ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 11 ביולי, 2024
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
בתמונות הוא מופיע לרוב עם מקטרת. ברור שזה אחד האביזרים שהגיבור שלו, מגרֶה, עושה בהם שימוש שיטתי. סימנון הוא יליד ליאז' בבלגיה, שנאלץ בגיל 16 לעזור בפרנסת המשפחה ובזה הסתימה השכלתו הפורמלית. כשבגר חי בפאריז, עשור בארצות הברית ובשווייץ (אבל לא בבלגיה...). כסופר הוא היה פורה מאד, פרסם המון המון מלים – מחולקות לרומנים וסיפורים קצרים. יש אוהדים גדולים ממני לסימנון, שכמו גיבורו הוא כבד, מפותל, איטי וחסר הומור. סימנון, אגב, כתב גם ספרים אחרים אבל מוכר בעיקר בזכות סידרת ספרי מגרֶה, בלש המשטרה המשפטית(?) שהקריירה המצויינת שלו ממשיכה גם לאחר שפרש לגימלאות.
בסוף הספר מופיע תאריך כתיבתו – מרץ 1946. כמה חודשים אחרי שסימנון עבר להתגורר בארצות הברית. ההיכרות הדלה את המנטליות האמריקאת, השפה האנגלית הזרה לו, שיפוטו לחומרה את התנהגות "האמריקאים", כל אלה מופיעים בסיפור. מפקח ב- FBI, המלווה את מגרֶה בשהותו במקום הוא ג'ינג'י, לועס מסטיק, הטוען שחוקת ארצות הברית אינה מאפשרת לחקור אנשים שלא התלוננו במשטרה (ממש...)
מגרֶה נוסע באימפולסיביות לאמריקה לבקשתו של צעיר אחד, החושש לשלומו של אביו, שהוא איש עסקים עשיר החי בניו יורק. מגרֶה אורז לבדו(!) ומשאיר לגברת מגרֶה פתק המודיע לה שנסע... הוא שוהה בניו יורק כשבועיים או שלושה, רוטן על האמריקאים חסרי התרבות (זו פרשנות שלי), פוגש כל מיני דמויות ססגוניות – שאני בטוחה שאפילו באמריקה אין כאלה – שותה משהו, אוכל משהו, פותר את התעלומה בטלפון טראנס-אטלנטי בנוכחות כל בעלי העניין וחוזר הביתה לחייו בהם גברת מגרֶה דואגת לנוחותו בלי להטריד אותו בזוטות, והוא כבר מוכן לתעלומה הבאה.
כאמור אני לא מחסידיו המובהקים של סימנון, אם כי אני מעריכה את כתיבתו היסודית והחרוצה. משהו בכובד, באיטיות ובחוסר ההומור מקשה עלי להתחבר, למרות נסיונותי. בפרטי הספר כתוב שהוא נכתב ב 1931, בעוד בסופו מופיע תאריך מאוחר ב 14 שנה. תעלומה הראויה למגרֶה שאין לי ספק שהיה פותר אותה לאחר עיון במסמכים, ראיונות יסודיים לעדים והאשמת ההוצאה לאור בהטעיית הקוראים ובלבול העובדות.
29 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה רבה, עמיחי
במהלך השנים קראתי כמה מהנובלות של סימנון. לא הצלחתי להתאהב. הסיפורים היו מעניינים יותר ופחות אבל אף אחד מהם לא יצר עבורי את הקסם. |
|
|
עמיחי
(לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה יעל.
עד עתה קראתי מעט מסימנון - שני ספרים של הספריה לעם, כל אחד מהם מכיל שני רומנים קצרים. בכל אחד מהם יש סיפור אחד טוב ואחד פחות. ממליץ על "הסוד המשותף" (כך גם נקרא הספר), ועל הסיפור השני בספר "האיש שצפה ברכבות". |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה רבה, קרן
יפה שאת אוהבת אותו. אני כאמור לא הצלחתי לפענח את קסמו. כמו כל ספר בכל ז'אנר - עניין של טעם. |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
סימנון גם לא ממש מושך אותי. במהלך השנים קראתי כמה ספרים שלו, במיוחד כי אבא שלי אהב אותו מאד וכל פעם נסיתי, והוא השאיר אותי אדישה. |
|
|
קרן
(לפני שנה ו-1 חודשים)
אני אוהבת מאוד את ז'ורז' סימנון, ולא רק את סדרת הספרים של המפקח מגרה. רבים מהרומנים הקצרים שלו, שמפורסמים בדרך כלל בזוגות בתרגום העברי, נהדרים.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנה ו-1 חודשים)
יפה יפה.
ספרים קלאסיים כאלה זה נחמד. אם כי משום מה סימנון אף פעם לא ממש משך אותי ואולי חבל שכך.
תודה שהבאת. |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה רבה, מורי.
גם תרבות כמו פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה, נראה לי. |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה רבה, נצחיה.
אכן. סימנון מאופיין כסופר פורה מאד. מה שקראתי ממנו נראה לי שגם אחיד למדי בסיגנונו. מומחים גדולים ממני בספרות מעריכים את עבודתו. אני פחות מתלהבת. |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה רבה, גלית.
אם הם האמינו שהוא יצא לאור ב 1931, למה הם חתמו את הסיפור הזה בתאריך אחר? יש כאן לפחות רשלנות. |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-1 חודשים)
תודהרבה, אפרתי
נראה לי שעיצוב דמותו של פוארו טבול בהומור (ובדעות קדומות, כמובן) והומור חסר מאד, לטעמי לסימנון. גם כשהוא מצחיק זה לא שהוא מתכוון, ולו היה נוכח היה מזעיף פנים. |
|
|
מורי
(לפני שנה ו-1 חודשים)
לו היה בא היום לישראל, היה משתגע מחוסר התרבות מהר יותר מניו יורק.
|
|
|
נצחיה
(לפני שנה ו-1 חודשים)
זה לא שסימנון "כתבגם ספרים אחרים"
הוא כתב המון המון המון. נכון שהרבה ספרי בלש (בערך 70!) אבל בסך הכל הוציא כ-200 ספרים בארבעים שנות יצירה. כשכותבים בקצב ממוצע של 5 ספרים בשנה, אני מניחה שמשהו בליטוש של הסגנון נדחק הצידה.
|
|
|
גלית
(לפני שנה ו-1 חודשים)
אוליי נכתב ב 31 ורק פורסם ב 46?
בויקיפדיה לדוגמא מצויין כי פורסם לראשונה ב 46 ואילו באנגלית ב 55.
ומה שאפרתי. |
|
|
אפרתי
(לפני שנה ו-1 חודשים)
אני אוהבת הרבה יותר את הבלגי השני (פוארו). לטעמי, סימנון התיישן מאוד ונעשה לא רלבנטי,
בעוד כריסטי מנצנצת כמו יהלום גם היום, למרות שהרקע שלה מיושן. סקירה מעולה (כרגיל, ומשעשעת גם).
|
29 הקוראים שאהבו את הביקורת
