ביקורת ספרותית על רדיו בנימין מאת ולטר בנימין
ספר מעולה

---

שלום רב וברוכים הבאים אל תוכנית הרדיו החדישה שלי " שעה ספרותית עם סקאוט"!
במסגרת תוכנית זו אני אבקר ספרים שונים ורבגוונים ואחווה דעתי אודותם.

והיום,אני מתרגשת מאוד מאחר שלכבוד תוכנית הבכורה אקדיש את זמני אל הספר " רדיו בינימין" שמבוסס על סיפוריו של השדרן המיתולוגי וניתן לומר האדם הראשון שמצא את היופי והקסם שבשדרנות-ולטר בינימין.
בספרו זה מאוגדים מספר סיפורים שלמעשה שודרו ברדיו על מנת לעניין את הנוער ולהרחיב אופקם בצורה ייחודית,קלילה ועניינית ואכן כך,וולטר מצליח לרתק את הקורא במילותיו ועד מהרה שואבו אל הסיפור.

הסיפורים הינם מגוונים ומקוריים מפאת היותם לא שגרתיים,הוא למעשה מתאר ברובם אירועים שהמוח האנושי לא נתן דעתו עליהם ביחס אל אירועים אחרים,כלומר,אלה אינם אירועים שהרבו לספרם וניכר כי היה חשוב לו לחשוף את הקהל לפן אחר של ההיסטוריה.
אחד מהסיפורים הללו עוסק בתולדות השודדים, במסגרת סיפור זה מתאר וולטר את ההבדלים בין שודדים לגנבים רגילים,הוא מסביר כי שודדים ניחנו בהורשת המקצוע אל צאציהם ולא רק זאת,הוא ממשיך ומתאר כי כל שודד ידע את מקומו,היו השודדים הראשיים שהובדלו משאר חברי הכנופיה בכך שהם אחזו בעת הבזיזה בכלי הפריצה עצמו,מלבד זאת,היו הסגנים,פקידים זוטרים ועוד.זו הייתה אימפריה שלמה,מחושבת ומשומנת היטב.
יתרה מכך,ולטר מרחיב את תיאורם של הקבצנים,הוא מדגיש כי הקבצנים של ימים עברו אינם הקבצנים שאנו מכירים כיום,אדרבה,אלה היו קבצנים ערמומיים שהאזרחים סלדו מפניהם ואף חששו מאחר שהיו גורמי צרות לא מעטות.
עוד הוא מוסיף וטוען כי קבצנים רבים למעשה ארבו לטרפם,מקומם החביב לתעלולים נבזיים היתה הכנסייה,שם התחזו לאנשים פיסחים,חלושים וחולניים על מנת שרחמיהם של הבאים יכמרו עליהם ויגישו להם נדבה כלשהיא.

סיפור אחר באסופה זו מתאר את סיפור חורבן פומפיי מנקודת מבט ייחודית של האדם היחיד אשר הצליח לראות את אשר קרה ונשאר בחיים בכדי לתעד זאת ואת האמת בדבר חיסול עיר שלמה.
סיפור נוסף והחביב עלי ביותר הוא סיפורה של הבסטיליה במסגרתו מתואר מהי למעשה אותה בסטיליה,כיצד הגיעו האסירים אל אזור זה,וכמובן תנאי מחייתם התת אנושיים ואופן התקשורת היוצא דופן אלה עם אלה.

וכעת,מספר מילות סיום.
כיצד אתם יודעים שספר עיון הוא ספר טוב? כאשר בסיום הספר ברצונכם להמשיך לקרוא אודות הנושא שהספר חשף אתכם אליו.
זה מה שלמעשה ספר זה גרם לי,הוא גרם לי לרצות להרוות את צמאוני במידע נוסף.
אני מאוד מקווה כי גרמתי לכם ולו התעניינות קלושה שבקלושות ושקריאתכם תהיה מהנה ומספקת כשלי.

תודה לכם על ההקשבה ונתראה בפעם הבאה.

» ביקורות נוספות של -^^-
» ביקורות נוספות על רדיו בנימין