ביקורת ספרותית על בעיות הפילוסופיה מאת ברטרנד ראסל

---

ראסל מתחיל את ספרו בניסיון לתהות כיצד ניתן להיות בעלי וודאות כלשהי. נדמה שההתחלה שלו והכוונה היא להתגבר על האידיאליזם, להציג את התיאוריה של ברקלי עם כך שהכל זה רוח כטיעון הסותר את עצמו. עצם העובדה שהקליטה החושית שלנו היא עדות לפעולה רוחנית לא מעידה בהכרח על כך שהדברים עצמם הם רוחניים. כיצד ניתן להיות בטוחים בקיום של ממשות חיצונית חומרית שאיננה בהכרח רוחנית כפי שברקלי ולייבניץ טענו בהשקפתם האידיאליסטית?
ראסל טוען להתגברות על תפיסה זו בעזרת השקפה אנליטית על השפה. מה הכוונה? ישנם דברים שאנו יכולים להיות בטוחים בקיומם רק בעזרת תיאורים ולא בעזרת היכרות ישירה. כל זאת כיוון שלמילים חייב להיות מובן עבורנו. כלומר ישנה אפשרות לידיעה רק בעזרת התיאור שלו בלי הכרות מוקדמת בהכרח. כך אפשר גם לדעת דברים בעלי מובנות בלא היכרות ישירה. מכאן קיומם העצמאי של הדברים. האומנם?
בהמשך הספר מגלים כמה ראסל לא מעריך במיוחד את אריסטו ובטח שלא את קאנט והוא מנסה לתקן את ההשקפה על ידע אפריורי בעזרת הצגה אפלטונית מתוקנת על עולם הכוללים.
ספר מעניין למתחילים בפילוסופיה, אבל הוא לא ספר לימוד כיוון שראסל מציג או לפחות מנסה לקדם את הביקורת האישית שלו על האידיאליזם והמטאפיזיקה בכלל. השקפות מטאפיזיות נתפסות עתה כשאלות לא ממוקדות ומנוסחות כראוי.

לראסל יש ספרים טובים יותר, אבל זה ממוקד ויכול לסייע כמעט לכול החפצים להכיר קצת מה עוסקת הפילוסופיה.
בקיצור מומלץ מאד לקרוא לחובבי ולתלמידי הפילוסופיה ובכלל.

» ביקורות נוספות של ליאור
» ביקורות נוספות על בעיות הפילוסופיה