ביקורת ספרותית על הבוגד בירושלים - יוסף בן מתיתיהו, מצדה וחורבן יהודה מאת דזמונד סיוורד
ספר טוב

---

יוסף בן מתיתיהו, האם היה בוגד ציני בעמו? האם היה אחראי בעקיפין לחורבן הבית? מה היה תפקידו כמפקד המרד בגליל?
סיוורד מעלה בחיבורו את הטענה הידועה שיוסף היה בוגד בעמו ונסמך על חיבורו כדי להוכיח את מהותה של הבגידה.
על פי דברי יוסף עצמו הוא רצה לצאת ולהתמסר לידי הרומאים כבר לאחר קרב יודפת שבו ניגפו היהודים בפני עוצמתם הצבאית של לגיונות הרומאים.
נפילתו בשבי והצלתו הפלאית הם שמעוררים סימני שאלה בנוגע ל״מסירותו״ להצלחת המרד, והעיקר לעמידות לצידם של הפלביאנים ( אספסיאנוס ולאחר מכן טיפוס)
ובעיקר העזרה שנתן יוסף לרומאים בזמן המצור על ירושלים.
על פי דברי יוסף ניתן להניח שפסיכולוגית התרוצצו בקירובו רגשות מתנגשים שמעוררים שאלות בנוגע למידת אשמתו בבגידה.
בין הרגשות הללו ניתן למנות את תעובו העולה מדבריו בנוגע למלחמת האחים בירושלים, מהטבח שערכו הקנאים אלה באלה ובעשירי ירושלים, חילול הקודש במקדש בירושלים
ושפיכת דמים טהורים בשטח המקדש, שרפת המקדש בידי הקנאים עצמם ועוד.
לעומת זאת יוסף לא בחל בשום דרך כדי לעזור לניצחון רומי במלחמה. הוא יעץ לטיטוס כיצד לנהל את המצור וכיצד לשפר את הסיכויים לניצחון. הוא לא הסתפק בייעוץ ונקט אף בדרכים אקטיביות
כדי לעזור לרומאים, תוך נקיטת גישות שהיום נקראות מלחמה פסיכולוגית .
לכל אורך פרק המצור , לא מגלגל יוסף את לשונו ולא מהסס לכנות את הקנאים בביטויי סלידה, בקללות, בהאשמתם באסון שבא על ירושלים.
בשלב זה של המערכה נשאלת השאלה האם היה יוסף בכלל בעד המרד מלכתחילה ?
האמת , שאלה זאת נתונה בספק לאור התנהגותו בזמן המערכה בגליל ולאחר נפילתו בשבי. עולה גם השאלה האם עשה יוסף ככל יכולתו להכין ולחזק את הגליל
לפני פתיחת המלחמה?
שינוי מה חל ביחסו של יוסף לאור ההתאבדות ההמונית של לוחמי מצדה ומשפחותיהם וזאת כדי לא ליפול חיים בידי הצורר ולמות חופשיים.
יוסף שהופך להיות שפוט של אספסיאנוס שבעקבות הנבואה שצלחה שהגנרל יהפוך להיות לקיסר ובנו ימשיך אחריו, בדרך זו זכה בחייו , וכישרונו הספרותי הפך אותו לכותב הזכרונות הרשמי של הקיסר
( בכל הנוגע למלחמה יהודה וחיסול המרד הגדול), לאחר שתמה כתיבתו על קורות המרד הגדול, פתח יוסף ( לאחר שזכה בחופש ובאזרחות רומית) , בכתיבה מונומנטלית של כתיבת תולדות עם ישראל- כתיבה
היסטוריונית במיטבה.
תכונותיו השליליות של יוסף ידועות, אולם הוא זכאי לדעתי גם לתשבוחות על כישרונו העצום כסופר , כהיסטוריון, ועל תפקידו העצום בתאור ההיסטוריה של עם ישראל וכתב ההגנה שכתב על עמו, עובדה שמוכיחה שעד נשימתו
האחרונה נשאר יוסף בן נאמן לעם ישראל.
ספר מומלץ בהחלט.
טוביה

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על הבוגד בירושלים - יוסף בן מתיתיהו, מצדה וחורבן יהודה