“ג'יני מון בסך הכל רצתה שיקשיבו לה. כולם שמעו אותה, אבל אף אחד לא ממש הקשיב לה. היא ניסתה כל הזמן לספר משהו, אבל ללא הצלחה. כי ג'יני מון בת הארבע עשרה היא אוטיסטית שיש לה שתי בעיות עיקריות. היא לא טובה בהיקשרויות עם אנשים, והיא לא טובה בהבעת רגשות. היא עובדת על הדברים האלו עם פטריס הפסיכולוגית שלה, והן עובדות קשה. אבל רוב הזמן לא קל לה. חוץ מזה היא גם לא אוהבת שנוגעים בה. נגיד בתחרות כדורסל של ה”

“עלמות במצוקה. לבבות שבורים. שיניים חדות נוטפות דם. נוף פראי מושלג. טירה מיושנת בעלת קסם מבעית. דברים רבים יכולים להתקבץ לתוך ספר אחד. ספר מתח קלאסי. גותיקה במיטבה. כוחות הטוב והרוע מתנגשים אלה באלה בקולניות. היכולת הנשגבת של סופר לברוא עולם יש מאין ולאפשר לקוראיו להתהלך בעולמו זה, לפסוע צעד ועוד אחד, אל תוך עולמו שהוא גם ככל הנראה חלק מתודעתו הנסתרת, חלקיק ממנו עצמו, היא תכונה עילאית שראויה ל”

“"דיאלוג בחשכה" היא תערוכה בינלאומית בנושא עיוורון שמטרתה להעלות את המודעות לחייהם של עיוורים ולקויי ראייה על ידי הדמיה של התמודדות בחיי היומיום ללא חוש הראייה. המבקרים פוסעים בחשכה כשבידיהם מקל נחייה, בתוך חללים המעוצבים כסביבה מחיי היום-יום, כמו מעבר חצייה, אוטובוס או סופרמרקט. הבעיה היא שהתערוכה מתקיימת בחולון, ואני טיפוס ביתי שספון בין ארבע קירות חדרו ויוצא מאזור חיוג 04 רק כשהוא נקרא לשירות מי”

“הספר "תשעה ימים" נכתב בהשראת הצילום שמופיע על גבי הכריכה שלו, שצולם במהלך מלחמת העולם השנייה, ומראה בחורה צעירה שנפרדת לשלום מחייל בתחנת רכבת. זה עורר בי אסוציאציה של תרגילים מהסוג שמקבלים בסדנאות כתיבה למיניהן, אבל התוצאה הסופית במקרה הזה נפלאה, מרגשת ובוגרת מאוד: סיפור בתשעה קולות, סיפור שנכתב מנקודת המבט של תשעה אנשים שונים אבל קשורים זה לזה שמתארים כל אחד יום אחד משמעותי בחייהם. אהבתי את הא”

“ג'יני מון בסך הכל רצתה שיקשיבו לה. כולם שמעו אותה, אבל אף אחד לא ממש הקשיב לה. היא ניסתה כל הזמן לספר משהו, אבל ללא הצלחה. כי ג'יני מון בת הארבע עשרה היא אוטיסטית שיש לה שתי בעיות עיקריות. היא לא טובה בהיקשרויות עם אנשים, והיא לא טובה בהבעת רגשות. היא עובדת על הדברים האלו עם פטריס הפסיכולוגית שלה, והן עובדות קשה. אבל רוב הזמן לא קל לה. חוץ מזה היא גם לא אוהבת שנוגעים בה. נגיד בתחרות כדורסל של ה”

“עלמות במצוקה. לבבות שבורים. שיניים חדות נוטפות דם. נוף פראי מושלג. טירה מיושנת בעלת קסם מבעית. דברים רבים יכולים להתקבץ לתוך ספר אחד. ספר מתח קלאסי. גותיקה במיטבה. כוחות הטוב והרוע מתנגשים אלה באלה בקולניות. היכולת הנשגבת של סופר לברוא עולם יש מאין ולאפשר לקוראיו להתהלך בעולמו זה, לפסוע צעד ועוד אחד, אל תוך עולמו שהוא גם ככל הנראה חלק מתודעתו הנסתרת, חלקיק ממנו עצמו, היא תכונה עילאית שראויה ל”

“"דיאלוג בחשכה" היא תערוכה בינלאומית בנושא עיוורון שמטרתה להעלות את המודעות לחייהם של עיוורים ולקויי ראייה על ידי הדמיה של התמודדות בחיי היומיום ללא חוש הראייה. המבקרים פוסעים בחשכה כשבידיהם מקל נחייה, בתוך חללים המעוצבים כסביבה מחיי היום-יום, כמו מעבר חצייה, אוטובוס או סופרמרקט. הבעיה היא שהתערוכה מתקיימת בחולון, ואני טיפוס ביתי שספון בין ארבע קירות חדרו ויוצא מאזור חיוג 04 רק כשהוא נקרא לשירות מי”

“הספר "תשעה ימים" נכתב בהשראת הצילום שמופיע על גבי הכריכה שלו, שצולם במהלך מלחמת העולם השנייה, ומראה בחורה צעירה שנפרדת לשלום מחייל בתחנת רכבת. זה עורר בי אסוציאציה של תרגילים מהסוג שמקבלים בסדנאות כתיבה למיניהן, אבל התוצאה הסופית במקרה הזה נפלאה, מרגשת ובוגרת מאוד: סיפור בתשעה קולות, סיפור שנכתב מנקודת המבט של תשעה אנשים שונים אבל קשורים זה לזה שמתארים כל אחד יום אחד משמעותי בחייהם. אהבתי את הא”