גשר על הדרינה״ הוא הראשון בטרילוגיה הבוסנית של איוו אנדריץ׳. הטרילוגיה נכתבה במהלך מלחמת העולם השנייה, כל חלקיה פורסמו בשנת 1945 ובשנת 1961 זיכתה את אנדריץ׳ בפרס נובל לספרות. ספר זה מורכב ברובו מסיפורים אמיתיים לכאורה וחלקם ממיתוסים, שהועברו במשך הדורות לאורך כ- 350 שנים.

הסיפורים המתוארים בספר מתחילים במחצית המאה ה- 16 בעת שהחלו העבודות להקמת הגשר, ומסתיימים בשנת 1914, בה בוסניה וסרביה סופחו

#
יש תכונות אנושיות הסוטות מנתיבן הנורמלי והופכות מוקצנות ומפלצתיות. "חסכנות" (שפעם, לפני העידוד לשופינג אין-סופי, נחשבה מידה טובה) הופכת כשהיא מוקצנת לקמצנות. וקמצנות היא מידה שאף אחד – פרט לקמצן – לא סובל. כבר כתבו עליה ספרים, יש המון בדיחות שהיא במרכזן, אנשים שאינם קמצנים נדהמים, לעתים, ממפגש עם קמצן ומתקשים להגיב.

אנדריץ' זוכה פרס נובל, כתב ספר על קמצנית. "העלמה" היא אשה שמרגע מסויים הפכה

על הספר שמעתי לא מעט פעמים ותמיד צורפה אליו המילה "חובה".
זהו ספר בגדר "חובה" למי שרוצה לטייל בבלקן, ליתר דיוק - ביוגוסלביה לשעבר ולמי שרוצה לקרוא ספרות מתורגמת מסרבו-קרואטית.
למרות שיש אמת בשתי הסיבות שציינתי לעיל, אני חושב שזהו ספר בגדר "חובה" למי שנשים סוערות מעוררות את נפשו.

הספר מגולל את סיפורה של משפחת סלום (לוי), אימא אסתרה, אבא ליאון, שני בניהם וחמשת בנותיהם שכל אחת מהן כותבת לעצמה את

זהו הספר השלישי בטרילוגיה שזיכתה את הסופר איוו אנדריץ' בפרס נובל. אזכיר כי החלק הראשון הוא "גשר על הדרינה", החלק השני הוא "ימי הקונסולים" וכל שלושת החלקים פורסמו בשנת 1945.
החלק השלישי בטרילוגיה הוא גם הספר הראשון שמתמקד בדמות אחת, טראגית יש לומר, המכונה בפי כל "העלמה".

זהו סיפור על בחורה צעירה שהושבעה ע"י אביה, איש עשיר שירד מנכסיו והיה על ערש דווי, להקדיש את חייה למשימה אחת ויחידה והיא לא ל

"ימי הקונסולים" הוא השני בטרילוגיה הבוסנית של איוו אנדריץ׳. הטרילוגיה נכתבה במהלך מלחמת העולם השנייה, כל חלקיה פורסמו בשנת 1945 ובשנת 1961 זיכתה את אנדריץ׳ בפרס נובל לספרות. החלק הראשון הוא ״גשר על הדרינה״ והחלק השלישי נקרא ״העלמה״.

הרקע לעלילת החלק השני בטרילוגיה הוא בתקופה שבין 1806 עד 1814, בה צרפת בימי שלטונו של נפוליאון משנה את מאזן הכוחות בין המעצמות הגדולות אוסטריה, תורכיה, רוסיה ובריטני

ימי הקונסולים הוא ספרו השני של איוו אנדריץ' אותו אני קורא ונהנה. התקופה בה הספר עוסק היא ראשית המאה ה-19 והמקום הוא בוסניה אשר בעת ההיא הייתה תחת השלטון העותומני וברקע כמובן תקופת כיבושיו של נפוליאון.

יש הרבה במאוד ספר הזה: תיאורים של נופיה של בוסניה והבלקן, גלריה מרשימה של דמויות אשר אותן מיטיב אנדריץ' לתאר, בעיקר דמויות אשר מתקשות להשלים עם המציאות המשתנה לנגד עיניהן ומתעקשות לדבוק בהרגלים הי

בוסניה. כל מי שהיה בר דעת בשנות ה-90 של המאה הקודמת, הכיר היטב את המילה הזו. חבל ארץ זה הוזכר לא לטובה כמעט בכל מהדורת חדשות במשך רוב העשור ההוא בדרך כלל עם התוספת 'הרצגובינה'.


באותה התקופה, גם אני וחבריי שהיינו אז נערים שמענו על בוסניה כל יום. רובנו לא תפסנו את גודל האסון שפקד את האזור שהיה מכונה עד אז 'יוגוסלביה' ולא היינו מסוגלים לגבש דעה על המתרחש הרחק, במקום שלא ידענו אפילו היכן בדיוק הו

הסופר הסרבי איוו אנדריץ' זכה בפרס נובל לספרות בשנת 1961. שלושה רומנים גדולים שלו תורגמו לעברית (העלמה, ימי הקונסולים, גשר על הדרינה)ועוד שני קבצי סיפורים (אהבה בקסבה, סיפורים נבחרים). קראתי את שלושת הרומנים, כל אחד איכותי וראוי להתעמקות בו. ראוי לציין כי הרומנים תורגמו על ידי <mark>דינה קטן בן-ציון</mark> אשר גם הוסיפה אחרית דבר בכל אחד מהם. שם היא מביאה ניתוח יפה של כל ספר ומקשרת אותו להסטוריה ולהווי החיים ש

עץ התרזה (לינדן) הוא עץ כמעט מקודש עבור תושבי הבלקן. בעבר כאשר חיו בכפרים, נהגו לקיים בצילו את הישיבות החשובות ולעיתים אף טקסי חתונה. אין פלא שהסופרת בחרה את עץ התרזה לשם ספרה העוסק בבלקן.


זהו ספר השני של גורדנה קואיץ' אותו קראתי וכמובן חשוב לציין שמדובר בטרילוגיה. בעוד עלילת ספרה הראשון (ריח הגשם בבלקן) מתחילה ביום 28.6.1914 עם ההתנקשות ביורש העצר האוסטרו הונגרי, התנקשות שהביאה לפרוץ מלחמת ה