“זה הוא הספר השני של ססר איירה שאני קורא לאחר שלפני כמה ימים קראתי את וראמו. בספר זה כבר ממריא איירה אל מחוזות אחרים משלב מדע בדיוני ואפילו חייזרים שהופכים לבני אדם ולהפך. הספר נפתח בכך שגיבור העלילה מפשיל את מכנסיו וסוקר את רגליו ומבושיו את הירכיים שלו ונמלא סיפוק לראות שהם קיימים. אך לפתע קורה דבר מוזר הוא נזכר שעשה זאת באור יום לא בביתו בעודו יושב על שיש. בהמשך העלילה מתקדמת במהירות בקצב עקבי”

“# תחילה נרתעתי מהספר. סופרים לטיניים ואני זה לא סיפור אהבה בלשון המעטה. למעט כמה יוצאי דופן, אני מתקשה להתחבר למה שנתפס בעיני כמו להג לצורך להג ("מחר בקרב חשוב עלי" של חוויאר מריאס הוא דוגמה מושלמת) אני מתקשה להתחבר לסוג ההומור וטוויית הסיפור נראית לי פרימיטיבית וצפויה ("הרומנטיקן" של יוסה הוא דוגמה טובה). בספר הזה יש סופרת לטינית בריבוע (נולדה בארגנטינה וחיה בספרד), הסיפור כביכול תעלומה, ובנוסף”

“משום מה אין דירוג ולא ביקורת לספר שכנראה חמק מתחת לרדאר ואני מתכבד להיות הראשון לכתוב עליו, מפני שהוא שווה קריאה. רמון עו"ד במקצועו ובעל חברה, נשוי ואב לשני מתבגרים, מרגיש יום אחד כאב חד בגרונו. בדיקות מעלות שחלה בסרטן נדיר ועליו להתחיל בטיפולים שכוללים כימותרפיה והקרנות ובנוסף להיפרד מלשונו הנגועה. איך יאכל מעכשו ובכלל ידבר שהרי זה היה מקצועו. אחיו שהצליח בעסקיו גם בזכות גנבה מספקיו ועובדי”

“הספר מספר על השחיקה של חיי הנישואין, על הפוזה למראית עין שהכול נהדר, על חוסר הסובלנות ואיבוד התקשורת בין בני זוג - "יותר משעניין אותי לברר איך קרה שהקשר שלנו התקלף ממילים, רציתי להבין איך זה ששמתי לב לכך רק אחרי שהשתיקה כבר התנחלה לה בבית, כמו קרוב רחוק שאין לך ברירה אלא לארח אותו ולדאוג לצרכיו." ופה מדובר במספר זוגות שרמת חייהם מעוררת קנאה , שהקשר ביניהם קרוב, בכל חמישי בערב הגברים נפגש”

“זה הוא הספר השני של ססר איירה שאני קורא לאחר שלפני כמה ימים קראתי את וראמו. בספר זה כבר ממריא איירה אל מחוזות אחרים משלב מדע בדיוני ואפילו חייזרים שהופכים לבני אדם ולהפך. הספר נפתח בכך שגיבור העלילה מפשיל את מכנסיו וסוקר את רגליו ומבושיו את הירכיים שלו ונמלא סיפוק לראות שהם קיימים. אך לפתע קורה דבר מוזר הוא נזכר שעשה זאת באור יום לא בביתו בעודו יושב על שיש. בהמשך העלילה מתקדמת במהירות בקצב עקבי”

“# תחילה נרתעתי מהספר. סופרים לטיניים ואני זה לא סיפור אהבה בלשון המעטה. למעט כמה יוצאי דופן, אני מתקשה להתחבר למה שנתפס בעיני כמו להג לצורך להג ("מחר בקרב חשוב עלי" של חוויאר מריאס הוא דוגמה מושלמת) אני מתקשה להתחבר לסוג ההומור וטוויית הסיפור נראית לי פרימיטיבית וצפויה ("הרומנטיקן" של יוסה הוא דוגמה טובה). בספר הזה יש סופרת לטינית בריבוע (נולדה בארגנטינה וחיה בספרד), הסיפור כביכול תעלומה, ובנוסף”

“משום מה אין דירוג ולא ביקורת לספר שכנראה חמק מתחת לרדאר ואני מתכבד להיות הראשון לכתוב עליו, מפני שהוא שווה קריאה. רמון עו"ד במקצועו ובעל חברה, נשוי ואב לשני מתבגרים, מרגיש יום אחד כאב חד בגרונו. בדיקות מעלות שחלה בסרטן נדיר ועליו להתחיל בטיפולים שכוללים כימותרפיה והקרנות ובנוסף להיפרד מלשונו הנגועה. איך יאכל מעכשו ובכלל ידבר שהרי זה היה מקצועו. אחיו שהצליח בעסקיו גם בזכות גנבה מספקיו ועובדי”

“הספר מספר על השחיקה של חיי הנישואין, על הפוזה למראית עין שהכול נהדר, על חוסר הסובלנות ואיבוד התקשורת בין בני זוג - "יותר משעניין אותי לברר איך קרה שהקשר שלנו התקלף ממילים, רציתי להבין איך זה ששמתי לב לכך רק אחרי שהשתיקה כבר התנחלה לה בבית, כמו קרוב רחוק שאין לך ברירה אלא לארח אותו ולדאוג לצרכיו." ופה מדובר במספר זוגות שרמת חייהם מעוררת קנאה , שהקשר ביניהם קרוב, בכל חמישי בערב הגברים נפגש”