכאלה שלא מפחדים לקרוא על דברים עצובים, מאוד עצובים.
פתח לי פתח לחיים אצל אלו שנולדו בצד הלא נכון של כדור הארץ, אתה מנסה כל הספר להגיד לעצמך בראש שאולי המחבר מגזים ואולי הכל מטפורה ולא יכול להיות שכל כך נורא שם..כדי למנוע את זה בהקדמה של הספר יש את ההקדמה של "אבא גוריו" - "אולי..תזקפו את אדישותכם על חשבון המחבר ותאשימו אותו בהגזמה ובפיטנות. אה! דעו לכם, הדרמה הזאת היא לא בדיה ולא רומן.. ALL IS TRUE"
אגרוף בבטן, אבל לא הייתי מוותרת.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה הכל שאלה של איזון..
ספר שקצת שובר את הלב- מסמל כמה שהוא טוב..
"כל הדברים נופלים ונבנים שוב, ואלו שבונים אותם שוב- הם אנשים שמחים.."
ממליצה ממליצה ממליצה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים החזקים. נסחפתי בקריאה המאפשרת לחוות את החוויות עם הקושי והמרחק התרבותי.
מומלץ מאד. לא לבעלי לב חלש... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איזון עדין עוסק ב... איזון עדין של חיים מטולטלים בעוצמה. הזמן הוא אמצע שנות ה-70 של המאה העשרים, בהודו הסוערת. אינדירה גנדי בשלטון.
אבל איך באמת מתארים ספר כזה? אין ספק שזה שיר הלל לרוח האדם (עם כמה תקלות רציניות פה ושם). אותה רוח אדם הפועמת דווקא באנשים שהוכו שוב ושוב, ידעו להתכופף בזמן, פחות או יותר, והמשיכו הלאה. לא כולם הצליחו.
את סיפוריהם של דינה דלאל בת ה-42, מאנק קוהלה בן ה-17, אום (אומפרדאש) בן ה-16 ודודו אישוואר בן ה-18 אנו לומדים להכיר במהלך הספר ובעיקר את הזמן שהם ביחד. דינה מקבלת חוזה לתפירת בגדי עילית, אבל היא עצמה כבר אינה בכושר גופני מספיק לשבת ול... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יצירת מופת, לא פחות. 750 עמודים של סבל צרוף אך שווה כל רגע.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר טוב המשקף את החיים בהודו .את עליבותם של הבריות שם ואת הרצון שלהם לצאת מעליבות זו. השאיר עליי רושם כבד עם המון מחשבה על האיזון העדין בחיים ועל שבריריותם. הייתי בהודו וחוויתי אותה בשנית בקריאת הספר.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב שעשה לי רע.
אמנם קראו אותו הרבה וכתבו עליו הרבה ואין לי איזו שהיא הארה חדשה בנושא אבל יש לי צורך לשתף, שלא לומר- לפרוק מעלי, את משאו של הספר הזה.
למרות שבע מאות ומשהו עמודיו ולמרות החופש הגדול על שלל העיסוקים הכרוכים בו, קראתי את 'איזון עדין' בפחות משבוע, כשבמאת העמודים האחרונים, עת התחוור לי מה עומד לקרות, הפסקתי ליומיים כדי לאזור כח ולהתמודד עם המשך הקריאה.
האם זהו האיזון העדין בין תקווה לייאוש? על כל קוביית שוקולד שזוכים ללקק מקבלים 'פטיש חמש קילו' בראש? לא עסקה הוגנת במיוחד.
התנודות בין אותם רגעים ספורים של שמחה פשוטה לבין הפורענויות ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
wow - איזה ספר מדהים
סיפור מרתק וכואב של ארבע דמויות המחפשות את הדרך
לחיים נורמלים.
מומלץ בחום... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
על הספר המליץ לי המוכר בחנות הספרים ובסיום הקריאה שלא נפסקה לרגע, פניתי שוב אל המוכר והודתי לו על ההמלצה. ספר שמצליח לאט לאט ובנחישות לחדור אל תוך הקורא ולהשאיר אותו מרותק, ובמספר אירועים אף להזיל דמעה (ואצלי זה ממש ממש לא פשוט לעשות זאת). מומלץ בחום לכל מי שיש בו רגש לחיי אדם ולכל האנשים אשר חוו את הודו או שיחוו את הודו.
רוצו לקרואֱ!!! הנאה מובטחת.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר כואב. ספר מעצבן איך כל כך הרבה אסונות יכולים לעבור זוג דודים. איך מתמודדים עם העוני. ספר ארוך מאוד. קראתי עד הסוף. ומאכזב.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
כמה עוני, כמה קושי, כמה סבל, איזה דיכוי של המעמדות הגבוהים והממשל את העניים. לא אחת לאורך קריאת הספר תהיתי - האם יתכן שמתוארת כאן מציאות? האם חוסר צדק שכזה באמת אפשרי בשנות ה - 70 של המאה הקודמת?
חייבת לציין שהספר הטיש אותי נפשית. בכל פעם שחשבתי שגיבורי הסיפור הגיעו סופסוף למנוחה ולנחלה, עוד רעה תקפה אותם. אבל - באמת שלא יכלתי להניח את הספר מהידיים. מסופר בצורה כל כך חיה וכל כך קולחת שהרגשתי שאני ממש חיה את המציאות המתוארת.
הספר מומלץ בחום רב.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קשה! אללה איסטר!
(הצרות אצל ההודים קשות לי מדי... יש מספיק ובשפע בארץ :))... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אתמול סיימתי לקרוא אותוץ.ספר ארוך 750 עמודים אך בהחלט שווה את אורכו!
מסופר על הודו האמיתית.הודו שלא כולם מכירים באמת.עוני חיי אדם כסף מעמד דתי ועוד...
ארבע דמויות מרכזיות בספר שכל אחת בעלת אופי מיוחד ומעניין.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מרגש מאד, סוחף, מזמן לא הזלתי דמעה מקריאה אבל פה זה קרה, מסע דרמטי וססגוני לצד האפל של הודו... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
לא מזמן הסתובבתי בחנות ספרים ידועה, והתלבטתי מה לקנות כי החלטתי להפתיע את עצמי בספר מיוחד. המוכר המליץ על הספר הזה והבטיח לי ש"זאת לא תהיה טעות, הספר לא יפסיק לטלטל אותך. כל בנאדם שאני פוגש אני ממליץ לו על הספר הזה", בהתחלה קצת חששתי מה745 עמודים, אבל אמרתי לעצמי שאם אתאכזב, אני אבוא במיוחד לאדון מוכר הזה ו'אביא לו בראש'.
אז ברצוני להודות לאותו מוכר שהמליץ לי על הספר הנפלא הזה שמכיל בתוכו דמויות עמוקות ומרגשות שגרמו לי לרצות להתקרב אליהן, עלילה סוחפת ומלאה בטלטלות ימינה-שמאלה-למעלה-למטה.
וכל שנותר לי הוא להמליץ לכם גם להנות מסיפור חיים נפלא שנקרא "איזון... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחרי שקראתי את הספר הזה הוא נכנס מיד לחמישיה הראשונה שלי. זה אחד הספרים הטובים שקראתי: שילוב מושלם בין דמויות עמוקות, מעניינות, שאכפת מהן וכתיבה ספרותית ייחודית ויפה.
מעורר מחשבה על המצב בהודו, על מצב האישה, על העוני, על האחריות המשותפת, על חמלה ועל תקווה - ושם את כל מה שחושבים בסימן שאלה.
ומעבר להכל, יש פה סיפור מצוין.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר שבועט בבטן ומזעזע את הנשמה.
אחד הטובים ביותר שקראתי.
רותקתי מכל מילה שבו, מכל דמות ומכל תיאור.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הספר הזה גורם לחוסר איזון מוחלט.
אין מילים לתאר את תחושת הזעזוע שהספר מותיר על הקורא בסיומו.
אני עדיין חושבת שזה אחד הספרים הכי יפים שקראתי
הדמויות מתוארות בצורה כל כך נוגעת ללב
שאם לרגע היית מאמין שהן קיימות בעולם האמיתי
היית פותח את ליבך וביתך אליהן.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר המשקף את מציאות החיים הקשה, הבלתי נתפסת וההזויה כפי שהייתה בהודו והנה, לצער כולנו, גם כיום.
שלוש דמויות "שוחות" כנגד הזרם בתקווה לחיים טובים, ולו במעט, אך נתקלים בהררי דיכוי המחברים אותם עמוק למה שממנו תמיד ניסו לברוח.
ספר "קשה לעיכול"- מומלץ מאד.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
