סיפור חיים קשה משתלב בסיפור חיים קשה מאוד, אבל מגעו של הרומן דווקא רך ומלטף כקטיפה. ככה זה כשאנושיות בוקעת מכל שורה ומכל מילה בו. לשתי הגיבורות שם זהה, ולא פופולרי במיוחד (נינה). ואם נראה לכם שזה גורע מאמינות הסיפור, תשאלו את גברת מקריות לדעתה. מה שכן, אני בספק אם היא תענה לכם. כשהיא הייתה קטנה אבא אלוהים ציווה עליה לא לדבר עם זרים. רק לחרוץ את גורלם.

חוץ מזה נמצא ברומן הקטן (גדול) הזה עוד כמה דמויות נוכחות נפקדות, שהימצאותן הערטילאית מקרינות על הסיפור. הראשונה היא העיר תל אביב. לא תל אביב של מעלה, של הצפון הזוהר ושל מגדלי היוקרה, אלא תל אביב של מטה, של הדרום, של משכנות העוני. גם כאן מאירה ניצן פינות חמד נסתרות בכרך המאובק, פיזית ומטפורית, באופן שמשווה לשכונות העוני האלה מראה אחר, ציורי משהו, חם ואנושי.

השנייה היא אתי הילסום, היהודייה שנספתה בשואה. להילסום השפעה מכרעת על הדמות הראשית בסיפורינו, כשקטעים מיומנה של הילסום, "חיים כרותים", מצוטטים על ידה לאורך כל הספר, במקומות המתאימים ביותר. "הכול מקרי, או שום דבר אינו מקרי", מתלבטת אתי. "אילו האמנתי בחלק הראשון של המשפט, לא הייתי מסוגלת להמשיך לחיות, אבל עדיין אינני משוכנעת לגמרי באמיתות החלק השני". ואני אומר: אילו האמנתי בחלק השני של המשפט, הייתי מסוגל להמשיך לחיות, אבל אני משוכנע לגמרי באמיתות החלק הראשון... שאלתי אפילו את גברת מקריות, אבל היא לא ענתה לי. רק צחקה צחוק מבשר רעות וחשפה טור שיניים צהובות. וחדות כתער.
"אלוהים, טוב ויפה לחיות בעולמך, למרות כל מה שאנחנו, בני האדם מעוללים זה לזה", מצוטטת הילסום. ויש מי שיאמר: אלוהים, טוב ויפה לחיות בעולמך למרות כל מה שאתה, הכול יכול, מעולל לנו.

השלישית היא הסופרת עצמה, שאחרי רומן ביכורים נפלא הצליחה להתעלות וללדת לו אח קטן ונפלא לא פחות. את הספר קיבלתי מהסופרת עצמה, עם הקדשה אישית מרגשת, אבל את צמד המילים הקר והמנוכר "גילוי נאות" אמיר ב"תגלית נעימה". אז אם תבטיחו לשמור סוד ולא לגלות לאף אחד, אלחש לכם באוזן שטל ניצן היא לא רק סופרת (ומשוררת ומתרגמת ועורכת, ועוד כמה דברים שבטח שכחתי) מוכשרת בטירוף. היא גם אדם נפלא. אז מה הפלא שהסיפור כאן משפריץ אנושיות?

אבל מי שבאמת גונב פה את ההצגה הוא חתול, חתול בשם אלביס. בדומה לספרה הקודם, שם כיכבה שרה, ספק חתולת רחוב ספק חתולת בית שאלכס הגיבור מאמץ אל חיקו, גם כאן החתול כבש אותי לגמרי. שהרי ידוע לכל שהחתול היא חיה אצילית, על אחת כמה וכמה כיש לה זנב כתום. גם אם היא נעלמת ונאלמת להרבה יותר מדי זמן וגורמת לי לאי אילו רגעים של דאגה. העיקר שהיא חוזרת בסוף ואני יכול לשחרר אנחת רווחה.

גיבורת הספר- נינה שמה, רוכבת על אופניה ברחובות תל-אביב. וכמו הרכיבה על האופניים שהיא לרוב קצרה ותכליתית- כך גם הספר הזה. יחסית קצר, הקורא נמצא בתנועה יחד עם נינה המדוושת לה ברחובות העיר: רחוב הקונגרס, קורדוברו, הר ציון, צ'לנוב, ועוד. כיף להכיר ולראות מול העיניים את מקום ההתרחשות. אני אוהבת את זה. זה דבר שמחבר אותי במיידית לסיפור.

וטל ניצן כל כך יודעת לכתוב סיפור! הדמויות עגולות, בעלות אופי ונוכחות.

נינה היא בחורה צעירה שמאחוריה עבר רווי וגדוש של בליינות לילית הרסנית המלווה בהרבה אלכוהול, גראס, וסקס מזדמן. היא משאירה את כל זה מאחוריה, מוצאת עבודה כשליחה על אופניים,כשבתיקה תמיד נמצא הספר של אתי הילסום שנותן לה השראה יומיומית.

תוך כדי עבודתה תפגוש נינה טיפוסים שונים ומשונים, חלקם בהצטלבויות מקריות, אבל כאלו שיכנסו לחייה וישנו אותם.

טל ניצן ממקדת בסיפור עכשווי אבל כן שתלה בו הבזקים לעבר, דבר שנותן לקורא להכיר את נינה לפני ולפנים ולרצות לעלות יחד איתה על האופניים, לחבק את מותניה, ולרכב איתה ולא לעזוב. כי אם מנפצים את הבועה שהקימה נינה סביבה, ובתוכה התכנסה- פוגשים בבחורה שנושאת בפנים צלקות של דחייה, חיפוש חום שנעדר ממנה, והרבה בדידות.

טל ניצן שהיא גם משוררת - ואת העובדה הזו הקורא מקבל כבונוס בסיפור יפהפה שכתוב ברגישות ומרגישים את האהבה בה יצרה ניצן את דמויותיה.

כמו נסיעה על האופניים, כך הספר הזה. אתה לוקח אותו ליד, ומדווש- הופך דפים, עד שאתה רואה בפליאה כי הגעת אל היעד.

אהבתי מאוד את ספרה הראשון (את כל הילדים בעולם) ושמחתי לראות שההבטחה שהתקיימה בספרה הראשון נשתמרה גם בשני.

מומלץ!

אי שם לקראת סוף החגים הבנתי שאני בטטת כורסא ( אם כך מתרגמים זאת ). ידעתי את זה קודם , יש לי שתי אהבות ספרים וסרטים ושניהם דורשים מצב מנוחה , אבל יש משהו בחגים שמחדד דברים כאלו.
כיוון שאופני הכושר שקיבלתי מצליחים לשמש רק כמתלה כביסה ( משהו בהוראות הפעלה פשוט לא הגיוני ) נאלצתי לטכס עצה ולמצוא פתרון אחר: ספרי שמע.
זה דיי גאוני, אם חושבים על זה, לשלב את הדבר שאני הכי אוהב עם פעולות משעממות כמו הליכה , נקיון הבית או נהיגה אבל לאורך השנים הייתה לי התנגדות קשה לכל דבר שאינו ספר פיזי וגם עכשיו אני במעט התנגדות . פחדתי שזה ירדים אותי או שתיווך קול של מישהו יכפה עלי דמיון דמות לא כמו שהייתי מדמיין. חששתי שלא אוכל לדמיין את הספר כמו שקורה לי בקריאה.
החלטתי לדגום את המים עם פודקאסט. בחרתי את האחיות גרים כי נועה מנהיים והספרותיות שלו ואשמע כי טוב וכשמצאתי אפליקציה חדשה עם מבחר בעברית ובאנגלית ( לשמחתי מבחר מוגבל שעדיין מחייב אותי למצוא ספרים פיזיים ) ושבועיים ראשונים חינם החלטתי לקפוץ למים.
רציתי לפתוח עם סופרת ישראלית. אם אני מסתכל עשור אחורה, שתי הקטגוריות הללו מהוות כרבע מהספרים ( כל אחת בחיתוכה ) והחלטתי השנה לנסות ולשפר את המאזן – מבלי לפגוע בטעם הספרותי שלי.
לפעמים כשאתה מתחיל לשמוע שם כלשהו אתה מתחיל לשים לב אליו כל הזמן ובחודשים האחרונים שמה של טל ניצן קפץ לעיני בתשבוחות , פה באתר ובקבוצות אחרות במרשתת והסתקרנתי. בעוד שהעטיפה קולעת לספר היא לא הייתה גורמת לי להרים אותו מהמדף בזמן הקרוב. גם השם לא , אבל הספר קפץ לי באפליקציה והימרתי.
רגע לפני שאני מגיע למה שלשמו התכנסנו אציין שגיליתי שהסבלנות שלי באודיו יותר רחבה וכך דרך האודיו אני מעז לדגום ספרים או יותר קל לי לגשת לספרים שבפיזי הייתי חושב פעמים לפני שהייתי בוחר לקרוא . הזמן שלוקח להגיע לעומק ה50 עמודים יותר קצר וכך כבר יצא לי בחודש שחלף להכיר את יואב בלום וגיא עד וסטפן צוויג ועכשיו שירלי גקסון שחיכו לי בשקט בסוף התור.
זה היה הימור מוצלח ואיני יודע מה היה קורה אם הייתי נופל על ספר או מקריא גרוע. את הספר מקריאה טל ניצן בעצמה. היא סופרת ומשוררת ומתרגמת מצוינת מספרדית ( כך אומרים ) היא מקריאה את הספר בקול מעושן רגוע על גבול האדיש שיושב יפה על הגיבורה המספרת ,נינה. קול וטון סיפור שמאפשר לבלוע גם אלמנטים קשים בספר כמו אלימות מינית וניכור הורי.
נינה , צעירה תל אביבית , מלווה לצעירה אחרת , שאינה מכירה, את הטלפון שלה בשירותים של שדה התעופה לשיחה קצרה,החלטה רנדומלית שתשנה את חייה, ואז חוזרת הביתה במונית כי אלו היו ההוראות. זה הפתיח של הספר פחות או יותר . זהו ספר מתח אבל לא באמת . יש בו אלמנטים מותחים ת בעיקר לקראת סופו אבל הוא יותר מזה ואל תבואו בשביל המתח.
נינה מתניידת בתל אביב על אופניים ולמרות שאני מסתובב בעיר הזו כבר קרוב לעשרים שנה היא גרמה לי להסתכל עליה כתייר ,אפילו להגיע לשוק לוינסקי אחרי הרבה זמן שלא הסתובבתי שם ( מומלץ ) ולחפש את צלנוב פינת הקונגרס. זה ספר מאוד ישראלי בלי הכבודות הנלווית להגדרה.
זה ספר נפלא ואני שמח שיש לי עוד שני ספרים של טל ניצן ( לפחות היום ) לקרוא או לשמוע. אני לא יודע ולא אדע איך הייתי מרגיש לגביו אם הייתי קורא אותו ולא שומע אבל אני חושב שדעתי לא הייתה מאוד שונה.

אני עדיין בטטת כורסא אבל מעט פחות עכשיו . היכולת לשמוע ספרים היוותה סוג של תגלית מפץ עבורי . פתאום אני יכול למלא את החומר השחור שממלא את יקומי. פתאום בא לי לצאת להליכות ארוכות ולנסיעות ארוכות. עדיין לא בא לי לנקות את הבית ולשטוף כלים אבל אנחנו עובדים על זה . גיליתי שאני יכול להאזין לספר אחד ולקרוא ספר אחר וכמות הספרים שאני נחשף אליה הוכפלה. אני בגן עדן ספרותי.

אם זה לא היה ברור, אני ממליץ על הספר בכל פלטפורמה שתבחרו.

קראתי את הספר לאחר המלצה שקבלתי. אבל בניגוד לדעת רבים לא אהבתי את הספר. אין בספר שום יחודיות המבדל אותו מארוע המתפרסם בעיתןן. סיפור שכל הארועים בו כולל הסוף ידוע מראש . הדמויות דלות הסיפור שטוח. העלילה אין בה שום יחודיות. סיפור הלקוח מהחיים ואין בו שום תוסף.

הנוסעת האחרונה
טל ניצן

בפרוזה מדודה כותבת טל ניצן על נינה גיבורת הספר שעוברת את שנות ההתבגרות בהרס עצמי מלא באלכוהול וגראס. לאחר נעורים מלאים בהרס עצמי חיה נינה לבדה ומוצאת עבודה מפוקפקת. היא כמהה לאהבת אימה ולא מסתדרת עם אבא שלה. נינה עוזרת לחברה ופורשת עליה את חסותה גם לחברה קוראים נינה. טל ניצן כתבה ספר מעולה העלילה מותחת ומלאה בהפתעות. יש בספר הרבה קושי לצד רוך. החיים של נינה לא פשוטים והיא מתמודדת אתם בדרכה הייחודית.
הספר יצא בהוצאת עם עובד ויש בו 216 עמודים.
נהניתי לקרוא את הספר והוא מומלץ לכולם

טל ניצן היא משוררת מוערכת וסופרת טובה מאד. האנושיות שבה והחמלה שהיא יוצקת ומפגינה כלפי הדמויות ובמיוחד כלפי הילדים שספריה מעוררת הערכה. אני בטוח כי כל מי שקורא את ספריה של ניצן, יהפוך להורה טוב יותר לילדיו משהיה טרם הקריאה. הספר עצמו טוב. לדעתי הוא נופל מספרה הראשון שהיה באמת מצויין. הנסיון להתרחק ממנו ולשלב אלמנטים מותחים, קצת גרע לטעמי.עם זאת,הספר בהחלט מומלץ. 3.5 כוכבים שעוגלו ל4.

זהו הרומן השני והאחרון עד כה שיצא לאור מפרי עטה של המתרגמת והמשוררת המוערכת טל ניצן. אהבתי מאד את רומן הביכורים שלה ״את כל הילדים בעולם״ ולא פחות את הרומן הנוכחי. טל ניצן סופרת שיודעת לספר סיפור ולרתק אותך אליו מתחילתו ועד סופו.
אני מקווה מאד שתתמיד בכתיבת רומנים ומצפה בשקיקה לקרוא את ספרה הבא בתקווה שהוא כבר בתהליכי כתיבה