ביקורת ספרותית על להציל את סיסי מאת בת הופמן
ספר בסדר

---

מתה על השמות האלה. הם כאלה מסקרנים: מי מציל את סיסי? למה? מפני מה היא צריכה הצלה? תדעו את זה, אם תקנו אותי!
ובכן, לאחר שקראתי את הספר הופתעתי לגלות חוסר מענה על אף אחת מהשאלות הללו. לא קיבלתי שום הצלה עוצרת נשימה, ושום אירוע מיוחד בו סיסי זקוקה לאחת כזאת. למעשה לא קיבלתי שום אירוע מיוחד בכלל: הספר גולש באמריקאיות חביבה וטיפוסית מאירוע חסר משמעות אחד לאחר, יחד עם דמויות שטוחות, רמזים שלא מטרימים כלום, בתיאור קליני למדי של רגשות ובאלרגיה מסוימת לגברים.
התיאור הלקוי של הרגשות הפריע לי במיוחד, לא יודעת למה. יש משהו לא אמין בילדה שמספרת שהיא עצובה, או מאוכזבת, או מאושרת, כאילו היא מדברת על איש זר, כאילו היא מביטה על עצמה ומאבחנת את הרגשות שצצים אצלה. רגשות שמופיעים בפתאומיות יכולים גם להיעלם בפתאומיות, ואז כמה מורכב כבר יכול להיות מי שמרגיש אותם?
לא כל כך יפה מצדי לקטול את הספר הזה, בהתחשב בעובדה הבכלל לא מובנית מאליה שקראתי את כולו. אולי הוא לא מאתגר, ואולי לא כל כך אמין, אבל הוא בהחלט קריא, וגם חמוד מאוד.

» ביקורות נוספות של מרים
» ביקורות נוספות על להציל את סיסי