ביקורות ספרים על הספר יוליסס [מהדורה מחודשת] - כריכה קשה
|
"חייו של כל אדם הם מצבור של ימים רבים, יום ועוד יום. אנחנו עוברים דרך עצמנו, פוגשים שודדים, רוחות, ענקים, זקנים, צעירים, רעיות, אלמנות, גיסים מגיסי־לב. אבל תמיד פוגשים את עצמנו" (המשפט היפה בספר, עמוד 256).
בשבוע הבא אני טס לחופשה עם אשתי בדבלין. החופשה הקרבה גרמה לי להחליט בשישי האחרון החלטה נחושה כי הפעם, בניגוד לשלושת הניסיונות הקודמים אתחיל ואסיים את הרומן האירי הגדול מכולם, "יוליסס" מאת ג'יימס ג'ויס (הוצאת מחברות לספרות, 1999), שתיאר יום אחד, 16 ביוני 1904, בחייהם של שלושה מתושבי דבלין, סטיבן דדאלוס בן דמותו של ג'ויס עצמו, ליאופולד בלום היהודי, בן דמותו של ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אני נוהגת לקרוא הרבה קלסיקות, ספרים שדורשים קצת מחקר, ידע כללי ובעיקר אורך רוח. את חלקם אני קוראת פעם שניה ולפעמים אף שלישית, כי אני מודעת לעובדה שפעם אחת אינה מספיקה, ושבפעמים הבאות אבין אותו אחרת, אולי באופן עמוק יותר. בכל-זאת, אני לא זוכרת שקראתי אי-פעם ספר ונזהרתי מלומר או לחשוב שאכן קראתי אותו. "יוליסס" הוא לבטח הספר השונה והמשונה ביותר שיצא לי לקרוא, לא רק מבחינת הנושא אלא מבחינת המבנה והכתיבה יוצאי הדופן. בהתאם לכך הייתה גם חווית הקריאה: קראתי לאט, נדרשתי לרמות ריכוז קיצוניות, חזרתי וקראתי פסקות ופרקים מסוימים, נעזרתי ב"מדריך ליוליסס" של חזי ועפ... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאחרונה כתבתי ביקורת על ספר שאני עדיין שקוע בקריאתו. לא כולם אהבו את הרעיון של לרוץ ולספר לחברה לפני שליקקת את כל התבשיל. אני לא יכול להגיד שאין לפחות קמצוץ של טעם בהסתייגותם.
ולכן ,כדי לכפר על העוולה, החלטתי לכתוב על ספר שלפני כחמש עשרה שנים עסקתי במשך חודשים ארוכים בלימודו ובקריאתו והדבר האחרון שאפשר להגיד עליו הוא שלא קראתי אותו מהעמוד הראשון ועד האחרון.
יוליסס הוא ספר קשה לקריאה. מאוד קשה. כל מי שקרא משהו של ג'יימס ג'ויס יודע מראש שזה יהיה ספר קשה. הסופר הוא אחד האינטלקטואלים האמיתיים הגדולים של ראשית המאה העשרים ובכתיבתו יש הרבה רבדים שאני מעז ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איך מתארים עולם שלם במילים? בשביל ביצוע משימה זו צריך ולו מעט מכישרון הכתיבה של ג'ויס. אני אומנם אוהבת את כול הקשור בכתיבה ומילים, אך לא ניחנתי ולו באלפית מכישרונו של זה. בכול זאת אנסה לתאר את חוויתי מן העולם ש-"יוליסס" טומן בחובו.
"יוליסס" אינו ספר פשוט. הוא ארוך למדי (841 עמודים הכתובים בכתב צפוף); מלא באזכורים של ספרות, שירה והיסטוריה שלא תמיד מובנים למי שלא חי בתקופתו של ג'יימס ג'ויס; משובץ באזכורים מן התנ"ך ומן הברית החדשה שחלק נכבד מהם כתוב בלטינית. עם זאת, אני מאמינה שיש בכול הקושי הזה גם מן היופי של הספר. הוא מלא בידע, הוא מאתגר את הקורא בדרכים מתוחכ... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אולי אתם אומרים לעצמכם: למה לי לקרוא ספר בן 890 עמודים, שכל- כולו מתמקד בחייהם של שני אנשים בדבלין: אחד סטודנט ומורה בשם סטיבן דדאלוס ואחד- ליאופולד בלום, פרסומאי ממוצא יהודי, שהמיר את דתו ויוצא למעין מסע ''אודיסאי'' ברחבי דבלין במשך יום תמים אחד. ודאי שמעתם על הספר הזה שהוא אחד מן הרומנים הקשים ביותר לקריאה, ודאי שמעתם על קוראים אשר ניסו להיאבק, עמוד אחר עמוד, בניסיון לקרוא את היצירה בשלמותה ולבסוף להיאנח בשלווה מהולה בסיפוק ולומר בגאון: ''קראתי את יוליסס''. אולי זה מה שאתם חושבים. אני חושב שמדובר בספר נדיר שלא רבים נכתבו כמותו, ספר פראי ואקסצנטרי, מלודרמ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
על יוליסס שמעתי כמובן כבר לפני שנים רבות, אך לא העזתי לנסות ולקרוא את הספר הענק הזה תרתי-משמע, כי ידעתי מראש שהוא איננו קל לקריאה... לעומת זאת קראתי בכיף גדול ובקלות ואפילו באנגלית יצירות אחרות של ג'וייס כמו "דיוקנו של האמן כאיש צעיר" וכן את קובץ הסיפורים הנפלא שלו "דבלינאים", שהיה אחד מהספרים שהייתי חייב לקרוא בקורס לספרות כללית שלקחתי, כשלמדתי באוניברסיטה. דרך-אגב המרצה שלנו בקורס הזה הייתה דוקטור יעל רנן שבדיוק אז הייתה עסוקה בתרגום הספר הזה. זהו בדיוק התרגום שקראתי עכשיו ולדעתי היא עשתה עבודה נהדרת. כאמור זה איננו ספר שהוא פשוט לקריאה, כי בדומה לש... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בסוף זה קרה. סיימתי.
זמן רב שהוא מתלווה אליי לכל מקום על מנת שאגנוב עמוד פה ושם. אך הזכות הגדולה ביותר נזקפת לשבתות, חגים וכעת למשבר הקורונה - תם לו ונשלם יוליסס. וכמו רוב האנשים, שקראתי את חוות דעתם על היצירה, מצאתי עצמי בעיקר מבולבל. פירוש: לעקוב אחר "עלילה" מסורבלת הוא דבר שבעיניי ניתן לפתרון באמצעות אתרים כמו ויקיפדיה שיכולים לעשות סדר רב, אך איך מתגברים על אינספור מחשבות שנעות לאינספור כיוונים? לא צפיתי את האתגר הזה, להיכנס "למחשבות" של הדמויות פשוטו כמשמעו (אפרופו אחד מאבני הפינה לרומן המודרני ולזרם התודעה), ובצורה הכי אותנטית שיש - כאוס מוחלט. א... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יצירת מופת. לבנת חבלה. מעיין נובע. בור בלי תחתית. תיבת נגינה. מעצור לדלת. יקום בכף היד. הבל יצוק. ביצת הפתעה. סם הזייה. קנה של תותח. פלסטיק שרוף. שיר הלל. פגר עופות. סימן שאלה. נזר הבריאה. הר של אשפה. רכבת הרים. שפך ביבים. נוסח תפילה. נעימת קבורה. פרח נדיר. ראש בקיר. תמוה. דפוק. מבריק. חלול. יקר מפז. זול ורדוד. עשרה כוכבים או מינוס תשעה –
והכל נכון. 841 עמודים שהם מפגן להטוטים וירטואוזיים של "לזה אני קוראת ספרות, רבותיי!" באותה נשימה עם "עזבו אתכם שטויות, זה בכלל לא ספרות הדבר הזה, רבותיי!", וגם אחרי שקוראים ומתמוגגים וצולחים – איך אפשר להמליץ? מה אגיד? "תכניס, תכני... המשך לקרוא
46 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
חברים יקרים. זהו לא בולשיט היפסטרי מקושקש, זו לא שטות משתבחת ללא שום ידיעה למה. זה הספר האהוב עליי. למה? אני אסביר. הרבה מאיתנו, נכנסו למאסטרפיס של ג'ויס ומאז ראו בו כ"ויה דה לה רוזה". למה? אין עלילה, הדמויות הן לא דמויות וצריך לעשות פרופסורה בספרות אנגלית בשביל להבין אותו. אבל אני אומר ילדים וילדות, עזבו אתכם. מעבר לעובדה שכן יש בספר עלילה, שמתפקדת כפרודיה נהדרת לאודיסאה הידועה (צריך להיעזר ב"מדריך ליוליסס" הנהדר של חזי ועפר שלח), זה פשוט ספר מצחיק וגם מעניין. הוא פשוט הכל. זרם התודעה, סגנון שג'ויס הצטיין בו כל כך מקבל בו ביטוי עצום כשאנחנו עדים למחשבותיו ... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
את יוליסס התחלתי לקרוא לפני שלוש שנים זה היה בתקופה רגישה . וזה היה ספונטני .
מאחר והז'אנר האהוב עלי בעיקר הם קלאסיקות רוסיות כמו גוגול , פסטרנק , דוסטויבסקי , טולסטוי וכו' לצד ספרי מד"ב , לא התיימרתי להשאיל אותו אבל בסוף נכנעתי . היה בי מן רצון להוכיח לעצמי שאני יכול .
הייתי יושב וקורא לאט לאט , מתמרח עם כל דף מה שריתק אותי זה הכאוס של ג'ויס - החוסר היגיון טוטאלי , הרגשתי שמישהו מחזיק לי את הידיים ומכריח אותי לרקוד , תרקוד הם אומרים לי ולא משנה איך העיקר תרקוד וככה הספר בנוי - אין היגיון .. זו רומנטיקה של תקופה , של יום , של סדר מסוים , של תהיות ומחשבות אין סופ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ההיפסטרים יהללו, בעלי חוש התמצאות (לא משוחד) יעברו בדילוג לספר הבא... ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
כל יום הולדת אני קונה לעצמי ספרים. מין מנהג שכזה. ביום הולדת האחרון קניתי את "יוליסס" ואת "הגיבן מנוטרדאם". המוכרת בחנות הסתכלה על הספרים, ואמרה לי "יוליסס? בהצלחה עם זה.אני התייאשתי". לא הבנתי על מה המהומה. נכון, ספר עב כרס, אבל התמודדתי כבר עם ספרים עבי כרס.
"יוליסס" נח לו על המדף למשך שנה, עד שהחלטתי שזה הזמן, it's now or never. אז לקחתי את יוליסס לידיי, והתחלתי לקרוא.
ואז נרדמתי.
והתעוררתי.
חזרתי לקרוא.
ושוב פעם נרדמתי.
וחוזר חלילה.
וסוף סוף, לאחר 3 שבועות, הצלחתי לסיים את "יוליסס".
ידעתי למה אני נכנס שהתחלתי את הספר. קראתי כבר את ג'ויס,וידעתי שג'ויס לא עושה הנח... המשך לקרוא
44 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כל התשבוחות, הקילוסים, ההשמצות והגידופים מחמיצים את אחת ממעלותיו של ספר חובק כל זה - הוא מצחיק בטירוף. אז נכון זה לא רם אורן ונתבעות מהקורא תביעות חמורות , אך ברגע שמתרחש החיבור עולם שלם נפתח בפניו. זהו ספר שילווה אתכם עד יום מותכם יעורר השראה, יסעיר, ירתק - ויצחיק אתכם בטירוף. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מנגיעה מזערית, ראשונית, שטחית וחלקית שלי בספר, נראה לי שאפשר לומר שלספר הזה יש כנראה איזה 20 רמות של הנאה שאפשר להנות ממנו.
כלומר, אדם שלמד / קרא / התוודא ללא מעט שירה שנפרשת על פני מאה שלמה לפחות (ולא הנוכחית) - ג'והן מילטון, ויליאם בלייק, וודסוורת, שייקספיר, פרסי שלי, גתה, דנטה, ועוד ועוד; מיתולוגיה; לטינית; היסטוריה; אנתולוגיה; הברית החדשה; שירה יוונית; אפלטון, הומרוס, ועוד די הרבה קלאסיקות - אדם כזה יוכל להגיע לרמה די טובה של הנאה מהטקסט במידה והספר הוא לטעמו. וזה מכיוון שהמשפטים בספר הזה באלפיהם מקפלים בתוכם רמיזות לטקסטים הללו, תדיר שזורים ציטוטים מתוכ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש 4 ספרים בסה"כ שהתחלתי לקרוא ולא סיימתי.
זה הראשון שבהם.
פשוט מייגע.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר מילה במילה מתחילתו ועד סופו וגם חלק נכבד של הערות השולים.
מה אפשר להגיד על הספר?
נתחיל במה שאין בו:
עלילה...
חד חלק קצר וקולע לספר אין שום עלילה ואין בו שום "סיפור" כפי שכל אדם סביר מבין את המילים עלילה וסיפור...אז לא לטרוח לחפש בכלל.
הספר פשוט מתאר ביחס של אחד לאחד יום בחיים של אדם ממוצע...מה זאת אומרת אחד לאחד? זאת אומרת שהזמן שיקח לכם לקרוא למשל את ארוחת הצהרים של הגיבור יקח לכם כאורך הזמן שלה...אז פשוט תתכוננו לקרוא 20 דקות של הכנת ארוחת בוקר...רבע שעה של עשיית צרכים בשרותים...10 דקות של נסיעה בחשמלית...שעה בהלוויה...שלוש שעות בפאב...וכו' וכו'...... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שמעתי שיש איש אחד שהצליח לקרא את כל הספר השאר רק מדברים אודותיו.
אני הצלחתי להתגבר על כ-10 עמודים פני שהחזרתי לספריה. בספריות שמור כחדש מעניין למה?(:... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
רציתי ללחוץ "אהבתי" לכל הביקורות שנכתבו עד עכשיו אבל נראה לי שיש כאן קצת פרדוקס. כל הביקורות כאן הם נכונות עם ה5 כוכבים או עם האחד. אני באופן אישי לא הצלחתי לסיים את הספר אבל אני לא חושב כי הוא לא ספר טוב אלא רק בגלל שהוא בלתי אפשרי לקריאה לאנשים נורמלים שהם לא מורים לספרות. לכן אני ממליץ למורים לספרות כן לקרוא את הספר אולי הם יצליחו להנות ממנו(ואין ספק שיש ממה)...... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
משהו הכביד עלי, מהרגע בו שמעתי על הספר יוליסס, ועד שקראתי אותו לראשונה, לפני כעשור. תחושה שנוצרה מפי השמועה ומדברי מבקרי ספרות מכובדים. אך הכבדות נעלמה ברגע בו התחלתי לקרוא את הספר המופלא הזה. והתחלפה בתחושת ריחוף בתוך פאזל בן אלף חלקים. שכן יוליסס הוא ספר מורכב ותובעני, אך מאוד מתגמל: מצחיק, חכם, מוזיקלי ובעיקר שונה מכל מה שהכרתי.
הקריאה ביוליסס משימתית למדי: לעיתים קרובות על הקורא להיות מרוכז ולשתף פעולה פן יתק חוט המחשבה ויסחוף אותו החוצה מהספר. אולם לרוב כל כך מהנה לקרוא בו, עד כדי צער על כל דף שנהפך, בעיקר כשאנו צועדים בעקבותיו של ליאופולד בלום ה... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עם תום המאה ה-20 נערכה רשימה של הספרים הגדולים של המאה,בראש הרשימה התייצב בגאון יוליסס של ג'יימס ג'ויס.
החלטתי שאם הוא נבחר (לא ברור ע"י מי) כנראה שיש דברים בגו.התחלתי לקרוא ... ולא הבנתי למה חותר המחבר.פרק שניים שלושה ... הרמתי ידיים.חשבתי שהמחבר רומז לדברים מהנצרות (שאינני בקיא בה) או לאירועים בתוך האימפריה הבריטית שחמקו מגבול ידיעותיי.אני שמח לקרוא שעוד קוראים חושבים כמוני על הספר.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאחר כמה נסיונות כושלים לקרוא את הספר הזה כפי שאני רגילה לקרוא ספרים, מההתחלה ועד הסוף, גיליתי אתמול שיש בספר הזה חן מסוים אם פשוט פותחים אותו בתת פרק כלשהו וקוראים.
במקרה כזה אתם יכולים לגלות שיש בו ליריקה ואפילו הומור שאותו קרוב למדי מבינים רק האירים או אלה שיודעים את כל כתבי שייקספיר בע"פ ורצוי גם את הברית החדשה.
עקרונית אני חושבת שהספר הזה בנוי תמונות תמונות שהמוח הפשוט שלי לא מצליח לחבר לכדי סיפור או מחזה או כל צורה הרמונית אחרת.
נראה לי ששיטת הפירוק לגורמים קטנים זו השיטה הטובה היחידה, לאלה שכמוני בכל זאת משהו בספר מושך אותם, . ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חברס,המלך הוא עירום.
גדול סופרי אירלנד?!....אני לא רוצה לקלל רק אומר
חבל על הזמן של כולנו.לילה טוב.
רע!... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר איום.
מעבר להיותו נטול עלילה לחלוטין, נקודה עליה מסכימים כולם, יש לשים לב גם לחוסר ההתרחשות אף ברמת המשפט: רוב הספר בנוי מגיבוב אינסופי של נושאים ללא נשואים: עצמים. מקומות. יצירות. שמות. כולם מופרדים. בנקודות. ללא פעלים.
גם השמות והמקומות, חזקה עליהם שלא יוזכרו בשנית. תפקידם, רק להרחיב את היריעה הוירטואלית שהספר נשען עליה.
בדומה לכך הסופר מקפיד לאזכר בשנינות מדומה כל יצירה שהיתה ידועה אז בעולם המערבי. התוצאה היא שיא חדש למושג טרחנות.
ג'יימס ג'ויס קרא תיגר על המאפיינים הבסיסיים ביותר של הכתיבה והסיפורת, והצליח ליצור את הספר הגרוע והמשעמם ביותר ש... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אפתח בוידוי: עוד לפני גמר הספר נכנסתי לאתר זה, לערך זה, רפרתי קלות על סמל כוכביו ולחצתי על הלחצן שאמר- "ספר מעולה". קרי, הצבעתי לפני שגמרתי את הספר.
למה? ובכן לשאלה למה אין אף פעם תשובה אחת ויחידה (אלא אם כן התשובה היא "ככה"). מצד אחד היבטתי על צמד המילים "ספר מעולה" ואמרתי לעצמי "פרדוקס?, הספר מעולה". והוא אכן מעולה, כבר מן העמוד הראשון, כבר מן הרעיון. מצד שני חששתי שאסיים את חיי לפני שאסיים את הספר. וכאן בהחלט ניתן לציין- מדובר בספר מפרך לקריאה.
ומצד שלישי התפלפלתי ביני לביני כי אין זה משנה אם קראתי את המילה האחרונה בספר או אם לאו- כי הספר הזה (כמו הרבה אחרים) ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בתור קלאסיקה, אין ספק שמעטים אלו האמיצים המצליחים לחצות את יוליסס בשלום. לצערי אינני אחד מהם.
מזל שיש כאלה שמכריחים אותם ואפשר למצוא ברשת כמה
רוּחַ וְצִלְצוּלִים – קלאסיקות ספרותיות מנקודת מבטה של סטודנטית מתוסכלת למדעי הרוח
יוליסס. כבר בתחילת הסמסטר התנוסס לו השם הזה בתחתית הסילבוס של "ספרות מופת המערב ב'", נועץ בי מבט מאיים, טורד את מנוחתי.
כל הקלאסיקות שקראתי במהלך יותר משנתיים של תואר ראשון בפקולטה למדעי הרוח החווירו לעומת כובד משקלה (תרתי משמע) של יצירת המופת המודרנית הזו, פרי עטו של גדול סופרי אירלנד. הכרך העבה הציב בפניי אתגר שלעומתו ... המשך לקרוא
61 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|