זהו הספר השלישי בטרילוגיה שזיכתה את הסופר איוו אנדריץ' בפרס נובל. אזכיר כי החלק הראשון הוא "גשר על הדרינה", החלק השני הוא "ימי הקונסולים" וכל שלושת החלקים פורסמו בשנת 1945.
החלק השלישי בטרילוגיה הוא גם הספר הראשון שמתמקד בדמות אחת, טראגית יש לומר, המכונה בפי כל "העלמה".
זהו סיפור על בחורה צעירה שהושבעה ע"י אביה, איש עשיר שירד מנכסיו והיה על ערש דווי, להקדיש את חייה למשימה אחת ויחידה והיא לא להיות תלויה כלכלית באף אחד, גם במחיר וויתור על מנעמי החיים. עם מות האב מונה לה אפוטרופוס שליווה אותה בנאמנות בצעדיה הראשונים והיא נשארה לגור עם אמה חלשת האופי והתלותית, תוך שהיא לוקחת על עצמה את ניהול הבית והניהול הפיננסי.
הצעירה לקחה את שבועתה לאביה המת בכל הרצינות והחלה לממשה מיד לאחר מותו, תוך שהיא לומדת את עסקי הממון ומתייעצת עם כל מי שהסכים לסייע לה ועם שחרורה הרשמי מהאפוטרופוס שלה, החלה לעסוק בסתר במתן הלוואות בריבית. העלמה כפתה על אימה חיים דלים וחסכניים עד כדי קיצוניות שבאה לידי ביטוי בשימוש חוזר באותם בגדים שהוטלאו בעת הצורך ואפילו בלילות החורף הקרים לא הסכימה להסיק את התנורים מלבד בחדר אחד..
בחלוף הזמן החסכנות הופכת לקמצנות חולנית כאשר הצעירה אינה "רואה ממטר" אף אחד חוץ מאשר "לא להיות בצד המפסיד" וזה גם אומר שקשרים חברתיים מתנתקים, בני זוג פוטנציאליים לזיווג אינם מעניינים אותה וכל הסביבה המוכרת לה, לרבות בני משפחתה הקרובה מתרחקת ממנה בסלידה.
איוו אנדריץ' הוא מספר בחסד וסופר מחונן במיוחד שתיאר בכישרון רב את הפסיכולוגיה שעומדת מאחורי הקמצנות החולנית שלה והצליח להפוך דמות מאוסה על כל סובביה ועל הקורא לכזו שניתן לעיתים גם לרחם עליה, והאמינו לי, אין כמעט על מה..
חלק זה, כמו שני חלקי הטרילוגיה הראשונים, מסופר על רקע המצב הגיאו פוליטי והתמורות בארצות הבלקן (ובחלק זה בסראייבו ובבלגרד), הפעם לאחר השתחררות הבלקן מעולה של טורקיה, החל מתחילת המאה העשרים דרך מלחמת העולם הראשונה ולאחר סיום המלחמה.
הספר מומלץ ביותר כמו כל חלקי הטרילוגיה, למרות שלטעמי 2 החלקים הראשונים, ובמיוחד "הגשר על הדרינה", הם המוצלחים ביותר.


















