ביקורת ספרותית על אפשר גם בלי קביאר מאת יוהנס מריו סימל
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 13 בדצמבר, 2016
ע"י אלזה


אפשר גם בלי שפע החמאה בכל מתכון מהמתכונים המוצעים ומפוזרים על פני הספר. מה שהופך את ספר הריגול הזה לנחמד ומיוחד.

הספר עצמו, נו, הוא ספר ג'יימס בונד כזה, הגיבור תומס ליוואן הוא גם נאה, גם אלגנטי וגם יודע לבשל וגם סוכן לא כפול אלא משולש בין צרפת, גרמניה ואנגליה בזמן ואחרי מלחמת העולם השניה. לרוב בשטח הלא כבוש בצרפת אך כמובן תחת שלטון וישי ותחת עינם הפקוחה של הגרמנים עם הגסטפו וכל העניין הזה.
למה ג'יימס בונד? כי מלא יפהפיות ובתים יפים וקדילקים בקיצור כל הטריקיות הזאת.
ומאחר ותומס ליוואן הנ"ל יודע לבשל וגם יודע לזייף דרכונים וגם בנקאי במקצועו, אז בכל פרק כמעט השם שלו והזהות שלו משתנים, כך גם קורותיו ותעלוליו הכספיים ובכל פרק מופיע מתכון חביב עמוס בחמאה ושמנת. מי שמעוניין לנסות, במקום השמנת אפשר עם שמן זית או אפילו קנולה.
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
גוטי (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
כשעפה התבונה נכנסת ההנאה
מורי (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
כשנכסת האמונה עפה התבונה.
אלזה (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
מחשבות יעל ואפרתי כולכם צודקים. האמת שהספר הזה כמו ספריו של איאן פלמינג היו מדליקים בזמנם. עם זאת, מחשבות, אני מאמינה שאין יצירה שעבר זמנה - לא במוזיקה, לא בציור ולא בספרות.
מורי (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
עבר זמנו.
yaelhar (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
המתכונים בספר לא נועדו לאכילה...
אפרתי (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
קראתי מזמן מזמן מזמן וזוכרת שצחקתי הרבה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ