ביקורת ספרותית על הבוגד בירושלים - יוסף בן מתיתיהו, מצדה וחורבן יהודה מאת דזמונד סיוורד
ספר מעולה

---

מיהו "הבוגד בירושלים"? האם יש קשר בין שם הספר לכותרת המשנה : יוסף בן-מתתיהו , מצדה וחורבן יהודה?
שם הספר מסקרן, רבות הן השאלות המלוות את הקורא במהלך הקריאה: האם שם הספר מעיד על תפיסת עולמו של הסופר לגבי גיבור הספר יוסף בן- מתתיהו? האם יוסף בן מתתיהו היה מנהיג שדאג לאינטרסים של עמו או שדאג לאינטרסים של עצמו? האם יוסף היה סופר והיסטוריון אובייקטיבי והאם תעד את האירועים בדיוק כפי שאירעו או ששכתב את ההיסטוריה כסופר מטעם השליט הרומאי? האם בתוקף מעמדו והשתייכותו למשפחת הכוהנים שימש סוכן ומרגל מטעמם כנגד המתנגדים לשלטון הרומאי? האם היה שותף לתככי החצר?
דזמונד סיוורד הוא היסטוריון בריטי מוערך. אביו שירת כטייס בריטי בפלשתינה במלחמת העולם הראשונה. במהלך שירותו ושהותו במדבר סיני, האב נחשף לספרו של יוסף בן מתתיהו (או בשמו הרומאי יוסיפוס פלאביוס), "מלחמות היהודים" ונשאב בקסמו.
את ההערכה הרבה שרחש ליוסף בן-מתתיהו העביר סיוורד האב לבנו שהתחיל לחקור את כל כתביו של יוסף תוך בחינת אישיותו ופועלו בתקופה בה השליט על הארץ היה הכובש הרומאי וסביבת היהודים בה חי התחלקה למעמדות, זרמים וכתות שלא ראו עין בעין את המציאות הפוליטית והשלכותיה על היהודים בארץ ישראל. דת ומדינה, הון ושלטון, תככים ומחלוקות התערבבו במציאות זו.
סיוורד כתב מסמך היסטורי אמיץ, הוא מטיל ספק במקומות שיש להטיל בהם ספק. הוא שובר מיתוסים ותפיסות שהיו שגורות בקרב חוקרים אחרים. יש החולקים על מידת בקיאותו ההיסטורית של סיוורד בכל פרטי הביוגרפיה של בן מתתיהו ( כמו חבצלת פרבר ) ומכנים אותו כמומחה לביוגרפיות היסטוריות בלבד. סיוורד עצמו כותב שהספר הוא כעין הקדמה לכל תולדות חייו ופועלו של יוסף בן-מתתיהו.
סיוורד מבין שכתביו של יוסף בן- מתתיהו מאותה תקופה הם נדירים. תוך כדי מחקרו הביקורתי הוא מתפעל מכתיבתו ומתיאוריו של יוסף על בית המקדש. תיאורי נופי הארץ ומתיישביה ובעיקר הגליל ויהודה שהיו מקומות שיוסף הכיר היטב והרבה לכתוב עליהם.
יוסף התהדר במעמדו כבן אצולה המשתייך למשפחת כוהנים. על הכוהנים נאסר להחזיק אדמות מבחינה דתית ותפקידם היה לשרת בקודש בלבד. ידוע שלמשפחתו של בן-מתתיהו הייתה אחוזה מפוארת מחוץ לירושלים. דבר המעורר אצל סיוורד ספקות באשר למידת ייחוסו. עם זאת, על פי תיאוריו של יוסף כאשר נרדף בירושלים, מצא מקלט בחצר הפנימית של בית המקדש, מקום בו יכלו להימצא רק בני משפחת הכוהנים.
בן מתתיהו כבן למשפחת כהנים לא העריך את הסיקריקים וראה בהם קיצוניים נחותים. עם זאת, סיפורי הלגיון הרומאי על המלחמה במצדה ריגשו אותו ועוררו בו השראה לכתוב עדות על המלחמה.
יוסף שהה כשנתיים וחצי ברומא וכשחזר נחרד מהמצב בירושלים. לטענתו ניסה להרגיע את היהודים המסיתים כנגד הרומאים כשהוא חוזה את העתיד מתוך הבנה שאותם קיצוניים עלולים להטיל חורבן על היהודים. בעקבות ניסיונות ההרגעה הכושלים שלו טען שהעמיד את עצמו בסכנה גדולה ושאותם מסיתים ניסו להתנכל לו ולפגוע בו.
גם כשקיבל את תפקידו כמפקד הגליל לא הצליח יוסף בן מתתיהו להרגיע את רוחות המתנגדים. הוא נתפס בעיניהם כמנהיג חלש ובשל השמועה שנפוצה כי יוסף מוכן למסור את האזור לידי הרומאים הם כינו אותו בוגד ואיימו על חייו. יוסף בן מתתיהו היה משוכנע גם כאן שהיהודים המתנגדים רוצים לרצוח אותו.
הספר מרתק, באופן כתיבתו מנגיש סיפור היסטורי מופלא וחוויית הקריאה מעלה מחשבות ותהיות על יחסי הכוחות בתוך החברה היהודית בתקופה הרומאית בארץ ישראל. עד כמה ההתמודדויות עם הדילמות ואתגרי התקופה של אז אקטואליות כיום? מה אנחנו יכולים ללמוד מהסיפור על הקצנה דתית וחברתית ששיסעה את החברה היהודית אז וכיצד יש להימנע מתופעות כאלה כיום?

» ביקורות נוספות של זהבה חן-טוריאל
» ביקורות נוספות על הבוגד בירושלים - יוסף בן מתיתיהו, מצדה וחורבן יהודה