ביקורת ספרותית על אישה מעבר לים מאת שרית ישי-לוי
ספר בסדר

---

איך אפשר לקחת עלילה על רקע ירושלים המנדטורית,להוסיף בעיית הילדה/נערה/ אישה אסופית, שמנסה לגדל משפחה, להוסיף לאפוס "מקהלה יוונית" בצורת "בשארה" יידעונית ערביה מיפו, לכתוב אותה על ידי סופרת כישרונית , בעלת מטבעות לשון, חודרת לניואנסים עדתיים של התקופה ו... לסיים אותה במרקחת מעט שמאלצית.
לא חבל??
ולמרות האמור לעיל, הספר שווה קריאה, כי הוא מרתק ומעניין.
קצת על העלילה.
בירושלים של תקופת המנדט , מונחת לפתחו של מנזר, תינוקת בת יומה, עטופה בשמיכה , הרבה תשומת לה ואהבה. מרגע זה, מתפתח סיפור לילי האסופית שחייה מנעו ממנה רכישה של כלים לתת אהבה כמו יכולת לקבל אותה.
לילי מקימה משפחה בישראל, ועולמה נע בין ההווה למנגינת הרקע של הכמיהה למלא את הלקונה על התקופה החסרה בעולמה.
כמו בשקע ברומטרי, נשאבים לשם כל אלו שבסביבתה וכל אחד מגיב על פי דרכו. החל משאול הבעל המבין וסולח תמיד, לאליה בתה שדורשת את תשומת הלב האימהית.
בחלק זה שהוא רובו של הסיפור, מציגה שרית לוי ישי כישרון כתיבה נפלא של תיאור ירושלים המנדטורית, תל אביב של שנות החמישים, עדות ואוכלוסיות שונות עד כדי כך, "שהוקפצתי" לחפש על הרקע של מקומות שהוזכרו שם כמו כשכונת כרם אברהם ועוד.
גם התיאור של רגשות ומתחים בין אישיים מתוארים נפלא. לדוגמה: לילי האם נראית בעיני בתה אליה כ" נחליאלי שבור כנף.."
או המשפט הנפלא :" על אשמה בתי, לא מכפרים. אשמה נושאים על הגב כמו צלב כל החיים..."
לצערי, מיהרה הסופרת ל "סיים" את הספר ופיתוח הקונפליקט העיקרי בין לילי לאמה, מהיר מדי וקיטשי.
יש פרקים ותפניות בעלילה שהם ברמה של סרט טורקי, וחבל.
למרות האמור לעיל, הספר קריא ויש בו נקודות חוזק שכדאי בגללם לקרוא אותו.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על אישה מעבר לים