•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
רומן טוב מאוד הכתוב בצורה מעגלית ויוצאת דופן. המעגל החיצוני מורכב מחקירות הנאשמים לאחר המלחמה, במתכונת דרמטית הנסמכת על מחקר היסטורי מעמיק. במעגל הפנימי נמצאות האמהות הגוססות מרעב ומצמא וחוזות במות ילדיהן. להרעבת האמהות והילדים מתווספים גם מעשי אונס מזעזעים בחלק מהנשים, שמציגים את הרוע והברוטליות שבאדם, גם כשאחד האנסים משליך פרוסת לחם לנאנסת. בסיפור המסגרת, בדיאלוג בין החוקרים לראשי הוועד היהודי, מהנדס ועורך דין, מהדהדת השאלה מהו טוב ומהו רע. האם הצלת יהודים במחיר הרעבה למוות של אמהות וילדיהן מוסרית? האם למוסר יש בכלל מקום במוגילב? מה היה הקורא בוחר לעשות במְקום המהנדס יגנדורף ועו"ד דנילוב, ראשי הוועד היהודי? השאלות האתיות הפורצות מהרומן אינן מניחות לקורא באשר הוא, יהודי ולא יהודי, והופך את הספר ליצירה אוניברסלית השואלת "מהו אדם" כספרו של הפילוסוף היהודי, פרימו לוי, אחרי אושוויץ.
עלילה מעניינת על שלושה דורות של נשים, מעין אקטואליזציה של "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה", על רקע מצוין של ירושלים המנדטורית. הכתיבה אמינה, אם כי לוקה בחזרות (בעיקר על היחסים עם ארי ועל האבל של לילי האֵם) הפוגעות ברצף הסיפורי וברצף הקריאה. הדאוס האקס-מכינה בסיום משמשת כסוף טוב, אך לוקה במתקתקות יתר הפוגמת באיכות הרומן. למרות חסרונותיו, כדאי לקרוא את הספר ולו רק כדי להיכנס לעובי הקורה של יחסי בת - אם.
הספר מעניין ונשען על תחקיר ומקורות שונים, אך יותר מכך - על הדמיון. מאחורי הספר קיימת אג'נדה חברתית ופמיניסטית, ובמקביל - הצצה לתוך נבכי המסתורין שבעולמו של הבעש"ט, אבי החסידות. מעשי הנפלאות שלו בספר יכולים להזכיר בעלי נסים ידועים, כאליהו הנביא, אך דמותו האנושית העוברת משברים, נפילות והתרסקויות יכולה בהחלט לחבר את הקורא לעולמות רחוקים.
