הביקורת כוללת פרטים מעלילת הספר.
גבר מתעורר במיטה בבית החולים. הוא בחור צעיר, בן 20 בערך. הוא יודע שהיה במלחמה (מלחמת העולם הראשונה), ומבין שנפצע. לאט לאט הוא קולט את חומרת הפציעה שלו: איבוד הגפיים והפרצוף. לא רק החושים, אלא הפרצוף ממש - אין לו פה, אף, עיניים, אוזניים. מה יש לכתוב? איזו עלילה יכולה להיות לגיבור כזה?
ובכן, יש עלילה, יפה ומעניינת ברובה, מסקרנת וחכמה.
אנחנו נעים בין העבר של הגיבור בשנות בגרותו, חוויותיו במלחמה וחייו בבית החולים. ניסיונותיו לצאת מ"הכלא" שלו מדהימים, ומכניסים לספר גם פן פילוסופי - התייחסות לזמן, למהו ומיהו אדם, וכמובן מחשבות על חיילים ומלחמות באשר הם.
לא מעניין באותה מידה לכל אורכו, אבל בהחלט שווה קריאה. גם דבר המחבר בסוף הספר מוסיף. במדינה שלנו זה ספר חשוב מאוד.

















