ביקורת ספרותית על מישהו יודע את שמי מאת לורנס היל
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 26 באוגוסט, 2017
ע"י חני



בזמן קריאת הספר יש לומר בפה מלא שהספר סחף אותי ושהזדעזעתי מסירוס האנושיות של גיבורת הספר ובכלל מכך שאדם לוקח אדם כעבד, כמשרת, צמית... אך בד בבד עלו בי כמה קולות והבנות. על כך שאנחנו בדרך כלל מחקים את החזק, השולט .על כך שגם בסוף העולם ימינה כשטיילתי , כפר קטן דיבר אנגלית בריטית רהוטה וחבש כובע צלינדר כמו של שרלוק הולמס.
ההבנה היא שגיבורת הספר סיפרה את "סיפור הכושי" מנקודת מבט של אישה שחורה, משכילה ,חכמה ופקחית שנשארה בחיים למרות הכל. אך העבדות באפריקה יצרה בעולם סוג של זן חדש של שחורים אפריקאים .... השחור לא יכל להיות ולהישאר שחור עם כל הידע מסביב, הוא היה חייב להתפתח . היא, אמניטה, לא יכלה להיות מי שהיא לאחר שלמדה לקרוא עיתון. כלומר היא רצתה להיות שווה מול שווים גם בידע, גם בהתנהגות מול האנשים הלבנים שחטפו אותה. וזה היה הכח שלה במיגור העבדות. לדבר עם הלבנים בשפה שלהם. אך אז היא כבר לא הייתה ממש מי שהיא. אם הייתה נשארת בכפר שלה אולי הייתה מיילדת או אישה חמישית של איזה גבר. אך העבדות פשוט טרפה את כל הקלפים, מי שנשאר בחיים השתנה לנצח נצחים.
**********************************

על הספר..והסיפור

"המילים שלנו שוחות יותר רחוק ממה שאנשים יכולים ללכת" ביטוי אומלל אך יפה שמסביר איך מוצאים אחד את השני ומעבירים ידיעות מאדם לאדם. "רשת דייגים אנושית". היות ועבדים נמכרים לכל המרבה במחיר חייבים רשת סודית שתחצה גבולות פיזיים בחיפוש בעל, בן, אבא, אמא, משפחה, בית .....והרשת מוצאת מציאות כשהמילים מטיילות ,מחפשות, ולעיטים גם מוצאות.
כשמגיע בשר חי ,עירום, בצורת בן אנוש לעיירת עבדים, הסודות הן כמו מפת התמצאות שוות ערך לזהב. חשוב להבין איפה להשפיל עיניים, היכן לברוח כדי שהאונס לא יבוצע, מתי לשתוק, מתי להחביא אינפורמציה. חכם מדי לא טוב, גדול מדי לא טוב, חסרי פנים ושאר רוח זה טוב מאוד כדי לא לקבל מכות או בכדי לשרוד עוד 5 דק.
הספר פורש יריעה רחבת שנים ברומן מסחרר ועצוב על תקופת העבדות וסחר בעבדים מאפריקה.

בארה"ב מוגר סחר בעבדים ב 1808. בקנדה וביתר האימפריה הבריטית רק ב 1834.
ורק ב 1865 התיקון ה 13 לחוקה אמריקאית התקבל ולפיו העבדות בארה"ב אסורה.

וכמו מכונה משומנת היטב גם פה יש שיטות אלימות מצמררות לגניבת אנשים, ילדים, טף. על ידי סיפור אחד על אישה אחת בשם אמניטה, לורנס היל מסביר בלי להסס או למצמץ איך חיי אדם שווים פחות מחיי בהמה. איך חותם על הגוף וקעקוע כמו אצל פרות, משפיל את האנושיות שבאדם עד עפר.
בין כל העובדות על אישה אחת חכמה מאוד שהגיע רחוק אחרי שנחטפה , הוכתה והלכה ימים וחדשים ברגל ושמרה על שפיות וצלם אנוש למרות הכל. יש בסיפור שלנו אנושיות מסוג אחר, יש פה חמלה והזדהות והבנה גדולה על הדרך שעברנו. על כמה אנחנו צריכים לנוע ביחד כאנושות בלי להיתפס לצבע, מוצא וקטלוג מטופש שיהרוס את כל מה שבנינו. הבנה שאנחנו צריכים לנוע ביחד ולעזור לחולה, לעני, לחסר ידע . בעיקר לחמול על האחר.

אולי בגלל חודש סליחות ואולי בגלל שהספר מראה פה תמונה רחבה ועגומה על שנים שבהם לא ממש יכולנו לפאר ולהתפאר במעשינו. אולי זו הסיבה שהספר נגע כל כך. כי לרוב אנחנו עסוקים בחיים שבנינו לנו ולמי יש בכלל זמן להסתכל על התמונה הגדולה .
29 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 11 חודשים)
רודנית תודה. נראה לי שאם אראה את הסרט הוא יהיה כל כך עצוב שלא אצליח
לצפות עד סופו.לנו זה נושא לחקירה
אך לאנשים הללו זה היה החיים עצמם.
רונדנית (לפני 11 חודשים)
חני , ביקורת מרגשת מאין כמותה, כל הנושא העבדות רגיש, כפי שסיפרתי לך ראיתי גם את הסדרה הנושאת את אותו שם קשה ומטלטלת, לראות ויזואלית את מה שהספר מספר.
תודה רבה
חני (לפני 11 חודשים)
רץ עדיין לא כובלים שום צוואר בקולר מברזל.אף אחד לא ישן עירום במכלאות בקר.
העולם החדש מורכב מעשירים ועניים
ומי שאין לו מסכן.
ובדיוק בחודש הזה צריך לאחל שלכולנו יהיה
מספיק בשביל לתת...
רץ (לפני 11 חודשים)
מעניין שהעבדות והעבדים מאפריקה זוכים למספר ספרים, לצערי העבדות עדיין קיימת, גם אצלנו בצורה שונה של עובדי קבלן.
חני (לפני 11 חודשים)
Pulp דברים קשים אמרת פה. עבדות בהסכמה זה הדבר הנורא ביותר ששמעתי. כי אז
חוסר התקווה לחלום אבוד מראש. תמיד צריך לשאוף לשנות את מה שניתן. גזענות היא אכן מכה שמזיזה את אבני המזל לכאן או לכאן.
תודה על התגובה.
Pulp_Fiction (לפני 11 חודשים)
תודה, חני, ביקורת מצוינת כמו תמיד. עבדות היא כתם שחור על האנושות, שלא ניתן למחיקה ולשיכחה.

למרבה הצער, אנשים רבים להבדיל מאמניטה לא מרגישים שיש בכוחם להביא לשינוי, כי מבחינה פסיכולוגית עבדות היא מחלה חשוכת מרפא. כמו שאמר בוב מרלי "Emancipate yourself from mental slavery" לפני הכל.

אולם, נראה כי קשה לאנושות להסתדר ללא עבדות. לכן, בימינו רווחת עבדות מסוג חדש- עבדות "בהסכמה".
חני (לפני 11 חודשים)
אנקה תודה באפריקה כמו באפריקה הממון מדבר. הוא מניע אנשים לעשות ככל העולה על רוחם.
חני (לפני 11 חודשים)
תודה דני. והפערים אכן גדלים מיום ליום. במקום שהמכנה המשותף יהיה בני אנוש. המכנה הוא חיצוני שנוגע למעמד, כסף. אולי המכנה המשותף צריך להיות מוזיקה. בדיוק חזרנו מהופעה יפיפיה של ג'יין בורדו.
אכן שבוע טוב.
חני (לפני 11 חודשים)
רוויטל תודה יש מקומות פה בארץ מעוזם של השחורים מכל סוג, גם המשטרה
לא נכנסת לשם.בסופו של דבר הם יוצרים גטאות
לעצמם ומתחפרים בשוני.
חני (לפני 11 חודשים)
אפרתי תודה העניין הוא בכלל עם השחורים בכל העולם.
ההזדהות כיום עם החלש, עם השחור המופלא לרעה
גורמת לשחורים להתאחד בכל העולם.
אנקה (לפני 11 חודשים)
ביקורת מצוינת ואמפטית כהרגלך, חני. זה אחד הספרים בפרוזה היותר טובים על העבדות. זה ממש קרוב לתיאורים האמיתיים על החטיפות של האנשים המסכנים ממקום הולדתם ומגוריהם ועד העברתם בספינות עבדים על כל ההתעללויות שעברו שם למוות או לאחת ממדינות הדרום של ארה"ב.
דני בר (לפני 11 חודשים)
הביקורת שלך, חני, מגלה המון אמפתיה לחלש, לאחר, למי שלא נחשב אדם.
עשית זאת בהמון רגישות והבנה, ונדמה לי שהעיתוי של חודש הסליחות מאוד מתאים כרקע לספר הזה.
כמו שכתבת, אכן יש מעשים שהאדם לא יכול להתפאר בהם...ואולי בזה שליחותו של הספר כדי למגר תופעות פסולות כאלה.
נדמה לי שגם לביקורת שלך מגיעים חמישה כוכבים!
שבוע טוב לכולנו.
רויטל ק. (לפני 11 חודשים)
ביקורת נהדרת על נושא כואב כל כך.
אפרתי (לפני 11 חודשים)
כתבת נהדר על נושא שאסור לשכוח. גם היום, חיי שחורים בארצות הברית שווים פחות מאלה של לבנים.
חני (לפני 11 חודשים)
כרמליטה תודה. היה קטע בספר של הודאה בעובדות
על כך שהיה ידוע ששחורים יכלו לעבוד
שעות על גבי שעות הרבה יותר מאנשים לבנים.
על כך שמבחינה פיזית יש הבדל .זוכרת שקראתי על כך פעם מאמר.
לגבי השנים זה מה שכתבתי .שרק בשנת 1865 העבדות נאסרה כליל.
לגבי גזענות היא אף פעם לא תעלם לצערי.
תמיד יצוצו עוד רשעים שיחשבו שיש נחותים מהם.
חני (לפני 11 חודשים)
יונתן תודה התאורים שם קשים. לרגע חזרתי בזכרונות אל הסדרות
שכולנו צפינו בהם בילדות.
כשכיום אני שומעת סיפורים על סחר
בזונות או בילדים אני מתחלחלת.
כרמליטה (לפני 11 חודשים)
כתבת נפלא ובכלל אני אוהבת את הכתיבה שלך, שהיא תמיד רגישה ומרגשת.

נדמה לי שגם היום ארה"ב אינה יכולה להתפאר בגזענות הלבנה ששוב מרימה ראש ומחזירה אותנו לימים אפלים.

******
תרשי לי לדייק אותך בפרטים ההיסטוריים.
מ-1808 נאסר יבוא של עבדים לארה"ב. הסחר בין המדינות בתוך ארה"ב המשיך להתקיים (בעיקר בדרום) עד לביטול העבדות ב-1865.

יונתן בן (לפני 11 חודשים)
מרגש ונוגע.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ