הספר נראה בסדר מבחוץ של איילת פרטוש עבו המתין לי על המדף מיום צאתו לאור
כי הייתי זקוקה להתכוננות נפשית ולהמון אוויר כדי לקרוא אותו . כיוון שספרים על מוות
ופרידה של ילדים מהורים לא קלים לעיכול בכל מצב , ובפרט שהמוות מגיע בעקבות
התמודדות קשה מנשוא עם מחלת הסרטן הפתאומית שאי... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
אשמת השורדים שבה ומכה בנו, על כל מי שאיבדנו, שהכרנו והשארנו מאחור. חמישים שנה בדיוק אחרי יום הכיפורים, היא כבר לא מנת חלקם של בודדים, של חיילים, אלא של אומה שלמה. בכל צעד ושעל היא דולקת אחרינו, מבחוץ אולי הכול נראה בסדר, אבל מבפנים, הכול חרב.
יובל למלחמת יום כיפור, מוצא עצמו שלומ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
זהו ספר על משפחה שעלתה מעירק בשנים המוקדמות של המדינה. מראה את התנהלות המשפחה של זוג ו 3 בנות כשאב המשפחה קובע את הטון והאמא עושה הכל כדי להימנע ממריבות. המוטיב שחוזר ללא הרף: אבא עצבני. חיי המשפחה היומיומיים דחוסים בספר כמו יומן מלא תוכן מפורט הנקרא במהירות רבה ודי מלחיץ.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
לא קל לאבד הורה. וזה לא משנה אם זה קורה בפתאומיות, ואין הכנה מוקדמת, או שזה קורה בתהליך מתמשך ואז לומדים מדי יום ביומו איך לתרגל את הפרידה. לאבד הורה זה לאבד חלק מעצמך. האחיזה שלך בעולם מתרופפת כשההורה איננו. זו עוד שכבת מגן, וכשהיא מתקלפת מעלינו אנחנו חשופים יותר, וזה הרגע בו אנ... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לב לבן כל כך? יותר נכון, ספר חופר כל כך.
לסופר שכתב אותו קוראים 'חוויאר מריאס'. או יותר נכון, 'חופר מריאס'. או עוד יותר נכון, 'חופר נמאס'.
לא אגזים אם אומר שהדבר היחיד שלא מעייף בספר הזה, הוא הכריכה (אלא אם כן אתה נער מתבגר שטוף הורמונים, ואז גם הכריכה תעייף אותך בשלב מסויים...)
***
ב... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני מרגישה קצת יוצאת דופן, אבל, ממש ספר בינוני. מתאים לרשום על פיו תסריט שעם שחקנים טובים יוכל להמריא. העלילה מעניינת אמנם אבל יותר מאולצת מאשר זורמת וסוחפת. הפסיכולוגיה קלישאתית במידה מביכה, הסיום המפתיע משהו יותר מודבק ממסעיר. בקיצור- בעיקר מופתעת מן התגובות הנלהבות.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר חביב, ועם זאת הפלפולים והציטוטים הפסיכולוגיים
שיעממו אותי. מה שעניין אלו סיפורי המטופלים ושל המחברת וזהו.
לא התלהבתי בקיצור.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מאז "מוצרט לא היה יהודי" אני שמח על כל ספר שיוצא תחת ידה של גבריאלה אביגור רותם. כשהבחנתי בו בחנות הספרים, רכשתי אותו, כשציפיותיי היו להנאה מספרות טובה.
ואכן תחילת הספר לא איכזבה.
גיבורת הספר היא: ראשונה (שם של ילדה!), שגילה הוא בין 7-8, החיה בקיבוץ של פעם, עם לינה משותפת בבית הילדי... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לא יודעת.
כן זו לא ממש ביקורת מקיפה. זה מסוג הספרים שלדעתי מוכיחים שכתיבה טובה לכשעצמה לא תמיד מספקת את הסחורה. כדי להשלים את התמונה צריך שלכתיבה יחבור סיפור שהקורא במקרה הזה - אני, ימצא בו עניין. גיבורים שהולכים איתך לאורך כל הדרך ויש לך עניין בהם.
סיימתי את הקריאה בתחושה של נ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הספר הזה נפתח בתיאור עוכר שלווה – אם צופה מבעד לחלון בארץ זרה בנכדותיה שעל קיומן לא ידעה עד לא מכבר. ביתה היחידה מתנכרת לה, ואנחנו מגלים בהמשך שבמשך שנים מטשטשת כל פרט על חייה ועל מקום המצאה – חומקת מאימה. הקורא הממוצע מיד נדרך. ועוד יותר ממנו – הקוראת שהיא גם אימא לילדים. הם ח... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בעידן שלנו, נדמה שהסטואיקנים לא היו שורדים. אנחנו בעידן שבו מדגישים כי חשוב לפרוק את הכאב, להתמרר מדי פעם זה בסדר. לא לתמיד, אבל זו לא בושה לחשוף את העובדה שאת/ה פגיע/ה. ובו בזמן, הרבה דברים מהגיגיו למי שנחשב כאחד השליטים הנאורים ביותר בתולדות האנושות, רלוונטיים אלינו גם אם זה נד... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
מתחיל מצויין, ולאט לאט גולש מטה אל החוסר עניין. המשכתי, אולי ..
נטשתי באמצעו.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
מסתבר שהיה כפר אנגלי שנקרא אימבר שפונה מתושביו ב 1943 על ידי משרד המלחמה הבריטי (היום משרד ההגנה), כדי לאפשר לצבא האמריקאי שטח אימונים לקראת הפלישה לנורמנדי. הוא היה, כך נכתב, אחד משישה כפרים שהופקעו מרשות בעליהם ופונו, כדי להשתמש בהם לצורך אימונים. מסתבר, למרבה העצב, שלמרות שהו... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הרומן הזה הוא רומן אפיסטולרי (רומן מכתבים) בין מיקלה בן העשרים פלוס, לאמו, אחותו וסובביו, כשהוא עצמו בכלל באנגליה והשאר נותרו באיטליה. צריך לכוון פיסטול לרקה כדי להתמיד ברומן זה, שאין בו כלום והוא מתחיל מכלום ונגמר בכלום.
לא כל הסיפור עוסק במכתבים. אבל בבסיסו הוא בנוי כך שאמו ש... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לאחרונה נהיה טרנדי לכתוב ספרים שהדמויות שמאכלסות אותם משתייכות לאחת משתי קבוצות הסיכון המרכזיות והעיקריות.
יש כל כך הרבה ספרים כאלו שיצאו בשנים האחרונות, שאני בטח גם שכחתי חלק מהם (אוי לא, אני מקווה שאין לי דמנציה!) וגם אם אזכור את הכל, ממש לא בכוונתי למנות כאן את כולם כי אין ל... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
הזוי אך מרתק❗
הספר מספר על אהבה גדולה שמתנפצת ככה פתאום, לכאורה ללא סיבה.
היא אלישה ציירת מוכשרת, והוא גבריאל צלם מפורסם. הם חיים את החלום
של זוגיות אוהבת ומפרגנת, עד שמגיע השבר. והכול מתרסק.
הוא נרצח, עליה נגזרת האשמה. והיא שותקת ושותקת..
לאחר כשש שנים של שתיקה, נכנס לתמונה ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר ראשון שאני קוראת של הסופרת הזו
צריך להתרגל לסגנון הכתיבה הרצופה והחסרה כמעט פסקאות
לקח לי קצת זמן לצלול לתוך ההווי והקשרים ולחוש את הנפשות הפועלות
אך ברגע שעברתי את המכשול, לא יכולתי להניח את הספר מידי עד לפיענוח כל אותם דברים
שחיכו להתברר... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
לאחר שקראתי את הסקירה על הספר בעתון הארץ מאד סיקרן אותי ולקחתי אותו. אכזבתי היא גדולה. שום מחמאה שכתבה המבקרת גילי איזיקויץ לא התממשה. יתכן שחלק מהבעיה הוא התרגום. כנראה בספר יש הומור אנגלי שלא בא לידי ביטוי בספר בעברית. הספר משעמם, רויו בפרטים, אין בו מתח ואין בו שום ארוע מלבד ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יהושע הצליח לרקוח הפעם נובלה שאין בה ולא שום כלום. זר כי נקלע לשם, היה תוהה על ההדים החוזרים אליו מן הקירות.
רקלה, עוד מעט בת-מצווה, לומדת על מוצאה היהודי עם עוד ארבע בנות יהודיות אצל רב ישראלי, המרייר עליהן. אביה אוסר עליה להשתתף במופע בכנסיה, כדי שלא ממש תחשף לנצרות. הוא גם אמור... המשך לקרוא
46 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מצוין.
מרתק ומושך מאוד.
כל מלה נוספת - מיותרת.
מומלץ !
... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|