“הנשים באוטובוס דיברו לידי ברוסית שוטפת, ולא הבנתי מילה. הסתכלתי בחלון וחייכתי לעצמי. אולי לא הבנתי את השפה, אבל ידעתי יותר על התרבות ממנה באו. אני צריכה לרדת, אותתתי בשפת גוף והתרוממתי לצלצל בפעמון. הן החליפו עוד משפט ואחת מהן אמרה לי- גם אנחנו יורדות כאן, זה בסדר :)
זה ספר על אוכל רוסי. כלומר על איך הכינו אוכל במהלך המאה ה-20, כשהאוכל ברוסיה השתנה מתקופה לתקופה, לפי מדיניות הממשלה וגחמותיה. למ”