“לקראת הנסיעה ללונדון הרבה אנשים הזהירו אותי מה לעשות ומה לא לעשות. לא לדבר בעברית בקול, לא בהכרח להגיד שאנחנו מישראל, אולי עדיף להזדהות בתור מלטזים, לא ללכת עם שרשרת מגן דוד או עם תיק שיש עליו כיתובים בעברית. הגדיל לעשות מישהו ששלח לי מפת "האיזורים הבטוחים" של לונדון ועליה צורת ירח צרה לאורך המרכז מהצפון לדרום, כל מה שמזרחה או מערבה משם נחשב כבר לא בטוח ליהודים, ולפעמים גם לא ללבנים. אה, ולא להגיע בשבת בצהרים לחלק שבין הביג בן לכיכר טראפלגר, בקטנה. ואכן עם הגיעי לשדה התעופה קיבל את פני נהג אובר ושמו מוחמד. סתם, הוא לא היה עוין, אלא בחור חמוד מבנגלדש שבעיקר התעניין ביוקר המחייה בתל אביב והאם כדאי לבוא לבקר שם. צחוק צחוק, אבל לא צחוק. לונדון מתאסלמת, יחד עם חלקים גדולים מאנגלייה. הספר הזה נכתב הרבה לפני המלחמה ובכל זאת הוא מתאר את התהליכים הרבים שהובילו להפגנות האנטי ישראליות והפרו-פלסטיניות בשנתיים האחרונות. הפגנות שלא הסתיימו עם ההכרזה על סיום המלחמה. שאול צדקא מתחיל בסיפור משנת 2003, עובר לפיגועים ברכבת התחתית בלונדון וממשיך לתאר עוד ועוד תופעות של קיצוניות איסלאמית וטיפוח ג'יהאד בבריטניה, כולל תופעות כמו חטיפה וסחר בנערות לצורכי זנות. הניתוח של צדקא מראה עד כמה בריטניה אחראית לקיני הטרור שהתפתחו בה. החל מהמדיניות של קליטת מהגרים ומתן מקלט מדיני, דרך כללי מדינת רווחה שמאפשרים לאותם מהגרים להתפרנס על שלל קיצבאות ולהקצות את זמנם לג'יהאד בעוד המדינה מספקת להם דיור ואמצעי פרנסה, וכלה בחוסר הנכונות לגרש נאשמים שכבר פעלו באלימות והורשעו במשפט, בטענה שבארצות המוצא שלהם הם עשויים לעבור עינויים. איך מדינה מערבית ליברלית יכולה להתגונן בפני כוחות כאלה? אני מניחה שנגלה בעתיד, אבל לברטניה זה כנראה שיהיה מאוחר מדי, כמו גם למדינות אחרות באירופה. הספר עדיין אקטואלי למרות הזמן שעבר. ה"טיילת" בכותרת, אגב, היא טיילת תל אביב והכותרת מתייחסת לפיגוע שהיא בשנת 2003 במייקס פלייס ובוצע בידי אזרחים בריטיים שגם השאירו את הדרכונים שלהם בסמוך למקום האירוע כאילו כדי להכריז קבל עולם מאיפה באו וכמה רחוק נסעו כדי להרוג ישראלים.”

“התחלתי לכתוב את הביקורת לספר לפני כמעט שנה, ליתר דיוק ב22/3 2016, למה אני זוכר את התאריך הזה? כי ביום זה היכה הטרור בבריסל שני פיגועים שעלו בחייהם של 34 הרוגים ומעל 250 פצועים! היה זה פיגוע הדמים הראשון שחוותה בריסל , אבל לא היה זה הפיגוע הראשון באירופה שמאז שנות ה-80 חווה מדי פעם בפעם פיגוע פה ופיגוע שם. הפיגועים הראשונים שהיו באירופה בשנות ה-80 היו בצרפת , בעיקר בפריס ועמדו מאחוריהם האיראנים. למה ? ככה, מפני שזה היה מיד אחרי המהפכה באיראן ומלחמת איראן- עירק פרצה וצרפת, כמו יתר ארצות המערב תמכו בצ׳אדם חוסיין. אולם הצרפתים לא למדו לקח, אחריהם באו הפיגועים של המוסלמים הרדיקלים כשאת המחיר משלמות ספרד, אנגליה, ועוד ועוד. לא פעם מחוץ ליבשת הותקפו תיירים אירופאים במצרים, באלג׳ריה, ובשנות האלפיים גם בתוניסיה, לוב וכו׳ לא ספרתי את מספרם, אבל אין ספק שהם לא למדו את הלקח. למה? ככה, כי אולם הם היו משוכנעים שזה רק לפעם אחת, שבפעם הבאה זה יהיה במקום אחר בחוץ לארץ וכו׳ בקיצור הפיגועים בבריסל הרעישו את אמות הסיפים ואף הוקמה ועדת חקירה. לא שאני מאמין שהם ילמדו משהו, הטרור יכה שוב וזה בטוח. כי זה עינין של מלחמות של ציביליזציות , כמו שכתב סמואל הנטינגטון בסיפרו. באפריל 2005 היכו ארבעה מוסלמים פנטיים בלב לונדון, הפעם הפיגועים נעשו בשם אל- קאעידה , הצעירים האלה שכולם נולדו בלונדון עברו תהליך של רדיקליזציה, וחשבו , לא האמינו, שהם נלחמים את מלחמת הג׳יהאד של האיסלאם בכופרים, רוצחי נשים וילדים מוסלמים טהורים באפגניסטאן, בפקסיטאן , בפלסטין ובכל מקום אחר שיש בו קונפליקט ושנהרגים בו מוסלמים בידי נוצרים. ג׳יהאד על הטיילת מתייחס בדיוק לנקודה הזאת . אבל צדקא ממרכז את כל העניין בבריטניה, וחברים יקרים, התמונה שהוא מצייר מפחידה! ככל שהקריאה בספר מתקדמת התמונה נעשית מפחידה יותר וכמעט מייאשת יותר. אנחנו פתאום מגלים שמה שקורה בבריטניה הוא פשוט כאוס אחד גדול, כאשר שירותי הביטחון של בריטניה פשוט איבדו שליטה על החתול הקטן שגדול והפך להיות אריה שואג ומפחיד שרק מאלף אריות חזק וטוב יוכל להפוך אותו לחתול חזרה ( איזה דימוי יפה הא?), נקודת ההתחלה היא במערכת החוקים שאיפשרו לכל מי שרק רצה במיוחד מהקולוניות של בריטניה לשעבר להיכנס לבריטניה, להתגורר בה להתחנך בה , לעבוד בה וגם להטיף את דתו בחופשיות וללא הגבלה ואפילו את התורות הקיצוניות ביותר של האיסלאם הווהבי . בריטניה פתחה את שעריה גם לפני כל המטיפים שהצליחו למצוא בה מקלט, מפני שלטונות ארצם, שלא כל כך הסכימו לדרך שבה הטיפו במסגדים בארצם, ביניהם השיך המיצרי העיוור (אל קרדווי) , שהטיפו לג׳יהאד אנטי בריטי! והוא לא היחידי. גם שירותי הביטחון הבריטיים , המשטרה והביטחון הפנימי M.I5 ממש פיספיסו את תפקידם ואפשרו לאריה לפרוץ מכלובו ולשחר לו טרף, חופשי ללא כל הגבלה וללא כל איום אמיתי. הספר נפתח בפיגוע ששני צעירים בריטים מוסלמים שעשו פיגוע התאבדות במייק פלייס ליד השגרירות האמריקנית ברחוב הירקון. תחקיר מעולה שעשה המחבר מגלה את החוטים שקישרו בין שני הצעירים האלה למי ששלח אותם וכך הלאה , הוא מגלה חוט אחר חוט את חוטי העכביש שטוו מטורפי האיסלאם סביב בני דתם ואת ההשפעה הרבה שיש למטיפים האלה על הצעירים - עד מוות... ספר מעולה טוביה”

“לקראת הנסיעה ללונדון הרבה אנשים הזהירו אותי מה לעשות ומה לא לעשות. לא לדבר בעברית בקול, לא בהכרח להגיד שאנחנו מישראל, אולי עדיף להזדהות בתור מלטזים, לא ללכת עם שרשרת מגן דוד או עם תיק שיש עליו כיתובים בעברית. הגדיל לעשות מישהו ששלח לי מפת "האיזורים הבטוחים" של לונדון ועליה צורת ירח צרה לאורך המרכז מהצפון לדרום, כל מה שמזרחה או מערבה משם נחשב כבר לא בטוח ליהודים, ולפעמים גם לא ללבנים. אה, ולא להגיע בשבת בצהרים לחלק שבין הביג בן לכיכר טראפלגר, בקטנה. ואכן עם הגיעי לשדה התעופה קיבל את פני נהג אובר ושמו מוחמד. סתם, הוא לא היה עוין, אלא בחור חמוד מבנגלדש שבעיקר התעניין ביוקר המחייה בתל אביב והאם כדאי לבוא לבקר שם. צחוק צחוק, אבל לא צחוק. לונדון מתאסלמת, יחד עם חלקים גדולים מאנגלייה. הספר הזה נכתב הרבה לפני המלחמה ובכל זאת הוא מתאר את התהליכים הרבים שהובילו להפגנות האנטי ישראליות והפרו-פלסטיניות בשנתיים האחרונות. הפגנות שלא הסתיימו עם ההכרזה על סיום המלחמה. שאול צדקא מתחיל בסיפור משנת 2003, עובר לפיגועים ברכבת התחתית בלונדון וממשיך לתאר עוד ועוד תופעות של קיצוניות איסלאמית וטיפוח ג'יהאד בבריטניה, כולל תופעות כמו חטיפה וסחר בנערות לצורכי זנות. הניתוח של צדקא מראה עד כמה בריטניה אחראית לקיני הטרור שהתפתחו בה. החל מהמדיניות של קליטת מהגרים ומתן מקלט מדיני, דרך כללי מדינת רווחה שמאפשרים לאותם מהגרים להתפרנס על שלל קיצבאות ולהקצות את זמנם לג'יהאד בעוד המדינה מספקת להם דיור ואמצעי פרנסה, וכלה בחוסר הנכונות לגרש נאשמים שכבר פעלו באלימות והורשעו במשפט, בטענה שבארצות המוצא שלהם הם עשויים לעבור עינויים. איך מדינה מערבית ליברלית יכולה להתגונן בפני כוחות כאלה? אני מניחה שנגלה בעתיד, אבל לברטניה זה כנראה שיהיה מאוחר מדי, כמו גם למדינות אחרות באירופה. הספר עדיין אקטואלי למרות הזמן שעבר. ה"טיילת" בכותרת, אגב, היא טיילת תל אביב והכותרת מתייחסת לפיגוע שהיא בשנת 2003 במייקס פלייס ובוצע בידי אזרחים בריטיים שגם השאירו את הדרכונים שלהם בסמוך למקום האירוע כאילו כדי להכריז קבל עולם מאיפה באו וכמה רחוק נסעו כדי להרוג ישראלים.”

“התחלתי לכתוב את הביקורת לספר לפני כמעט שנה, ליתר דיוק ב22/3 2016, למה אני זוכר את התאריך הזה? כי ביום זה היכה הטרור בבריסל שני פיגועים שעלו בחייהם של 34 הרוגים ומעל 250 פצועים! היה זה פיגוע הדמים הראשון שחוותה בריסל , אבל לא היה זה הפיגוע הראשון באירופה שמאז שנות ה-80 חווה מדי פעם בפעם פיגוע פה ופיגוע שם. הפיגועים הראשונים שהיו באירופה בשנות ה-80 היו בצרפת , בעיקר בפריס ועמדו מאחוריהם האיראנים. למה ? ככה, מפני שזה היה מיד אחרי המהפכה באיראן ומלחמת איראן- עירק פרצה וצרפת, כמו יתר ארצות המערב תמכו בצ׳אדם חוסיין. אולם הצרפתים לא למדו לקח, אחריהם באו הפיגועים של המוסלמים הרדיקלים כשאת המחיר משלמות ספרד, אנגליה, ועוד ועוד. לא פעם מחוץ ליבשת הותקפו תיירים אירופאים במצרים, באלג׳ריה, ובשנות האלפיים גם בתוניסיה, לוב וכו׳ לא ספרתי את מספרם, אבל אין ספק שהם לא למדו את הלקח. למה? ככה, כי אולם הם היו משוכנעים שזה רק לפעם אחת, שבפעם הבאה זה יהיה במקום אחר בחוץ לארץ וכו׳ בקיצור הפיגועים בבריסל הרעישו את אמות הסיפים ואף הוקמה ועדת חקירה. לא שאני מאמין שהם ילמדו משהו, הטרור יכה שוב וזה בטוח. כי זה עינין של מלחמות של ציביליזציות , כמו שכתב סמואל הנטינגטון בסיפרו. באפריל 2005 היכו ארבעה מוסלמים פנטיים בלב לונדון, הפעם הפיגועים נעשו בשם אל- קאעידה , הצעירים האלה שכולם נולדו בלונדון עברו תהליך של רדיקליזציה, וחשבו , לא האמינו, שהם נלחמים את מלחמת הג׳יהאד של האיסלאם בכופרים, רוצחי נשים וילדים מוסלמים טהורים באפגניסטאן, בפקסיטאן , בפלסטין ובכל מקום אחר שיש בו קונפליקט ושנהרגים בו מוסלמים בידי נוצרים. ג׳יהאד על הטיילת מתייחס בדיוק לנקודה הזאת . אבל צדקא ממרכז את כל העניין בבריטניה, וחברים יקרים, התמונה שהוא מצייר מפחידה! ככל שהקריאה בספר מתקדמת התמונה נעשית מפחידה יותר וכמעט מייאשת יותר. אנחנו פתאום מגלים שמה שקורה בבריטניה הוא פשוט כאוס אחד גדול, כאשר שירותי הביטחון של בריטניה פשוט איבדו שליטה על החתול הקטן שגדול והפך להיות אריה שואג ומפחיד שרק מאלף אריות חזק וטוב יוכל להפוך אותו לחתול חזרה ( איזה דימוי יפה הא?), נקודת ההתחלה היא במערכת החוקים שאיפשרו לכל מי שרק רצה במיוחד מהקולוניות של בריטניה לשעבר להיכנס לבריטניה, להתגורר בה להתחנך בה , לעבוד בה וגם להטיף את דתו בחופשיות וללא הגבלה ואפילו את התורות הקיצוניות ביותר של האיסלאם הווהבי . בריטניה פתחה את שעריה גם לפני כל המטיפים שהצליחו למצוא בה מקלט, מפני שלטונות ארצם, שלא כל כך הסכימו לדרך שבה הטיפו במסגדים בארצם, ביניהם השיך המיצרי העיוור (אל קרדווי) , שהטיפו לג׳יהאד אנטי בריטי! והוא לא היחידי. גם שירותי הביטחון הבריטיים , המשטרה והביטחון הפנימי M.I5 ממש פיספיסו את תפקידם ואפשרו לאריה לפרוץ מכלובו ולשחר לו טרף, חופשי ללא כל הגבלה וללא כל איום אמיתי. הספר נפתח בפיגוע ששני צעירים בריטים מוסלמים שעשו פיגוע התאבדות במייק פלייס ליד השגרירות האמריקנית ברחוב הירקון. תחקיר מעולה שעשה המחבר מגלה את החוטים שקישרו בין שני הצעירים האלה למי ששלח אותם וכך הלאה , הוא מגלה חוט אחר חוט את חוטי העכביש שטוו מטורפי האיסלאם סביב בני דתם ואת ההשפעה הרבה שיש למטיפים האלה על הצעירים - עד מוות... ספר מעולה טוביה”