BiRmOoN

BiRmOoN

בן 14 מKarkur




» דירג 5 ספרים
» כתב 5 ביקורות
» יש ברשותו 10 ספרים
» מוכר 0 ספרים
» נרשם לסימניה לפני 4 חודשים
» ביקר לאחרונה בסימניה שלשום
» קיבל 18 תשבחות לביקורות שכתב

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות


לפני שלושה שבועות
» כן (סיפור שכתבתי) גברת פלפלת
» מדף הספרים (4 מתוך 10)
1.
בפרק 23
התחלתי לקרוא לפני שלושה שבועות
ביקורות ספרים:

מוצגות 5 מבין 5 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

היער של דנטה הוא ספר מתח נהדר, ללא ספק. היה לי כיף לקרוא אותו בזמני הפנוי, ואף לקחתי על עצמי פרוייקט לסיימו במהרה (בשביל להת... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שלושה שבועות


ספר מורט עצבים, מתעתע, כתוב נפלא, משלב מתח עם אימה במקצת, ובגדול מדהים ברמה יוצאת דופן. טוויסט לא צפוי בכלל הופך את עלילת ה... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני ארבעה שבועות


אני קראתי את הספר הזה בתהליך ארוך של חודשיים. אמנם אפילו ספרים שאני נורא אוהב לוקחים לי המון זמן, כי קשה לי לקרוא, אבל הספר... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודש


וואו. אני רוצה לציין שאני בן 14, ושבאתי לא מוכן לסיפור, אבל, הוא לא נורא מבחינת התוכן לדעתי. הספר מלא בתיאורים על פציעות מצמ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודש


ספר מדהים. לקח לי חמישה ימים לסיים אותו, ובתור אחד שמסוגל להיות מוסח דעת מכל זבוב שעובר, זו משימה לא פשוטה לרתק אותי ככה. א... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודש




מוצגות 2 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

ג’ו מנהל חנות ספרים. לכאורה האדם הכי חנון שיכול להיות. לא למד באוניברסיטה כי היה צריך לפרנס את עצמו אבל הידע שהוא רכש מספר... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 3 חודשים


אז ככה סיימתי את הספר לפני שבוע ןפשוט...ל א א ה ב ת י ! הספר כלכך קיטצי כל כך מפונפן שבא לך להקיא. כל פרק בספר לא מובן יותר מ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 7 חודשים


מתוך הפורומים:

מוצגות ההודעות האחרונות בלבד. הצג את כל ההודעות

לפני שלושה שבועות
» לגמרי (סיפור שכתבתי)
לפני שלושה שבועות
» וואו. (סיפור שכתבתי)

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות

לפני שלושה שבועות
» כן (סיפור שכתבתי) גברת פלפלת
טוקבקים על ביקורות ספרים:
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

איך הגעתי למצב שבוא אני מחזיק סכין לצווארו של ילד תמים בן ארבע עשרה, לאחר רצח ברוטלי, מצחקק?
"תלשתי לו את האצבעות, החרבתי לו את הפנים וערפתי את הראש שלו, הכל עם הידיים. את המעיים שלו שפכתי כמו תולעים החוצה, ושמתי חתול, סתם כי זה הצחיק אותי. אה, ולא נשכח שהורדתי לו את הזין, הפריע לי שהוא עדיין שם." אמר כשהגעתי לביוב לאחר שיחת טלפון, שלפי המקרה הייתה מורכבת משקר ואמת בו בזמן. בשיחה נשמעה אישה צועקת ובוכה, שרצתה שאבוא במידית, אבל אני לא רואה אישה בשום מקום. כנראה שיש לו כוח לקרוא מחשוב, אם ללא שיהיה פצח ואמר, "את האישה ששמעתה בהקלטה רצחתי לפני שבוע, לא תצטרך לחפש אותה, ובאשר האיש הזה? הוא לא יחסר לאף אחד, הוא רק אביזר."

הוא אמר את זה בצורה כל כך חסרת רגשות, כל כך חסרת אמפתיה, כל כך לא אנושית, שכמעט חשבתי שעומד מלפני משהו שאינו יצור חי, אלא משהו מעוות אחר. מי הורג בן אדם וקורא לו אביזר? זה אדם! עם נשמה! לא אכפת לו והוא ממשיך. "וואו," וחיוך מרושע ומטריד עלה על פניו מאוזנו לשנייה, בניגוד לכל התנהגות קודמת שהראה בשיחתנו, "אני זוכר את הטעם אפילו...". 'בבקשה אל תמשיך את המשפט הזה...' חשבתי לעצמי, וכאילו קרא את מחשבותיי, פצח את פיו והמשיך בקול נמוך וזדוני, "כבד כזה לא אכלתי זמן מה. הוא הלך נהדר עם לבו וקצת שעועית". חתיכת קיא שעלתה לגרוני אילצה אותי לשמור על השקט לרגע קט, אך לא היססתי והגבתי במהרה לאחר מכן, "אתה יודע, רוב האנשים שמוצאים גופה בביוב מתקשרים למשטרה, לא מרטשים אותה עוד יותר כמו...", אמרתי בקול מזלזל, ואז עצרתי את עצמי. זה לא רעיון טוב להעליב איש שמאיים על חייך, "ואוכלים את חלקי גופם.". רק המחשבה על התהליך הטרידה אותי עמוקות. "ובמיוחד לא קוראים לילדים בני ארבע עשרה לזירה. למה אתה כן עשיתה את זה?"
ניתן לצפות שינסה לענות בצורה שנונה, כצפוי מרוצח, או לפחות ככה זה היה בסרטים שראיתי עם אבא שלי. זאת אומרת, לא איתו, התחבאתי שלא יראה אותי איתו. הוא לא הרשה לי לראות סרטים כאלו. אך לא. הוא נשך את ידו שוב ושוב, באכזריות, עד שדם ניתז לכול עבר. עד שהבנתי מה קורה, זרועו כבר נגדעה, ומתוך כתפו המוחרבת הוא שלף סכין ואיים על שלום צווארי בעזרתה, ואמר בקול שקט, מופנם, רגוע ושליו, "הרצח היה בונוס. כמו כן גם המעדן שהכנתי ממנו. הכיף האמיתי הוא להרוס לילדים בני ארבע עשרה כמוך את החיים."
התשובה החדה שלו אליי, לא התירה לי מנוח. חוסר האונים שלי לא הותיר ממני שאלות הגונות לשאול אותו. לא רציתי לשאול אותו שום דבר. לא מניין בא, למה דווקא לי הוא קרא לביוב בכדי שאחווה את זה, למה הוא לא יכל להסתיר את הגופה המרוטשת והמצחינה שנמצאת כשני מטרים לידינו, ולמה לעזאזל היה חייב לגדוע את ידו (שאלוהים יודע למה מכילה סכין) בכדי לאיים עליי. עניין אותי, "לעוד כמה נערים עשיתה את זה?". התשובה שלי גרמה אפילו למשוגע הזה להביע הפתעה כלשהי. אני יודע את זה ממבטו, וכי לקח לו כעשר שניות למצוא תשובה הגונה.
"1", אמר "אתה".
"למה?"
"אי פעם, הרגשתה משהו מוזר ביד שמאל?", הוא אמר עם חיוך ענק כמו מקודם, וקצב לבי פעם ללא מנוח.
"לא!!!" צעקתי עם הבעת פנים מובסת, אל אף שהתשובה הנכונה היא כן, ומשום מה, דמעות לא הצליחו לזלוג מעיניי. ועכשיו אני יודע מאיפה אני מכיר אותו. כשהייתי קטן יותר, שברתי את היד בתאונת אופניים, והיו צריכים לנתח את היד שלי. משם הוא יודע מי אני, את השם שלי, משם הוא השיג את המספר שלי, ואז הוא הכניס את הסכין לידי.
"למה אתה עושה את זה?" הצלחתי ליבב בצליל חרישי וחלש, ותשובתו חדה כתער. "כדי שתהייה פסיכופת."
"איך זה תורם לך בחיים יא חתיכת בן זונה?!?" צעקתי ישירות אל תוך עיניו, ולאחר הסטירה השורפת שקיבלתי, הבנתי מה הוא עשה.
הסתכלתי לצד שמאל, וגופת האדם הזה השתרעה לידי, ולא הרגשתי כלום כלפיה.
"עכשיו מה קורה?" אמרתי עם חיוך שכבר לא הפתיע אותי משום מה, וצחוקו המתגלגל סחף אותי אחריו. לא ידעתי למה. זה לא היה בסדר, רצח זה לא בסדר, כל המצב הזה פשוט מזוויע, ומשום מה, הרגשתי לרגע כאילו להיות במצב שלו זה הדבר היחיד שנועדתי לעשות.

"אז זה הסיפור, ג'וש יקירי, ככה הגעתי למצב הזה, אתה מבין ג'וש?" אמרתי לילד שעמד מולי, מפוחד, לאחר שסיפרתי לו את הסיפור, בעוד שסכין מגואלת בדמי מוצמדת לצווארו, ובעוד שכמה מטרים ספורים לצידי הימני גופה מרוטשת. "רק שהפעם אני מרגיש את הכאב של היד המחוסרת", אמרתי, וצחוק מתגלגל נפלט מגרוני.
"עזוב אותי משוגע!!!" הוא צעק בעוד קיא מכתים את חולצתו. דווקא חשבתי שעם ג'וש אני אצליח, אבל הוא לא מוצלח כמוני. אני הייתי מוצלח יותר. להב הסכין שלי ננעץ בצווארו, עד שראשו נתלה חסר חיים מצווארו בעוד שדם ניתז על פניי, ולכל עבר. אמרתי לעצמי בקול רם, כאילו אני מצפה שד"ר אנטון יקשיב לי בעוד אני מדבר אליו, "ניסיתי להמשיך את מפעל חייך. אני הייתי הראשון שלך, אתה עוד זוכר אותי? אני זוכר שהוריי לקחו אותי לחדר בבית הסוהר לראות אותך מתחשמל למוות, ומאותו היום חיי לא נראו אותו דבר. לא בכיתי יותר, וחבריי עיצבנו אותי, אז קשרתי אותם בבניין הנטוש שליד הבית שלי, וזרקתי אותם אחרי שבוע, אחרי שמתו מצמא, וכל חיי הוקדשו לרגע הזה. למדתי רפואה, וביצעתי הרבה ניתוחים. ג'וש היה מספר עשרים ושבע שלי. הכישלון החמישי. ובזכותנו, מהלכים ברחבי בריטניה גם היום, פסיכופתים ורוצחים סדרתיים. תודה לך.".

סלחו לי על האיכות הירודה, זה הסיפור הראשון שאני כותב.
נכתב לפני ארבעה שבועות
קבוצות קריאה:
רשימות קריאה:
# שם הרשימה פרטיות כמות ספרים מספר צפיות עודכנה לאחרונה
1. ספרים (שאומרים ושאני חושב) שכדאי לקרוא ציבורית 51 67 לפני שבוע וחצי
2. ספרים שקראתי ציבורית 5 27 לפני שלושה שבועות

» סך הכל 56 ספרים ב-2 רשימות.

הקוראים:
  • לפני שבוע וחצי shavit בת 16 מווינטרפל
  • לפני שלושה שבועות פפריקה בת 20 מכאן
  • לפני שלושה שבועות סופי בת מחיפה
  • לפני שלושה שבועות סקאוט בת 22 מbookland
  • לפני שלושה שבועות נונו בת 15 מיהוד
  • לפני ארבעה שבועות Manu בן 57 מהרצליה
  • לפני ארבעה שבועות מחשבות בן 57 מרחובות
  • לפני ארבעה שבועות דני בר בן מתל אביב
  • לפני ארבעה שבועות -אין כינוי- בת 17 מחולון
  • לפני ארבעה שבועות Leilany בת 30 מחיפה
  • לפני חודש תולעת ספרים בת מגבעתיים
  • לפני 3 חודשים choulaw בת מירושלים


הביקורות האחרונות של BiRmOoN שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. היער של דנטה / לין ריימונדו היער של דנטה הוא ספר מתח נהד... המשך לקרוא Pulp_Fiction לפני שלושה שבועות
2. היער של דנטה / לין ריימונדו היער של דנטה הוא ספר מתח נהד... המשך לקרוא דני בר לפני שלושה שבועות
3. היער של דנטה / לין ריימונדו היער של דנטה הוא ספר מתח נהד... המשך לקרוא yaelhar לפני שלושה שבועות
4. סטייה חדה / ויקי פטרסון ספר מורט עצבים, מתעתע, כתוב ... המשך לקרוא MOR-LI:) לפני ארבעה שבועות
5. סטייה חדה / ויקי פטרסון ספר מורט עצבים, מתעתע, כתוב ... המשך לקרוא אירית לפני ארבעה שבועות
6. סטייה חדה / ויקי פטרסון ספר מורט עצבים, מתעתע, כתוב ... המשך לקרוא דני בר לפני ארבעה שבועות
7. סטייה חדה / ויקי פטרסון ספר מורט עצבים, מתעתע, כתוב ... המשך לקרוא איזבל לפני ארבעה שבועות
8. מחוננת - שבע הממלכות - שבע הממלכות #1 / קריסטין קאשור אני קראתי את הספר הזה בתהלי... המשך לקרוא Mira לפני חודש
9. את - את #1 / קרוליין קפנס וואו. אני רוצה לציין שאני ב... המשך לקרוא נונו לפני חודש
10. מחוננת - שבע הממלכות - שבע הממלכות #1 / קריסטין קאשור אני קראתי את הספר הזה בתהלי... המשך לקרוא דני בר לפני חודש
11. את - את #1 / קרוליין קפנס וואו. אני רוצה לציין שאני ב... המשך לקרוא זיו לפני חודש
12. את - את #1 / קרוליין קפנס וואו. אני רוצה לציין שאני ב... המשך לקרוא נס*כה מהאגד!ות לפני חודש
13. את - את #1 / קרוליין קפנס וואו. אני רוצה לציין שאני ב... המשך לקרוא IRomi לפני חודש
14. את - את #1 / קרוליין קפנס וואו. אני רוצה לציין שאני ב... המשך לקרוא גלית לפני חודש
15. את - את #1 / קרוליין קפנס וואו. אני רוצה לציין שאני ב... המשך לקרוא שעיונת לפני חודש
16. את - את #1 / קרוליין קפנס וואו. אני רוצה לציין שאני ב... המשך לקרוא cujo לפני חודש
17. את - את #1 / קרוליין קפנס וואו. אני רוצה לציין שאני ב... המשך לקרוא לי יניני לפני חודש
18. הגיוס - מלאך #1 / רוברט מצ'אמור ספר מדהים. לקח לי חמישה ימי... המשך לקרוא Mira לפני חודש



©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ