ביקורת ספרותית על הקתדרלה ליד הים מאת אילדפונסו פלקונס
ספר בסדר

---

היסטוריה אני אוהבת ללמוד מספרי היסטוריה. רומן היסטורי אמור לספר סיפור. אמנם סיפור משולב עם היסטוריה, אבל בכל זאת סיפור. ובספר הזה, תוך כדי הסיפור, דוחס הסופר כתיבה של מאורעות היסטוריים שאין בהם שום צורך. כך למשל, ברומן היסטורי מספיק לכתוב שהמלך החליט על מלחמה להשבת אדמות שנגזלו ממנו, ואין שום צורך לפרט חמישה דורות של מלכים אחורה ולספר על כל המריבות שלהם והקרבות ביניהם. כתיבה כזאת קוטעת את רצף הקריאה ופוגמת בהנאה מהספר. מה גם שלאורך הספר יש יותר מדי הסברים היסטוריים מהסוג הזה, ונדמה שהם נובעים מהצורך של הסופר להוכיח את הידע שלו.
הסיפור עצמו הוא על רקע ימי הביניים בברצלונה. תקופה שבה שלטו המלך והכנסייה - זה לצד זה. ובכל זאת השליט העיקרי היה הכסף. וכשמדובר בכסף ברור שיהיו גם יהודים שמניעים את הכלכלה. ואם יש לך כסף, הרבה כסף, ברור שאתה יכול להצליח במקומות שרבים אחרים נכשלים. אז נכון שלכסף נלווים גם קצת מעשי גבורה, יושר אישי וחברים נאמנים, ובכל זאת רק תכונות טובות וחברים לעולם לא היו מצילים אותך מרשעות האינקוויזיציה.
בקיצור, אין לי מושג למה הספר זכה לכל כך הרבה שבחים. בסך הכל מדובר ברומן היסטורי ממוצע, וקראתי רבים וטובים ממנו.

» ביקורות נוספות של בת-יה
» ביקורות נוספות על הקתדרלה ליד הים