הרומן הקצר "עכברים" עוסק בעיוות הנפשי הטרגי שנגרם לכל מי שחווה בעברו את מחנות העונשין במשטרים טוטליטריים, אם כאסיר ואם כאחד משרשרת הפיקוד. בגלל התנאים הקשים מנשוא במקומות אלה אנשים פונים איש נגד רעהו ומתחילים לטרוף זה את זה. השפעותיו ארוכות הטווח של מחנה העונשין באות לידי ביטוי בהתאכזרות הן בקושי לתת אמון בזולת, גם באנשים הקרובים ביותר, ביחסים הרוויים בחוסר אמון וחשדנות פתולוגית עד שאינם מותירים סיכוי למערכת יחסים בריאה ואף להמשך הקשר.
כפי שאפשר להיווכח כשמתוודעים למכלול העשיר פרי עטו של אריך קוש, סיפוריו שואבים השראה מאירועים ממשיים, המתוארים מבעד למבטו של המחבר על האדם והעולם. כהשראה לרומן זה שימש מחנה העונשין הפוליטי גולי אוטוק שביוגוסלביה לשעבר, שהמחבר מזכיר את קיומו.

אריך קוש (1913–2010), משפטן במקצועו, היה סופר סרבי יהודי ידוע. את ביכורי יצירתו פרסם בין שתי מלחמות העולם. לאחר מלחמת העולם השנייה פרסם שבעה-עשר רומנים וקובצי סיפורים, בהם הטרילוגיה בעקבות המשיח על חייו של שבתאי צבי (1978) והרומן האלגורי דרורי ואן פה (שתרגומו העברי יצא בהוצאת כרמל ב-2019). הרומן עכברים הוא סיפור מהחיים, הממחיש באופן כאוב את העתיד האפל שממיט משטר מחנות העונשין על קורבנותיו.

שם הספר
דרורי ואן פה