ביקורת ספרותית על קנוניית אפריל מאת סוסנה פורטס
ספר טוב

---

כשסוד מהעבר מאיים על ההווה

יש רגעים הרי גורל, שבהם מתרחש אירוע דרמטי שמותיר את רשמו המהדהד על העולם לשנים רבות, אירוע שבו צד אחת חותר לשנות את המציאות הפוליטית, וליצור היסטוריה אחרת, באיבחת פגיון אחת, שאחריה העולם יראה שונה מכפי שהיה, כך קרה בפירנצה, ביום החמשי שלאחר חג הפסחא ב- 26 באפריל 1478. האם אירוע גדול מהעבר יכול לשנות את חייה של אנה חוקרת אמנות עתיקה במאה ה- 21 ?

בקתדראלת פירנצה, סנטה מריה דל פיורה, מתכנסת אצולת העיר, בראשם השליט החזק של תקופת הרנסנס, לורנצו דה מדיצ'י, המכונה, "המפואר", הטכס מגיע לשיאו, הכומר מניף את גביע הקודש בתפילת יום הדין "דיאס אירה", זהו רגע דתי דרמטי המשמש אות לקושרים מבית פאצי, השולפים את פגיונותיהם, ומסתערים על משפחת מדיצ'י, רגע בו האלימות הרנסנסית מגיע לשיאה האפל. מי עמד מאחורי ניסיון ההתנקשות, ומה הייתה מטרתו ? תעלומה בת חמש מאות שנים אחריה מתחקה אנה, בעבודת דוקטורט ההופכת לאובססיה אישית, המעירה עולם של צללים אפלים מהעבר.

העלילה מתנהלת בפירנצה התוססת בסוף המאה ה - 15, בחוצותיה פוסעים אמנים כמו, לאונרדו דה וינצ'י ובוטיצ'לי, והמוזה שלו, סימונטה וספוצ'י, האישה היפה ביותר, פוליטיקאים ושליטים המנהגים סדר יום נאור והומני, המבשר את העת החדשה, מולם מתייצבת הפוליטיקה האלימה של הכנסייה, ובמקביל גועש עולם הצללים, בתי הזונות המאכלסים נשים מכול העולם, כתות ומסדרים סודיים ואפלים ממלאים את העיר, להם עולם סודי של צפנים ותככים. שני העולמות, הגלוי והסודי יפגשו, ככוחות מנוגדים בקתדראלה של פירנצה.

את העולם הנפלא של סמטאות פירנצה, הארנו החוצה, הכנסיות, הארמנות, השווקים, וסדנאות אמני הרנסנס, מתארת סוסנה פורטס בחיות מוחשית, דרך עינו של לוקה, שוליית אמן, בשבילו פירנצה היא מסע גילוי לעולם חדש נפלא ונורא, עולם של סתירות ותאוות.

במקביל לסיפור המאה - 15 מתנהל סיפור המאה ה - 21, אנה סוטומיור, יוצאת למסע של התחקות, בסיוע פרופסור רוסי, אחרי העומדים בראש ההתנקשות, על ידי חקירה של יצירה זנוחה במרתפי מוזיאון האופיצי, המדונה מנייבולה, של הצייר פיירפאולו מוזוני, בעל רקע אפל, יצירה שממתינה לרסוטרציה. ובה הוטמנו רמזים למי שעמדו מאחורי ניסיון ההתנקשות, מסדרים שעדיין פועלים במחשכים ורודפים את אנה, הרדופה מצללים משלה, רומן כושל שהיגיע לסיומו, והרצון להמשיך את מורשת האב המת, חוקר העולם הישן.

לעלילה נדבך נוסף, מפתיע, יש שיאהבו, ויש שלא, אנה עורכת מסע נפשי בחידת חייה, בחלומותיה, המהווים סוג של צפנים, האם הם משקפים זיכרונות אמתיים, או בדויים, או את תחושות האובדן והבדידות שלה בעיר שבה שוכנת תעלומה סבוכה ומערערת שלווה.

עד פה הספר התגלה כהבטחה נפלאה, בשלב מסוים, ציר העלילה, תעלומת ההתנקשות ופענוחה באמצעות הציור ורמזיו לא מוביל לשום כיוון, פורטס מרגישה שכמעט היגיע לסוף הספר ואז היא שותלת כלאחר יד את הפיתרון המפתיע, בפיה של אנה, שדומה לתלמיד שהעתיק תשובה במתמטיקה, אך משום מה וייתר על דרך ההוכחה. מערכת יחסי הגומלין בין המתנקשים, נותרת לא ברורה, ואחרון לא ממש ברור הקשר בין הכנסייה כעת למסדרים של הרנסנס. מה זה אומר על הספר, שהוא כמו הצגת תיאטרון שיש בה תפאורה נפלאה, שחקנים ראשיים לא רעים המשמעים טקסטים שנונים ,פרשה מרכזית היוצרת סיפור רקע טוב, אך פענוח החידה העתיקה הולך לאיבוד, ונזרק כלאחר יד רק בסיום.

בשפה מוזיקלית קולחת, ובאווירת רנסנס, סוזנה פורטס, מעניקה חווית קריאה, אך הציר המרכזי של העלילה, פענוח הקשר, מלא חורים והולך לאיבוד, ומותיר תחושת אכזבה בסוף הסיפור. הספר הוא יותר רומן היסטורי ממותחן היסטורי, למרות מגרעותיו, הספר מתמודד בצורה מעניינת עם תיאור פרשיה היסטורית מרתקת השופכת אור על אחד הצדדים האפלים של תקופת הרנסנס, עולם פוליטי, ברוטאלי המונע ע ידי תאוות שלטון.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על קנוניית אפריל