“יש לכל ספר את הקצב שלו. הקצב שהכתיב לו הסופר שכתב אותו, כי ככה הוא רוצה שיקראו אותו. והקורא- תמיד יהיה זה שיתאים עצמו אל הספר. ולא ההפך. אף פעם לא ההפך. קלאודיה פיניירו עשתה לי שיעור מזורז בענייני קצב. אני אוהבת את הקריאה שלי כשהיא בהילוך קצת יותר מואץ, ופה נדרשתי כמה פעמים להאט, להתאים עצמי לקצב הסיפור. וכשזה קרה - נשביתי וצללתי אל תוך הסיפור הכל כך יפה הזה, השברירי, והפוצע הזה. ואז, רק אז,”

“בקורת על הספר מזל קטן מאת קלאודיה פיניירו ספר מעניין ומרתק, שקראתי אותו בנשימה עצורה. הרעיון של הספר נמצא בשמו שנקרא "מזל קטן" רעיון המדבר על כוחו המוחלט של הגורל שאותו מנסה הסופרת להעביר בספר . איך כל מהלך חייה השלווים של גיבורת הספר מרי לוהן, נקטעים ונהרסים בתוך שנייה גורלית אחת!! זה קורה ממש באותו רגע בו היא עוברת מחסום רכבת ונתקעת עם רכבה על המסילה ללא כל אפשרות לחלץ מתוכו את הילד”

“גורל מול עתיד ידוע מראש לפני הרבה שנים, זאב המורה שלי להיסטוריה קלאסית, טען ברגע של גלוי לב, על כך שהם כהיסטוריונים מאוד משתדלים למצוא סיבות ותהליכים לאופן בו מתנהלת ההיסטוריה, אבל מידי פעם הם מופתעים לגלות, כי קיימים גורמים לא צפויים ולעתים פעוטי ערך המסיטים את מהלך ההיסטוריה ממסלולה המצופה. זה כמו מספר גרגירי חול החודרים למערכת גלגלי שיניים, ומשבשים את מהלכה, ניסה זאב להמחיש בעידן האנלוגי את”

“כמעט לכל אחד יש רגע או שעה או יום בחייו שהם קו השבר, הקו שחוצה את חייו לשניים, לפני ואחרי. בניגוד לתמונות של לפני ואחרי דיאטת הרזייה או איזו פרוצדורה פלסטית, בתמונת החיים של לפני ואחרי, הלפני הוא החלק הנחמד השלו הטוב (אם כי כשחיים אותו מקטרים על זוטות), האחרי הוא החלק שבו מתהפכים החיים ואז מתגעגעים נואשות אל הלפני. יש כאלה שכבר חוו אותו, יש כאלה שעוד יחוו אותו (לצערי, זה כמעט תמיד מגיע בשלב כלש”

“יש לכל ספר את הקצב שלו. הקצב שהכתיב לו הסופר שכתב אותו, כי ככה הוא רוצה שיקראו אותו. והקורא- תמיד יהיה זה שיתאים עצמו אל הספר. ולא ההפך. אף פעם לא ההפך. קלאודיה פיניירו עשתה לי שיעור מזורז בענייני קצב. אני אוהבת את הקריאה שלי כשהיא בהילוך קצת יותר מואץ, ופה נדרשתי כמה פעמים להאט, להתאים עצמי לקצב הסיפור. וכשזה קרה - נשביתי וצללתי אל תוך הסיפור הכל כך יפה הזה, השברירי, והפוצע הזה. ואז, רק אז,”

“בקורת על הספר מזל קטן מאת קלאודיה פיניירו ספר מעניין ומרתק, שקראתי אותו בנשימה עצורה. הרעיון של הספר נמצא בשמו שנקרא "מזל קטן" רעיון המדבר על כוחו המוחלט של הגורל שאותו מנסה הסופרת להעביר בספר . איך כל מהלך חייה השלווים של גיבורת הספר מרי לוהן, נקטעים ונהרסים בתוך שנייה גורלית אחת!! זה קורה ממש באותו רגע בו היא עוברת מחסום רכבת ונתקעת עם רכבה על המסילה ללא כל אפשרות לחלץ מתוכו את הילד”

“גורל מול עתיד ידוע מראש לפני הרבה שנים, זאב המורה שלי להיסטוריה קלאסית, טען ברגע של גלוי לב, על כך שהם כהיסטוריונים מאוד משתדלים למצוא סיבות ותהליכים לאופן בו מתנהלת ההיסטוריה, אבל מידי פעם הם מופתעים לגלות, כי קיימים גורמים לא צפויים ולעתים פעוטי ערך המסיטים את מהלך ההיסטוריה ממסלולה המצופה. זה כמו מספר גרגירי חול החודרים למערכת גלגלי שיניים, ומשבשים את מהלכה, ניסה זאב להמחיש בעידן האנלוגי את”

“כמעט לכל אחד יש רגע או שעה או יום בחייו שהם קו השבר, הקו שחוצה את חייו לשניים, לפני ואחרי. בניגוד לתמונות של לפני ואחרי דיאטת הרזייה או איזו פרוצדורה פלסטית, בתמונת החיים של לפני ואחרי, הלפני הוא החלק הנחמד השלו הטוב (אם כי כשחיים אותו מקטרים על זוטות), האחרי הוא החלק שבו מתהפכים החיים ואז מתגעגעים נואשות אל הלפני. יש כאלה שכבר חוו אותו, יש כאלה שעוד יחוו אותו (לצערי, זה כמעט תמיד מגיע בשלב כלש”