ביקורת ספרותית על את - את #1 מאת קרוליין קפנס
ספר בסדר

---

את נכנסת לחנות ספרים תמימה, מחייך אלייך מוכר מקסים, כשאת מגיעה לשלם יש ביניכם קליל ושיחה מעניינת, אתם גם קצת מפלרטטים ואת חושבת לעצמך "איזה מתוק הוא, אולי יהיה כאן משהו מעבר?" ואיזה יופי זה שגם הוא חושב ככה? גם הוא מרגיש את הכימיה ביניכם וגם את מוצאת חן בעיניו, ממש חיבור משמיים!
אבל... מה שאת לא יודעת זה איפה הגבול של אותו מוכר בחנות הספרים והאם יש לו אחד כזה? מה הוא מוכן לעשות על מנת להשיג אותך, עד לאן הוא יגיע ומה הוא יעשה למי שהוא יראה כמכשול...?
בק וג'ו נסחפים לתוך מערבולת מודרנית, חסרת מעצורים בקשר שהוא לא מובן אם אפלטוני או לא שקושר בתוכו חיים של אנשים מהסביבה שלה ומהסביבה שלו ונותן למילה 'אובססיה' הגדרה חדשה ומפחידה למדי.
'את' הוא מותחן, קצת מפחיד, קצת מושך, קצת סקסי. הבעיה בו שהכל מסתכם בקצת. אני לא הבנתי את הבאז סביב הספר – אותי הוא לא גרר לתהום המעמקים של הפחד ולא גרם לעור שלי להצטמרר כמו שהיה קורה נניח בספר של סטיבן קינג (וההקבלה בדיוק במקום ויבין רק מי שיקרא את הספר) ואני לא הצלחתי להניח לספר לסחוף אותי לתוך אותה אובססיה מלחיצה שגורמת לי לתהות על קנקנם של האנשים אותם אני מכירה.
אין ספק שיש פה קול ספרותי מעט שונה – יש כאן עלילה שהיא שונה בנוף, יש כאן דמויות עדכניות ומציאות של 2016 והדמות של ג'ו היא לגמרי מעניינת, אבל המכלול לא נתן לי את כל מה שציפיתי ממנו להיות.
לצערי מעבר להגדרת הספר כ'טוב' לא אוכל לתת לו מעבר... אבל כרגיל, ביקורת שהיא לא חמישה כוכבים (וגם כזו שהיא כן...) כדאי לכם לשפוט בעצמכם.

» ביקורות נוספות של ראיה
» ביקורות נוספות על את - את #1