ביקורת ספרותית על גנבת הספרים מאת מרקוס זוסאק
ספר מעולה

---

אם לומר את האמת, אני מפחדת לכתוב ביקורת על הספר הזה.
אני מפחדת להרוס אותו, אבל בכל זאת- אני אשתדל לעשות את המיטב.


''מה הטעם במילים?'' אמרה ליזל, ילדה אשר איבדה את אחיה, הופרדה מאמה- ונשלחה למשפחה מאמצת בזמן מלחמת העולם השנייה.
האנס הוברמן ורוזה הוברמן הם הוריה המאמצים של ליזל, הם גרים ברחוב הימל בעיירה הקטנה מולכינג שבשולי מינכן.
בתחילה, ליזל לא מוכנה להכיר בעובדה שהיא עברה לגור במקום אחר עם הורים אחרים, היא לא בוטחת באיש והיא סגורה בתוך עצמה-מתקשה להסתגל למצב החדש.
אומנם למרות אי הבבנה והחשש ליזל לומדת לאהוב את הוריה המאמצים.
את האנס הוברמן- אדם טוב לב, עדין ומתחשב- אשר ישב על ידה בכל הלילות בהם הסיוטים פקדו את חלומותיה, ניגן באקורדיון ולימד אותה לקרוא.
ואף את רוזה הוברמן- אישה עצבנית וגסת רוח, אשר מרבה לקלל את כולם, כולל האנס וליזל.
אומנם גם היא, לא הייתה האדם הכי מאושר עליי אדמות לקראת בואה של ליזל, הרי כסף לא היה המשאב הכי שכיח בביתם- וליזל הייתה עוד פה שצריך להאכיל, וגוף שצריך לרחוץ.
אך גם היא, תחת מעטה עצבני ומתלהם- הייתה אישה רגישה אשר אהבה את ליזל בכל ליבה.

במהלך הסיפור- ליזל מתחברת עם רודי (הוו רודי♥), בן השכנים של משפחת הוברמן- חברה הטוב ביותר, אשר מתאהב בה ומצהיר זאת ללא בושה.
היא מכירה את מקס ונדבורג, יהודי צעיר שמתחבא מפני הנאצים חסרי הרחמים.
היא גונבת ספרים.


אבל לא ליזל היא זו שמספרת את סיפורה.
לא,
מספר הסיפור הוא לא אחר מאשר המוות.


המוות מצא את יומנה של ליזל, אחרי שפגש בה כשלוש פעמים לפני כן במהלך חייה, הוא קרא את סיפורה ובחר לספר אותו,
בתוספת הערות ותובנות מיוחדות משלו.

---
ספר מדהים, מסופר מנקודת מבט חדשה ומקורית- ומלא משפטים וקטעים מעוררי מחשבה.
לא רציתי לסיים את הספר הזה, דחיתי את הקץ עד כמה שיכולתי- השתדלתי לקרוא מעט בכל פעם, לא רציתי שהספר הזה ייגמר מהר מדיי.
אבל הוא נגמר בכל זאת.

באחד העמודים ליזל כתבה: ''שנאתי את המילים ואהבתי אותן, ואני מקווה שעשיתי אותן כמו שצריך'',
אני אהבתי את הספר הזה, ושנאתי להחזיר אותו למדף בספרייה, ואני מקווה שביקרתי אותו כראוי.

כדאי לכם לקרוא, חבל להפסיד (:

---
''הם היו צרפתיים, הם היו יהודיים, והם היו אתם''
~מפי המוות~

» ביקורות נוספות של ☁SPIRIT☁
» ביקורות נוספות על גנבת הספרים