ביקורת ספרותית על משפט אהבה מאת שרה שילה
ספר טוב

---

אינני יודע איך להגדיר את יחסי אל הספר ואת תחושותיי לאחר שסיימתי אותו.
שמחתי לקראת הספר כשיצא, כי מאוד אהבתי את ספרה הראשון: "גמדים..."
כבר מלכתחילה הרגשתי, והבנתי שיש לי בעיה עם הספר ועם המתרחש בין דפיו.
שתי עלילות שזורות ומשולבות בו:
האחת - הטרגדיה האישית של ההורים והניתוק מבתם אהובתם, ששינתה פניה בעת בגרותה.
השנייה - האנשת רהיטי הבית הדנים ביניהם על תכונותיהם, קורותיהם ועל אשר התרחש בבית הזה.
קשה להבין, מה רצתה הסופרת בשילוב הזה, לא חשתי קרבה או הבנה לשיחות של רהיטי הבית זה עם זה. לעיתים אף דילגתי פה ושם על דבריהם, כי לא ראיתי בהם תועלת. אולי רק בסוף יש איזשהו קשר קטן, ולדעתי, חסר ערך.
מאוד נהניתי מן השפה העשירה, הדימויים, וההקשרים היפים. הזדהיתי עד לכאב עם הקשר המתרופף של זוג ההורים עם בתם אהובתם.
אך חלקם של רהיטי הבית וכיליו יצר אצלי התרחקות, עד כדי שהזדקקתי למאמץ נוסף כדי לסיים את הספר.
גם שמו האנגלי של הספר כפי שמופיע בעמ' הפנימי: "DAYS OF HOMECOMING" איננו תרגום ישיר של השם העברי, ומעורר תמיהה: האם אלו ימים של שיבה הביתה, או ימים של פגישת מחזור (של בתי ספר באמריקה)? האם השם מתכוון לעלילות הבת? או לעלילות כלי הבית ורהיטיו? וכיצד זה קשור לשם העברי המקורי?

» ביקורות נוספות של יוסי נינוה
» ביקורות נוספות על משפט אהבה