ביקורת ספרותית על הבוגד בירושלים - יוסף בן מתיתיהו, מצדה וחורבן יהודה מאת דזמונד סיוורד
ספר טוב

---

בגיל 13 קראתי לראשונה את הספר "הדס", אותו סיפור עצוב ומרתק, על נערה כפרית מהגליל בימי המרד הגדול, ומאז אני מאוהבת בתקופה. עברו שנים, אני לומדת את התחום באופן אקדמי ועדיין נהנית כ"כ מהספרים העתיקים ומהחיים המיוחדים האלה.
כל זאת כדי להסביר למה ברגע שראיתי את "בוגד בירושלים" זינקתי עליו ומצאתי את הזמן בשבוע עמוס לקרוא אותו.

ההיסטוריון דזמונד סיוורד פורס בספר את מסכת חייו של יוסף בן מתתיהו, אותו היסטוריון יהודי ספק ריאליסט ספק בוגד אך ודאי מקור ראשון במעלה לנו החיים כיום. הספר מתחיל מתיאור מפורט ומרתק של חיי היהודים בתקופה זו בארץ ישראל, על כל המשתמע מכך- בית מקדש, חכמים, כתות, רומאים ועוד ועוד. בהמשך, עקב גורמים כמו התעללות הנציבים הרומיים ביהודים ומתח בלתי נסבל בין היהודים לנכרים פורץ המרד המפורסם, עליו כתב יוספוס את ספרו "תולדות מלחמת היהודים ברומאים". כעת אנו עוברים לסיפור המרד, שהוא קשה, כואב ומורכב, משולב בציטטות מכותבי התקופה ובשפע של פרטים היסטוריים אך בסך הכל ייוצר תמונה אמינה וברורה. כמי שכאמור לומדת את התקופה סיוורד לא נוטה לספוקולציות ודבריו מבוססים היטב, בין השאר באוסף משים של הערות שוליים בסוף הספר.
אני לא יודעת אם זה כשרונו של סיוורד או של יוספוס, אבל קשה שלא להתרגש מתיאור יומיומי של יהודים עם בית מקדש, שלא לכעוס על אכזריות השלטון הרומי, שלא להיסחף למאבקי הכתות והשיטות ולהזדעזע מתיאורי החורבן. לא מדובר בספר קל- הוא כולל תיאורים קשים של מוות בעינויים ושאר זוועות, כמיטב המסורת ההלניסטית, נוסף על השאלות כבדות המשקל שהוא מעלה- אמונה, קנאות, אחדות וחרות. עם זאת הוא סוחף ומרתק. התחברתי והתרגשתי עמוקות.

אני מניחה שכל קורא ימצא בספר שפע של רעיונות (שלא לומר תחמושת) לטובת האידאולוגיות שלו והשקפת עולמו, ואני לא מנסה לטעון כי הספר "מוכיח" לנו כי רק קנאות- או אמונה, או סובלנות- יצילו אותנו. יהודים, כאז כן היום נוטים לוויכוחים מרים וכידוע "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות". אבל אני חושבת שיש משהו עמוק ומרגש לראות איך אלפיים שנה של מסורת יהודית עוברות מדור לדור, ומול מאבקי הקנאים והמתונים, החילונים והדתיים, רק שלא נשכח שאנחנו עם אחד.

» ביקורות נוספות של מירב
» ביקורות נוספות על הבוגד בירושלים - יוסף בן מתיתיהו, מצדה וחורבן יהודה