לפעמים זה מנחם לדעת שלא הכל התחיל עכשיו. שהתקופה הזו היא אחת מני רבות שעברו עלינו כעם וכמדינה וכהיסטוריה עולמית. מנחם לדעת שיש אנשים שעברו לפנינו את הקושי הנוכחי ושרדו אותו כדי לספר לנו איך הם עשו את זה.
במהלך כל שנות המדינה נלקחו אנשים בשבי האויב. בדרך כלל הם היו גברים צעירים, ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
הנובלה הזו, הארוזה בכריכה דקיקה באה לי כהפתעה מהסוג שבאמת הצליחה להפתיע, ובמובן הכי טוב.
מילים מילים. מהן מילים?
מילים הן העטיפה האוצרת בתוכה משמעות, וגם את התוכן.
באה טל כץ ולימדה אותי שיעור מאלף על מילים. היא הראתה לי שמילים הן גם אותיות המייצרות תנועה (ולא רק של היגוי) ויש ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
הנובלה הזו, הארוזה בכריכה דקיקה באה לי כהפתעה מהסוג שבאמת הצליחה להפתיע, ובמובן הכי טוב.
מילים מילים. מהן מילים?
מילים הן העטיפה האוצרת בתוכה משמעות, וגם את התוכן.
באה טל כץ ולימדה אותי שיעור מאלף על מילים. היא הראתה לי שמילים הן גם אותיות המייצרות תנועה (ולא רק של היגוי) ויש ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
הנובלה הזו, הארוזה בכריכה דקיקה באה לי כהפתעה מהסוג שבאמת הצליחה להפתיע, ובמובן הכי טוב.
מילים מילים. מהן מילים?
מילים הן העטיפה האוצרת בתוכה משמעות, וגם את התוכן.
באה טל כץ ולימדה אותי שיעור מאלף על מילים. היא הראתה לי שמילים הן גם אותיות המייצרות תנועה (ולא רק של היגוי) ויש ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
הנובלה הזו, הארוזה בכריכה דקיקה באה לי כהפתעה מהסוג שבאמת הצליחה להפתיע, ובמובן הכי טוב.
מילים מילים. מהן מילים?
מילים הן העטיפה האוצרת בתוכה משמעות, וגם את התוכן.
באה טל כץ ולימדה אותי שיעור מאלף על מילים. היא הראתה לי שמילים הן גם אותיות המייצרות תנועה (ולא רק של היגוי) ויש ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אוי ואבוי!
מה נאמר ומה נגיד, הלכתי לכתוב על הספר ונכנסתי למחילת הארנב שהיא הממשק החדש של האתר.
נראה יפה, אבל מוזר ביותר. מה מוזר? למשל שמבקשים ממני שתף ברשמיך, נותנים טיפים לכתיבה ואז בהמשך עוד משפטי עידוד בסגנון "נהדר! ממשיכים".
לאאאא
אבל כן.
מה אין?
יש כפתור "פרסם ביקורת" או כפתו... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אחרי שקראתי את הביקורת של קרן על הספר הזה גיגלתי את סומרסט מוהם והתברר לי שאף פעם לא קראתי שום דבר שלו.
הופתעתי, משום מה חשבתי שכן יצא לי לקרוא אותו בעבר, אבל אז קלטתי שקצת בילבלתי בינו לבין גרהם גרין, אוי לבושה.
בכל אופן, הזמינות של הספר באפליקציית ליבי נתנה לי הזדמנות להיחשף ל... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אינני חובב ספרי בלשים ולכן אין זה מפתיע כלל שלא שמעתי על סדרת פנדורין ובמרכזה הבלש אראסט פטרוביץ' פנדורין, בלש מיומן, מעין ג'יימס בונד של רוסיה, מסוף המאה ה-19 ועד לאחר המהפיכה הבולשביקית. על פי וויקיפדיה, הסדרה כוללת 16 סיפורים ובמרכזה פנדורין ומאטה, עוזרו היפני המסור. מסתבר שה... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
זה ספר הביכורים של אוזקי. צריך לשפשף את העיניים למקרא המשפט הזה. ספר ביכורים שכולו ביכורים – לא נשען על ספרות אחרת, לא מנסה להידמות לספר אחר. מקורי. הספר הזה יצא לאור ב 1998 והיום הוא מקורי כמו בעת שיצא. משמע – אף אחד לא ניסה לחקות את אוזקי ואף אחד לא נשען על ספרה. גם זו עובדה מרתק... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר היסטורי עוצמתי, מרתק ונוגע ללב, שנפרש בשתי עלילות מקבילות – האחת בגרמניה של שנות ה-30 וה-40 בצל עליית הנאצים, והשנייה בארצות הברית של שנות ה-50.
הסיפור מובא דרך עיניה של אישה גרמנייה, הנושאת עמה סודות עמוקים מתקופת המלחמה. העלילה שוזרת שאלות נוקבות של מוסר, בחירה, שתיקה ונאמנ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ג'ונתן האקר עו"ד מתמחה מגיע לטרנסילבניה כדי לייעץ לרוזן דרקולה באשר לנדל"ן שרכש בלונדון. על אף אזהרות התושבים באיזור, אליהן הוא מתייחס כאמ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יש איזה קטע כזה, שאם יש סופר מוכר עם סגנון מובהק, ונניח שגם סגנון משהו גרנדיוזי מרשים, והאדם שלפניכם בדיוק קרא את הספר החדש של אותו הסופר והוא רק בא לספר לכם עליו, והוא מתחיל לספר אבל לאט לאט הוא מרגיש שאותם הדברים שהוא מוציא בטובת הספר, הוא הוציא גם בספר שלפניו, וגם בספר שלפני - ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מכשפה עצלנית, סוף סוף מצאתי את הטרילוגיה, אצלנו בעבודה, ויחזור לשם כשאסיים את כל השלושה...
ולספר הראשון, מסופר על מכשפה בשם אייבי ווילד שהיא היום נהגת מונית לפרנסתה, היא עצלנית, כיוון שלא בא להתאמץ, יש ברשותה חתול שהפעילה עליו קסם רונה ועכשיו הוא מדבר, הוא שורט ועוד כל מיני...
... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
משלושה ספרים מאת עלאא אל-אסוואני, למדתי שבמצריים ישנם כמה קבועים בין אם השנה היא 2013 ("רפובליקה כאילו"), 1991 ("בית יעקביאן"), או 1950 ("מועדון המכוניות"):
1. שיכבה חברתית מצומצמת עושה חיים על חשבון שאר העם.
2. מדי פעם משתנה מי זוכה להשתייך לאותה אליטה שלטת. לפני 1952 אלה היו קופטים, יהודי... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הביקורת כוללת פרטים מעלילת הספר.
גבר מתעורר במיטה בבית החולים. הוא בחור צעיר, בן 20 בערך. הוא יודע שהיה במלחמה (מלחמת העולם הראשונה), ומבין שנפצע. לאט לאט הוא קולט את חומרת הפציעה שלו: איבוד הגפיים והפרצוף. לא רק החושים, אלא הפרצוף ממש - אין לו פה, אף, עיניים, אוזניים. מה יש לכתוב? אי... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לפעמים אני חוזרת לסקירות שלי מהעבר, חלקן כאלה שכבר שכחתי לגמרי שכתבתי אותן, ולפעמים גם שכחתי שקראתי את הספר שכתבתי עליו. ככה קרה השבוע שסקירה של אורי החמודה הזכיר לי את הספר "המורה" שכתבה מיכל בן נפתלי, ספר כבד וקצת עצוב, שמנסה להתחקות אחרי דמות אניגמטית שמתה כבר בלי לתאר את הדמ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"החופש לאהוב".
זהו רומן המספר על נער ונערה בטהראן בשנת 1953 על רקע הרצון למהפכה, ההפגנות הבלתי פוסקות וההתפלגות הפוליטית בעם. רויא ובהמן נפגשים בחנות למכשירי כתיבה של מר פח'רי ושם מוצאים לא רק את אהבתם לספרים ולשירה אלא גם את אהבתם זה לזו. אך כמו לכל אהבה מושלמת ישנם מכשולים בדר... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לקראת הנסיעה ללונדון הרבה אנשים הזהירו אותי מה לעשות ומה לא לעשות. לא לדבר בעברית בקול, לא בהכרח להגיד שאנחנו מישראל, אולי עדיף להזדהות בתור מלטזים, לא ללכת עם שרשרת מגן דוד או עם תיק שיש עליו כיתובים בעברית. הגדיל לעשות מישהו ששלח לי מפת "האיזורים הבטוחים" של לונדון ועליה צורת ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הרמן קוך הוא פטפטן בלתי נלאה. לפעמים זה חינני ויש גם כמה וכמה פנינים בדרך, רוב הזמן זה אפילו מעניין. הבעיה היא, שכשמסיימים את הספר, שואל הקורא את עצמו שאלה גורלית: האם אקרא את הספר שוב? האם יעלה למדף העליון בארון לאיזה עתיד משוער, או שיימסר לסיפור חוזר.
ובכן, יימסר. ללא נקיפות מ... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לא הכרתי את ספריו של קינגסלי אמיס, למעט ספרו "ג'ים בר-מזל" (1954) שנחשב לאחד מהטובים שבספריו. קראתי, אך לא התפעלתי באופן מיוחד: לא מהפרודיה ולא מנפתולי העלילה. למרות זאת היה משהו בסיפור – ההומור והסגנון הפרוע - שעורר את סקרנותי לנסות עוד ספר משל אמיס.
כך הגעתי ל"אשמאים הזקנים" (1986... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|