ביקורת ספרותית על בעיות הפילוסופיה מאת ברטרנד ראסל
ספר מעולה

---

"שולחן זה לא באמת שולחן, תשאלו את ראסל". זה הסטטוס הנוכחי של הגדולה שלי בת ה-11. לא נראה לי שראסל העלה בדעתו אי פעם שהוא יופיע בסטטוס.

זה התחיל מספרי ילדות שלי שהבאתי מבית הורי ז"ל. הגדולה חיטטה בארגזי הספרים ומצאה את הספרון הקטן והדהוי הזה. "על מה זה?" היא שאלה אותי. הספרון זרק אותי שנים אחורה. קיץ. אני בת שש-עשרה, על כסא שיזוף בבריכה. קוראת. לפתע צל גדול נופל עלי. אני מרימה את הראש. המציל עומד לידי. "מה את קוראת" הוא שואל בחביבות, מנסה למצוא נושא לשיחה, "בעיות הפילוסופיה של ראסל" אני עונה. "על מה זה?" הוא שואל, עדיין לא יודע מה נפל עליו. "הוא מסביר במה עוסקת הפילוסופיה, באילו נושאים היא דנה, ומדוע כל כך חשוב ללמוד אותה" אני מפרטת ברצינות תהומית, מאמינה באמת ובתמים שהוא מעוניין לשמוע. אם היו מודדים את זמן הריצה שלו כשהוא ברח ממני והלאה הוא בטח היה מקבל מדליה.

ובחזרה להווה. אני מסבירה לבתי בכלליות על פילוסופיה ובמה היא עוסקת. על כך שראסל היה מתמטיקאי, וזה ניכר היטב גם בפילוסופיה שלו. המתמטיקה בונה הגדרות חדשות ומוכיחה עליהן טענות, ואילו הפילוסופיה מפרקת מושגים קיימים וגורמת לנו לחשוב עליהם. זה הספיק לה כדי להתישב ולקרוא את הספר, למרות גילה הצעיר. כשסיימה דיברנו עליו ארוכות. הדברים הבאים מסכמים את דעתה.

דווקא כיום, כשאנשים נוטים להיות מעשיים כל כך חשוב להעלות שאלות. פילוסופיה היא לא משחק. נכון שמדע וטכנולוגיה משפיעים על כל האנושות, גם על מי שלא מבין אותם, אבל בלי פילוסופיה לא תוכל להיות התקדמות של המדע כי אנשים לא ידעו לשאול שאלות, ובלי שאלות אין תשובות. ראסל טוען שהאדם "המעשי", הוא אדם המודה בצרכים חומריים בלבד ומאמין כי בני אדם זקוקים למזון בשביל גופם, אך מתעלם מהצורך למזון "בשביל הנפש" . גם אם העוני והמחלות היו מגיעים לקיצם, טוען ראסל, עדיין היה צורך בהרבה מאוד בשביל להפוך לחברה בעלת ערך, שכן בעולם בו אנו חיים בריאות הנפש חשובה בדיוק כמו בריאות הגוף.
המדע מנסח תיאוריות ועונה עליהן, ואילו הפילוסופיה לא הצליחה כל כך לענות על שאלותיה עצמה. אבל זה בדיוק הקסם שלה, ואפילו ההגדרה שלה. אפשר לומר השאלות שאין בכוחנו לענות עליהן תשובה ברורה נקראות פילוסופיה.

ספר מומלץ ביותר, דווקא משום שהוא מעלה נקודות לא בסדר שהן הועלו ע"י פילוסופים במהלך ההסטוריה, ובאמת נותן את הטעם לחשיבותה של הפילוסופיה.

ואנקדוטה לסיום – הילדה לקחה את הספר לקריאת בוקר בבית הספר. בשולחן לידה יושב ד', קורא "קפטן תחתונים". "מה את קוראת?" שואלת המורה בחביבות, "זה ספר ממש דקיק כזה, לא כמו של ד'. דווקא לא מתאים לך. תמיד את קוראת ספרים רציניים." "בעיות הפילוסופיה של ראסל" עונה הילדה, והמורה מחווירה ובורחת ממנה מהר מהר.

******
הרבה זמן לא הייתי כאן. התגעגעתי.

» ביקורות נוספות של בלו-בלו
» ביקורות נוספות על בעיות הפילוסופיה