ספרים שזוכים בפרסים שמתם לב שהרבה פעמים קורה שסופרים שזוכים בפרסי ספרות נחשבים (נובל למשל)או בהערכת האקדמיה, הם סופרים שממש קשה לסיים ספר אחד שלהם. אני לא בטוח שאנחנו אינטליגנטים פחות ממעניקי הפרס, ולכן עולה התהיה על מניעי נותני הפרס. אולי מנסים לגרום לסופרים האלה לנוח על זרי הדפנה ולהפסיק לכתוב???

המדד לעמידת ספר במבחן הזמן הוא :כמה הספר נוגע בקוראים גם לאחר 50 -100 שנה ?! דוגמאות לא חסרות :אל תיגע בזמיר , האסופית, הקלברי -פין,נשים קטנות, והיום אינו כלה ,סיפורי ניק אדמאס ,הקץ לנשק, אלתרמן ,גולדברג, גוטמן .וזה רק רשימה מהזיכרון.

ל-Bookworm
העמידה במבחן הזמן נראית אכן מועמד סביר יותר למדד מאשר מספר הקוראים, אך גם זה מדד בעייתי: 1. כמה זמן? 2. מה פירוש הדבר ש"יצירה עמדה במבחן הזמן" לאחר זמן X? האם פירוש הדבר שיש לה קוראים רבים לאחר זמן X? או שמא שהיא נותרת בתודעה התרבותית לאחר זמן X אף שאין לה בהכרח קוראים רבים? 3. מה לגבי הכיוון השני? האם אין יצירות מופת שאינן צולחות את מבחן הזמן? כמו כן, העמידה במבחן הזמן תלויה גם בערכים תרבותיים ובתהפוכות היסטוריות. יצירה של שבט אינדיאני ביערות האמזונס תהיה יצירת מופת לפי הגדרה זו אם השבט ישרוד מאות שנים מזמן כתיבתה אך תחדל להיות כזו אם "הקידמה" תשיג את השבט ותרבותו תיעלם. הקיצור, קשה להגדיר איכות של יצירה באופן מדוייק שכן בכל הערכה של יצירה יש משהו סובייקטיבי. אבל "מבחן הזמן", הדורש עדיין הגדרה מדוייקת יותר, אכן עשוי לתת אינדיקציה חלקית.

בעיני יש מדד לאיכותו של ספר אני חושב שכל יצירת ספרות (שאינה כתב פלסתר - ראה ערך "הפרוטוקולים של זקני ציון" , "מיין קמפף" ואחרים) שעמדה במבחן הזמן היא יצירת מופת. כמובן שניתן תמיד לטעון שגם זמן הוא סובייקטיבי. אחד יאמר 10 שנים והאחר יאמר 100. אפשר להתפשר על 50. העניין הוא שרב מכר אין בו כלל כדי להעיד על איכותו של ספר אלא אם יהיה כזה כעבור שנים רבות ולא חסרים כאלה. מדוסטוייבסקי מחד (וגם כאן לא כל ספריו) ועד טולקין מאידך (ושוב לא הכל - הסילמליריון לא עומד בקנה אחד עם שר הטבעות). מעל כולם מתנוסס לו בגאון התנ"ך שבאמת עמד בכל מבחן זמן אפשרי אם כי לא בטוח שהוא יצירה ספרותית פר אקסלנס ויש אף שיאמרו שקטעים בו הם כתבי פלסתר...
לפי המדד הזה יוליסס הוא יצירת מופת. אני אספר לכם את רשמיי עליו בעוד קצת יותר מ-20 שנה. הוא יושב לו בספרייה שלי מחכה שאצא לפנסיה. אז הבטחתי לעצמי שאקרא אותו.

ל - Night angel
אינני יודע מהו המדד ליצירה איכותית, להערכתי אין מדד אובייקטיבי לכך. אבל אני משוכנע שכמות הקוראים אינה המדד. אם ניקח דוגמא קיצונית, "הפרוטוקולים של זקני ציון" היו רב-מכר היסטרי (ולמרבה הצער "היצירה" נמכרת היטב גם בעולם האיסלאמי של היום), אבל שום בן-תרבות לא יטען שזוהי יצירת מופת.

עמיר היקר גם אני לא בא מתחום הספרות, אני מעשיר את עצמי בדיוק כפי שתיארת, חלק מבין, חלק פחות ועם קומץ אני כלל לא מנסה.
אין לי את היומרות בלקבוע מה היא יצירת מופת ומה לא. לעניות דעתי ההחלטה אם יצירה טובה או לא, היא סובייקטיבית לחלוטין ואין עליה מונופול.
ואני מוכרח להדגיש, לא יצאתי חוצץ כנגד מעמד הספר כיצירת מופת, הוא כתוב בתיחכום, הוא מורכב להפליא והוא מושקע ללא צל של ספק, אך צר לי, הוא לא מעניין או מגרה את הקורא להמשיך לקרוא אותו ופה אני חושב שהוא חוטא למטרה.

ובאשר להערתך על רבי המכר, יוליסס נמכר כרב מכר מיד עם יציאתו לדפוס...
השאלה היא האם זה שההמונים קראו אותו והחוו את דעתם על ספר שנחשב כפורץ מוסכמויות באותה תקופה, לא תרם למעמדו כיצירת מופת?

בכל מקרה נהניתי להתפלמס איתך :) שתהיה שבת נפלאה

למה אפרוריים? אני אינני איש שלמד ספרות, רחוק מאד מזה, אני בא מעולם המדעים המדוייקים. אין לי שום יומרה לקבוע מה איכותי ומה לא, אבל דבר אחד אני יודע בוודאות, וזה שכמות לא שווה לאיכות. את מרבית רבי המכר לא קראתי וגם אין בכוונתי לקרוא. יש אנשים שעל הטעם שלהם ניתן לסמוך יותר מאשר של אחרים, הם לא אפרוריים, הם מייצגים מגוון רחב של דעות, ובסופו של דבר הם אלה שקובעים בעיניי מה איכותי ומה לא. אמנות זו לא דמוקרטיה, ולא כל דבר אני בהכרח מבין. אני מנסה להבין, בעיקר כדי להעשיר את העולם הרוחני שלי.

מיכאל היקר ככל שאני חושב על זה, אני יותר ויותר מבין ומסכים עם הביקורת שכתבת ... :)

אגב נראה לי שמצאתי את הגדולה של היצירה הזו....היא זכתה בתארים שלה ככל הנראה עקב הפולמוס שהיא עוררה על עצם היותה משעממת או לא...

לעולם נפלא נורא כאשר אתה מדרג או מודד כל דבר שהוא, אתה חייב לעבוד עם נתונים מספריים, שכן אם לא אז את מה אתה בדיוק מודד ולמה?

ברור שמספר הקוראים הוא חלק מהמדד הזה, שאר המדדים כמו איכות הכתיבה שבכך אני מתכוון לעושר השפה, ניסוחים ותיאורים מדוייקים ולא מרוחים או אם תרצה מצב בו כשאתה קורא ספר אתה מבין בדיוק למה הסופר התכוון בתיאור סיטואציות ולא נשאר עם סימני שאלה שלא קשורים כלל לעלילה עצמה, וכן הלאה, וכל זה מסתכם בסופו של דבר למספר האנשים שאהבו את הספר, את העלילה ואת המסר.
נקודה למחשבה, מי אתה חושב קיטלג את יוליסס בתור אחד ממאה הרומנים הטובים ביותר שנכתבו? אנשים מן היישוב שהצליחו לקרוא והבינו את העלילה והמסר (עד כמה משעמם שהוא יכול להיות...)? או אותם אנשים אפרוריים שיושבים בצמתי ההכרעה בכל מיני מוסדות ואוניברסיטאות למינהם והחליטו שעל פי הקריטריונים הספרותיים כהנה וכהנה ועל פי המסר והתיחכום או כל שטות אחרת, זה ספר טוב?
האם זו דרך טובה יותר בעינך למדוד איכות של ספר?

ל - night angel
איכות הספר, אתה כותב, נמדדת לפי: 1. כמות האנשים שקראה אותו? לדעתי זה אינו בהכרח מדד לאיכות. 2. איכות הכתיבה? ודאי, אבל איך מודדים את איכות הכתיבה? 3. מספר האנשים שאהבו את המסר והעלילה - כמו 1. לדעתי אין זה מדד.

אכן, אינני מכיר מדד אובייקטיבי לאיכותו של ספר. אבל ודאי הוא שמספר הקוראים אינו מדד. סביר כי יותר אנשים קראו את ספרי הרלן קובן (כולל אותי, אני אוהב את ספריו) מאשר את ספריו של פרוסט (שהם לדעתי יצירות מופת נדירות). מבין אלו שקראו גם את קובן וגם את פרוסט, רוב מכריע יקבע כי ספריו של פרוסט איכותיים יותר.

עמיר מה שאתה מתאר זאת בדיוק הבעיה... מי קבע שזאת יצירת מופת? איזה קריטריון קובע את זה? עובי הספר? מורכבות הסיפור? הציור על העטיפה? שם ומוניטין הסופר?

אם נפשט את הנושא, בסופו של דבר איכות הספר היא סובייקטיבית ונמדדת על פי כמות האנשים שקראה אותו, איכות הכתיבה ומספר האנשים שאהבו את המסר והעלילה...

כאן מתואר מצב קיצון (ראיה לכך אתה יכול למצוא בין המגיבים וכותבי הביקורות) שבו רוב האנשים לא סיימו אפילו מספר פרקים בודדים שלא נאמר סיימו לקרוא את כולו...
אני אפילו נוטה להאמין שבני משפחתו של הסופר עצמו, כולל אימו מולידתו, לא קראו אותו מפאת הייאוש שפשה בעצמותיהם לנוכח אימת השיעמום..... ואין אני חושב שלקרוא אותו מעיד על מאמץ אינטלקטואלי מדהים או יוצא דופן, שכן הפער הוא לא בהבנה של הכתוב או במסר אלא פונקציה פשוטה של חוסר עניין בסיפור עצמו.

ראיה לכך ניתן למצוא כאשר מסתכלים על סופרים דגולים אחרים, אשר לקרוא אותם זאת משימה לא פשוטה כלל וכלל אך המסר והסיפור הוא קליט והקורא מגלה עניין ודוחף קדימה לקרוא עוד ולגלות עוד רובד בסיפור, עוד הסתעפות, עוד רעיון מקורי וזו ידידי הגדולה האמיתית של הספר והסופר ולא כמו במקרה בו עסקינן, עוד ביזבוז של חומר גלם משובח על חשבון יערות האמזונס המצטמקים, מעשה שאם אתה שואל אותי מעיד על חוסר התחשבות של הסופר באיכות הסביבה...

אגב מיכאל אהבתי את השנינות "אבירי יוליסס" יכול להיות גם שם נהדר לספר המשך לשובר המדפים המדובר...

האם קראת את הספר? אם קראת ספרי לעם ישראל את שחווית משום שכמו שמעטים מאתנו טיפסו לאוורסט כך מעטים בינינו הצליחו לקרוא את הספר הזה מראשיתו עד סופו הייתי ממליץ לחלק אות אבירות מיוחד (במרכזו הציור המופיע על הכריכה לאלו ש"גמעו בשקיקה" את עשרות אלפי המילים הכתובות.
בראש מסדר אבירי יוליסס הייתי מעמיד את המתרגם-גם לקרוא וגם לתרגם הישג באמת יוצא דופן.

בהחלט מאתגר!

ואולי לא ... אולי זה פשוט ספר טוב שמצריך הרבה סבלנות והשקעה. עדיין לא קראתי, אבל לא הייתי פוסל אותו ואני בהחלט מעריך את מי שמוכן להשקיע מאמץ אינטלקטואלי גדול בשביל יצירה שנחשבת יצירת מופת.

מיכאל אתה כל כך צודק! מה שאני הולך לכתוב כאן אולי ירגיז כמה אנשים אבל לאור כל הביקורות על הספר הזה אני חייב להגיב... אני מתוודה לא קראתי את הספר מלבד התקציר שעל גבו...ובאופן אישי רק מלקרוא את שמו, עיני מתחילות להעצם....

זה פשוט מדהים כי לא נראה לי שאי פעם נתקלתי בתופעה כזו שכמעט כל מי שכתב ביקורת על הספר לחיוב או לשלילה מציין שהוא נורא קשה להבנה, קריאה, מתחיל לאט, ממשיך לאט, לא סיים אותו, וכן הלאה......

אני מאמין כי ישנם ספרים אחרים לקרוא, הרבה יותר טובים ממשקולת האבק הנוראית הזאת שאפילו בתקציר יכולה לפתור נדודי שינה...

ושיא הביקורת שלי על הספר הזה מסתכמת בדברי אחד המבקרים כאן שכתב בזו הלשון "חברים, המלך הוא עירום" ואני כל כך מסכים איתו מכיוון שזה מצטייר בעיני כאילו הספר הזה נקרא רק לשם הרושם החיצוני, ואם ברושם חיצוני עסקינן אז ישנם ספרים אחרים שיישמעו טוב בשיחות סלון יאפיות בהן ניתן יהיה לספר בהתלהבות מעושה "כן אני בדיוק קורא את יולסס, נורא עמוק ובעל משמעות..."
נו באמת.... למה לעשות את זה לעצמכם...??

תודה על הכנות! מעטים מודים בכך שלא הצליחו לקרוא את הספר.