ביקורת ספרותית על איזון עדין מאת רוהינטון מיסטרי
ספר מעולה

---

"כל הודי אומלל - אומלל בדרכו שלו"

הנה הודו, כמיליארד ו-300 מיליון נפש. מיליוני עניים מתגלגלים ברחובות, מיליוני הומלסים שמפריעים להתגלגל ברחובות, מיליוני מזוהמים עם גוגול חיידקים, מיליוני נערי חידות בלי תשובות, מיליוני עלובי חיים מחפשים איזה ויקטור הוגו שיתייחס אליהם, מיליוני -

בסדר, אני מודה, גם עלי המספרים האלו גדולים מידי.
בואו נעשה זום-אין:

הנה אישוואר ואחיינו אום, מתגלגלים ברחובות העיר הגדולה בחיפוש אחר עבודה ודירה. מיד אחריהם צועד הוגו ההודי - רוהינטון מיסטרי, ומספר לנו בכישרון רב את קורותיהם. אישוואר ואום הם חייטים מרודים, כלומר עניים מנוסים, כלומר - טוב סדרו את זה איך שבא לכם, והם מוכנים לעבוד קשה ולהתפרנס מיגיע כפיהם לו רק תינתן להם ההזדמנות. הם גם משתדלים לשמור על היגיינה בסיסית, משימה לא טריוויאלית כשהברז השכונתי מועיל להשפריץ את חסדיו לשעות ספורות בלבד. אישוואר הוא הדוד המסור הנמצא על תקן אב ואום הוא נער-חידות שהחיים הגישו לו את חידת הרשע וטוב לו בלי גלגל הצלה.
השניים לא מרפים מחלומם הצנוע על חיים בכבוד, אך נופלים מן הפח אל הפחת ומשם אל הפחתת ואל הפחתתת (עם עלייה לצורך ירידה באמצע). ואתה, הקורא, משתהה מאין לקחו תעצומות נפש כאלו לרוקן את ביצת הרחמים העצמיים לשלולית קטנטנה, ומתמלא רחמים במקומם, כי עם כל דף אימצת אותם קרוב יותר ללבך, וככל שאתה לומד לאהוב אותם יותר ככה עצוב לך יותר.
כל-כך עצוב שאתה רוצה לעשות מהר מהר זום-אאוט ולחשוב שהמספר הגזים, אבל אבא גוריו (המצוטט בהקדמה לספר) תופס לך את היד ואומר - "אתם השוקעים בכורסה ואומרים לעצמכם: אולי זה יבדר אותי... דעו לכם, הדרמה הזאת לא בדיה ולא רומן, הכל אמת", ואתה מתכווץ בכורסה שלך קטן ועלוב כי לקחו את הנחמה היחידה שלך.

ויש כמוהם מיליונים - בכל מיני צורות. וככל שהצורה משונה ומעוררת רחמים יותר - כך האומלל שווה יותר לרב-הקבצנים שעוזר לו לאסוף את רחמי האנשים מן הפח המקרקש. ומתוך המיליונים צצים גם דינה ומאנק, שני גיבורי הספר הנוספים שאשאיר לכם לקרוא עליהם. והנה שוב אישוואר, מתגלגל ברחובות, אבל הפעם כפשוטו (מי שקרא - יבין).

צובט בנשמה, קולח, מדהים וכל-מה-שכתוב-על-הכריכה. מומלץ בחום.
תודה לcujo שבזכותו הגעתי אל הספר.

» ביקורות נוספות של נעמי
» ביקורות נוספות על איזון עדין