לאחרונה קראתי מחקר אשר דן בסוגיית הילודה המוגברת בתקופות מלחמה. בתקופות קשות, כמו המלחמה הנוכחית שממנה אנו סובלים, תקופות שבמהלכן עם מסוים חווה אבידות רבות של אנשיו, חש כתוצאה מכך חרד להמשכיות העם ולגורלו, ומחליט לעשות מעשה. מעשה אהבה... למען הדורות הבאים והמשך קיומו של העם, כמ... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
#
בקמן הוא בחור טוב. אין מילה רעה להגיד על מסריו. בעצם מה שאפשר להגיד עליהם שהם בנאליים. וזו בהחלט מילה רעה, כשמגדירים ככה מה שקראת בספר. במיוחד כשהבנלייה משתלטת על הכל ולא תמצא בספר הזה, שמנסה להפתיע, התייחסות מקורית, חדשה או מדוייקת. הרבה הומור מתאמץ, הוא בעיקר בנאלי. אולי חוץ מ... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
בתמונות הוא מופיע לרוב עם מקטרת. ברור שזה אחד האביזרים שהגיבור שלו, מגרֶה, עושה בהם שימוש שיטתי. סימנון הוא יליד ליאז' בבלגיה, שנאלץ בגיל 16 לעזור בפרנסת המשפחה ובזה הסתימה השכלתו הפורמלית. כשבגר חי בפאריז, עשור בארצות הברית ובשווייץ (אבל לא בבלגיה...). כסופר הוא היה פורה מאד, פר... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
יש סופרים שנראה שהמניע שלהם לכתוב הוא לייצר לעצמם עולם תחליפי, פיצוי על העולם האמיתי בו הם לא שיחקו תפקיד חשוב. בעולם התחליפי הם גדולים ויפים וכולם מעריצים אותם. הם משתמשים בכישרון הכתיבה(?) לברוא לעצמם עולם בו יקבלו את מאווייהם הכמוסים. גם אנשים שאינם סופרים עושים את זה לפע... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר מדהים שילוב של היסטוריה וסיפור נקרא בשקיקה וחבל שנגמר. דמויות מעולות ומבוטאות היטב, ריגול, בחורה שבונה את עצמה בעוצמה מתוך החושך של חייה בצורה מעניינת ומרתקת ועוד ועוד רוצו לקרוא אחד הספרים שיותר נהנתי לקרוא... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
נניח שהייתם יושבים ליד בנאדם לא מוכר והוא היה מתחיל לברבר ולא מפסיק במשך כמה שעות. חדר המתנה של רופא זה לא מעשי, תור לספרית גם לא, אז נניח בתור במיון (מיון הולכים, משהו קל כמו וירוס, אבל במיון, כידוע, מחכים המון שעות).
אחרי שהיה מסיים את הדיבור האסוציאטיבי והמעניין, אם כי לא ממש ח... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר שקראתי ללא הפסקה תוך יממה, כלומר ראשית לכל ספר מעניין, מחכים ומהנה. קשה להגדיר אם
מדובר בספר שדן בתובנות הפילוסופיות והפסיכולוגיות שבספרי הילדים (ולמעשה מבוגרים בנפשם)
פו הדב, אליס בארץ הפלאות והנסיך הקטן או ספר פילוסופיה לעם המשלב את תובנות הספרים הנ"ל
בכל מקרה הספר מ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"יהיה מי שיגיד שאמא שלי לא היתה אופטימיסטית אלא תמימה, שלא לומר טיפשה. הפסימיות שלי- אני מעדיף לקרוא לזה ריאליזם- התנגשה לא פעם עם החשיבה החיובית שלה"
המשפט הזה מתמצת פחות או יותר את תחושותי כלפי לאה , גיבורת הסיפור, שכל הספר (פרט לפרק האחרון) מסופר דרך עיניה באופן הכי סובייקטיב... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
הרעיון של ספר שכולו מכתבים הוא מעניין. לוקח קצת זמן להיכנס לפורמט הזה אבל אחרי זה הספר נקרא ממש כמו ספר מתח.
אני לא אחזור על הסיפור שאחרים כבר כתבו פה.
כמי שמתגוררת בארה"ב מעל 20 שנה ומודעת לכך שהדלתות חזרה נסגרו (כן, כן, בדיוק כמו שלאה מסבירה) זה היה בשבילי מסע מוכר עם כל ההתלבט... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הנשים באוטובוס דיברו לידי ברוסית שוטפת, ולא הבנתי מילה. הסתכלתי בחלון וחייכתי לעצמי. אולי לא הבנתי את השפה, אבל ידעתי יותר על התרבות ממנה באו. אני צריכה לרדת, אותתתי בשפת גוף והתרוממתי לצלצל בפעמון. הן החליפו עוד משפט ואחת מהן אמרה לי- גם אנחנו יורדות כאן, זה בסדר :)
זה ספר על או... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כמה ימים לפני יום הכיפורים האחרון מצאתי את הספר הזה מונח ברחוב, סיפורה של חטיבה 188 בקרבות הבלימה בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים. זה היה בדיוק בזמן ובדיוק במקום. 50 שנים למלחמת יום הכיפורים, מה מתאים יותר? לקחתי אותו והתחלתי לקרוא בסוכות.
ואז הגיע יום שמחת תורה.
במשך תק... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספרות ביבים במיטבה.
לזכותו של הספר ייאמר שהוא קריא. מאוד. לכך יש לקוך בלי ספק כשרון ניכר. המשכתי לקרוא בו כמו שממשיכים לנשנש חטיף צ'יפס מטוגן – בידיעה שאלה קלוריות ריקות ואולי אפילו זה לא יעשה לנו טוב אחר כך – אבל שולפים עוד אחד ועוד אחד.
אז מה היה לנו עד עמוד 216 מתוך 330?
הגי... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
וכשהפכתי את הדף האחרון שאלתי את עצמי: אלוהים אדירים, מה זה הספר הזה שקראתי עכשיו?
טוב, תקשיבו, הספר הזה מיוחד. מאוד מיוחד ושונה. הוא לא רגיל בשום צורה ואופן. גם מבחינת העלילה, ובעיקר מבנה הספר.
שורות קצרות, מעט מילים, כמעט כמו ספר שירה. הסיפור מצומצם, כמו גם הכתיבה. אלבלך מתארת... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
סיפור מתח המציג את אלן דביר וחברו שהולכים לפתוח חברת הייטק במימון של איש עשיר.
העלילה הולכת קדימה ואחורה ומתארת את החברים בעבר ובהווה ושלל אנשים אחרים.
אי אפשר לדעת במי לתת אמון ובמי לא.
הרבה תפניות בעלילה. חלק נראה לא אמין.
הקצב הוא מהיר ועצבני.
אהבתי את האזכור של רחובות תל ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כן, כן, חברים: לורן בינה מכה בשלישית. לפחות אצלי. אמנם קצת יומרני לכתוב סקירה חיובית פלוס על ספר שרוב כותבי האתר הוותיקים (והטובים!) ככולם עשו ממנו שקשוקה צרפתית (שכחתי איך קוראים לתבשיל הזה, שנייה אני מצלצל לאמא), בעיקר כי אני לא רואה את עצמי כבעל השכלה רחבה יותר משלהם (חלילה) ו/א... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
רוצה לשחק איתי באדונית ורוכל?
(מתוך: עגנון, כל משפטי הפתיחה)
ארבעה סיפורים קצרים של המאסטרו, מקובצים בספרון צנום שמיועד לתלמידי ספרות בבתי הספר התיכוניים, ולכן הוא התברך גם בהערות שוליים מאירות עיניים. הראשון, הארוך מביניהם, זה ששם הקובץ נקרא עליו הוא שני תלמידי חכמים שהיו ... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני אוהבת סיפורי עם ואגדות. אפשר אפילו להגיד שאני מכורה להם. יש לי בבית אוסף די גדול של חוברות עם סיפורים מסוג זה. גם מספר ספרים, אבל החוברות הן ה'דבר הטוב'. ולכן כשראיתי בשבוע הספר (בתל אביב) את הספר הזה, כשעל עמוד הכריכה שלו רשום: "קריאה במסורות קדומות בארכיון הסיפור העממי..." התל... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
סוף סוף ספר שמצדיק את קיומו. הוא נועד רק להנאה. אין לו שום ערך מוסף אחר. אבל ההנאה כרוכה ביכולתו של הסופר לתאר תיאורים מוקצנים, בלי שתחשוב שהם מופרכים. זה ספר מתח, שמותח בהחלט. כתוב היטב, מתרכז בעיקר (כלומר במתח) בלי לזלזל באינטליגנצייה של הקורא. כמעט כל מה שכתוב בסיפור הוא אפשר... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר נהדר!
משפחת דילייני היא משפחה של שחקני טניס מקצועיים, וככאלו, הספורט הוא זה שמכתיב את חייהם ואת ההתנהלות שלהם. סטן וג'וי, ההורים, מנהלים בית ספר מצליח לטניס עד שפורשים לגמלאות ונאלצים למכור אותו כי אף אחד מארבעת ילדיהם לא מוכן להמשיך אותו. כל אחד מהילדים הבוגרים מיישם את ה... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
"העולם הוא כמו ספר עב כרס, ומי שמבלה את כל חייו בארץ אחת בלבד כאילו לא קרא יותר מעמוד."
חזרתי אליכם אחרי הפוגה קצרה. טסתי ללונדון, לא לחופשה אלא לנסיעת עבודה. הופעתי שם במשך שבוע עם הצגה בקהילות היהודיות (סליחה מראש שלא אנדב את האינפורמציה על איזו הצגה מדובר, אני פשוט אוהבת את ה... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|