תקשיב אדוני הסופר דרור שגב:
קראתי את חוצה בימי הזיכרון-עצמאות-סופ"ש שבעקבות, כשהלב קווץ' והנשמה כאובה, והפחד ממה יהיה מתעצם והתקווה קטנה.
ו.. אמנם כתבת על דניאל (האיש) ואני מיקה (האישה), אבל, בכל זאת בני אותו גיל (דניאל בטח היום כבר בן איזה 50-60 ויותר הכיר ילדות של שכונות של פעם ואני... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
ספר בבחינת "כיד הדימיון"
ההרגשה שהותיר בי הייתה כי הסופר 'מתפלפל' ונהנה לכתוב אותו.
בנוסף, מבקשת סליחה מהסופר מאחר ולא הבנתי את פשרו של הספר-מה הספר בא לומר... נשארתי ללא מסקנה ברורה מה למדתי ממנו...
הספר כתוב יפה מבחינה ספרותית, אבל המטרה שלשמה הוא נכתב לא הושגה לדעתי כי בתור קו... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני עוצר בעמוד 120, ל"ספירת מלאי" - מה היה לנו עד כה:
שלושה תיאורים מפורטים (אולי יותר - הפסקתי לספור) של יחסי מין בין נעמה לטדי (משגלים בלשון עבר, זיונים בעברית דהיום), וביניהם גרויים שאינם באים על סיפוקם. ובין המעשים גם מחשבות: מחשבותיה "המעמיקות" של נעמה על זיוני העבר, וחלומות על א... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
קניתי אותו בעקבות כרטיס של הטבות לספרים בסטימצקי הכריכה הייתה מעניינת, התחלה טובה של ספר. אבל איבדתי את עצמי באיזה שלב עם הדמות לכן לא המשכתי ותרמתי את הספר.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
עומרי הקיבוץ
תמונת כריכת הספר כל העומרים שהיו לה, של אורנה ורכובסקי, בה צילום שדה חום בו תלמים חרושים המתכנסים אל האופק, ומעל מכבידים שמיים בגוון חום מאובקים מהאדמה הרובצת תחתם, מזכירה נופים מוכרים. הצלחתי לשכנע את עצמי שאני מכיר את הנוף הזה, בפאתי הבתים, בקצה השדות של עירי ה... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לא "ספר קריאה" קלאסי, לא פרוזה אלא משהו מיוחד, סיכומים- בלי לזלזל- חכמים מאד ומיוחדים מאד של נושאים שרובם איזוטריים וחלקם ברומו של עולם מנקודת מבט מיוחדת, פקחית וצינית.
אהבתי, יוחדרת מדי פעם לקרוא שוב חלקים ממנו.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מתחילתו עד סופו הסתמי, המתפוגג בנפילת מתח של השלמה גורלית, 'חתן הפרס' היה לי ספר 'אחר'. מן יצירה לא החלטית, שמשלבת 'טוב', אולי אפילו 'טוב מאוד', עם מעט 'לשם מה התכנסנו?'.
כי 'חתן הפרס', מארגן הצצה על חיים בצד טרגדיה מהסוג שתוקף חדשות לבקרים. החל בשלב ההלם הראשוני והמשך בהתמודדות משפח... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יום אחד, אולי לילה, אולי כשאשכב באיזה מיטה בבית חולים עורך סיכומים והשוואות בין חרטות לזיכרונות. לבד עם מחשבות כאלה שנדיר למצוא מישהו שאתן לו לרדת לסופן, מישהו כזה שיבוא איתי לפתולוגיה שבקומת המרתף כדי להסתכל לחיים בעיניים ולצחוק עליהם בעצב מפוכח, אולי אז תכה בי ההבנה הזאת שמ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
עם קריאתו של "ילד מקולקל" סיימתי קריאת רצף של הטרילוגיה שכתב דרור שגב. אני יודעת שזו איננה טרילוגיה בהגדרה – אך מצאתי אותה כזו, שכן קווי קשר מחברים בין השלושה.
הסיפור מלווה את ערן (להלן, המקולקל), נער בן 17 נבון במיוחד, רגיל ונהדר. רק מה? רגיש ופגיע שמתמודד עם גיל ההתבגרות לצד אסו... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
קראתי כמעט ללא הפסקה את הספר, ואני מצטרף לכל דברי ההלל והשבח.
דבר אחד מרכזי לא היה אמין בעיני, ופגם בהנאתי:
נער מתבגר, רק בן 17, והוא בעל יכולת ביטוי בלתי רגילה בכתב ובע"פ של רגשות ומחשבות, וכושר ניתוח מוסיקאלי מדהים. ולעתים, תוך כדי הקריאה, שאלתי את עצמי, האם המחבר שכח להפריד בין ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"הוא חיפש אותה במרחב הצחיח, עד שראה מרחוק את גופה מקרטע. הוא התעופף לעברה נצמד לגופה, וליבו בישר רעות. בעדינות הניח את כנפיו מתחת לגופה הפצוע, תומך בה במעופה, נושא אותה". (כמה יפה דרור כותב).
אתם מכירים את זה שהעיניים רצות בלי סבלנות הלאה אבל הסיפור דורש כניעה והתמסרות לאט לאט. ל... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
למרות שאני חובב ספרים וקורא הרבה, מעולם לא יצא לי לקרוא ספר של סאראמאגו, שאת שמו דווקא כן שמעתי וגם לא חיפשתי אותו במיוחד, בייחוד כששמעתי שהוא איננו מבין אוהדי ישראל... אבל לגמרי במקרה, נמצא אצלי בבית הספר הזה... (כמו הרבה ספרים אחרים שנמצאים אצלי במקרה)
ובכן קצת מוזר היה לי לקרו... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
גיבור הספר אליאנה גולדסטיין אינו מוצא מנוח. שכנו הפסנתרן משגע אותו בצלילי הפסנתר שלו שרק שהוא מסטול מגראס הוא מצליח להנות מהם. הספר הזה הוא כולו מתרחש בקצב מהיר. פאבים חנויות, בתי קפה, יחסים בין אנשים ומיילים מפוברקים.
במהלך הקריאה הרגשתי שאני צולל לחוויה מהנה של צלילה אל עול... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מביך מאוד לכתוב זאת ואולי גם מעליב; אך את הספר ״הבית אשר נחרב״ רכשתי אך ורק בגלל העטיפה.
הגחמה הזאת, הייתה תמיד קבורה עמוק בתודעתי ואני לתומי חשבתי שאינה קיימת כלל. בחירות אימפולסיביות וילדותיות שכאלה אינן אופייניות לי. אני עושה תחקיר קצר על הסופר, הספקיו, אלו ספרים הוא אוהב, מ... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
האם גוף האדם יכול להכיל מילים. ואהבה גדולה. וכישרון ענק, ותשוקה, וגם אגו, ורצון עז לעוף.
התהייה על פי דרור שגב נמצאת בתוך המילים שיוצרות את הסיפור והתשובה על פיו תגיע בסופו.
שי – נקלע אל תוך אהבה ענקית טובה ומתאימה עם פוטנציאל של מטיבה – יעל – הוא לא מצליח להבין האם הוא עטוף א... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
שעות הערב של חררד רוה עוקב אחר חייו של פריץ פָן-אֶכטֵרס, צעיר הולנדי בן 23, במהלך הימים הנושרים שבין ערב חג המולד לליל השנה החדשה ב1946. אולי תשאלו את עצמכם "אוקי, ו....מה קורה בחייו של פריץ?", ועל פניו ניתן לסכם אותם כשום דבר מיוחד, אלא שזו הגדולה והייחודיות של "שעות הערב": הוא ממש מעבי... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
דניאל, גבר לקראת גיל 40. הוא נמצא במקום טוב ולכאורה ממלא (קריירה מצליחה, משפחה מוצלחת ואוהבת ובית טוב, חברים קרובים, תחביבים ועיסוקי פנאי ממלאים) אבל הוא לא מרגיש מסופק, להיפך, משהו בו חסר. בוערת בו איזו תשוקה שהולכת ומתעצמת להתגלגל אחרת (בגלל מה שהיה, בגלל מה שהווה, בגלל מה שיהיה, ... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יובל ירח, הסופר, יליד 1971 מתאר בגוף ראשון שני ושלישי, כל הגופים הדקדוקיים הינם משמשים את סבתו מניה בספר, את קורותיה מיום הולדתה 1916 ועד 1972. הספר מתמקד באירועים משנת 1932 עלית הנאצים ועד 1949 עליתה למדינת ישראל. ב"דבר המחבר" בתחילת הספר מתוודא הסופר כי האירועים של סבתו לא סופרו לו על יד... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
כמו בשני ספריו הקודמים (חוצה, וילד מקולקל) גם הספר הזה הוא סיפור מסע. מסע פנימי. של חיפוש, של זהות, מסע אל תוך האני, מסע כזה של צלילה פנימה. אין טראקים ואין אטרקציות. זה המאלדיביים לנפש. יש לו לדרור כמה עוגנים שמלווים אותו בכתיבה, והם תמיד שם. אלו שלוש אהבות גדולות שלו שהוא נותן להן... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
נקודת ההתחלה, אותו רגע חד פעמי וייחודי ביקום, בעולם, על הפלנטה, הרגע בו כל אחד ואחת מאיתנו נולדים. הרגע הזה בו העולם משתנה. היקום כבר אינו אותו יקום. יש בו חיים חדשים. חיים שנוצרו איכשהו: באהבה, אולי בחטא, אולי בחוסר אהבה. אבל התווספו חיים בעולם. הישות החדשה חיה בעולם בו היא נוצרה,... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|